you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
מפעל התמרים קיבוץ כנרת

מי הפורום הנכון שיכריע בנוגע לחברות בקיבוץ רשם האגודות או בית המשפט? 

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הפורום הנכון לדון ולהכריע בנוגע לחברות של אדם באגודה שיתופית או בהליכי קבלתו – הוא רשם האגודות השיתופיות. כך פסק השופט יעקב שפסר, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. 

הפורום הנכון לדון ולהכריע בנוגע לחברות של אדם באגודה שיתופית או בהליכי קבלתו – הוא רשם האגודות השיתופיות. כך פסק השופט יעקב שפסר, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. 

למעלה משלושה עשורים מתגוררים שני בני זוג ("התובעים"), בקיבוץ שַׁעַלְבִים, במעמד של "בני רשות", יחד עם ילדיהם. באמצעות עורכי הדין, פרופ' אריאל בנדור ואפי מיכאלי, הם סיפרו כי לאחר עשרות שנים של מגורים בקיבוץ ומעורבות בקהילה, נדחתה בקשתם להתקבל לחברות בקיבוץ.

הם טענו שהדבר היה "על בסיס מדיניות מפלה של הקיבוץ שלא לקבל לחברות מי שגילו מעל ל-45 שנים". הם עתרו לבית המשפט להצהיר שעל הקיבוץ לקבלם לחברות, ולשייך להם את הדירה שבה הם מתגוררים.  

הקיבוץ, באמצעות עו"ד ניר ברודשטיין, ביקש לדחות את התביעה על הסף (עוד קודם הדיון בה לגופה). מהות התביעה היא רישום התובעים כחברים באגודה, טען הקיבוץ, ולכן יש להעביר את המחלוקת להכרעת רשם האגודות השיתופיות שמוסמך "לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה", ולרשום בה אדם כחבר באגודה. 

זכויותיהם בדירה, הוסיף הקיבוץ, ממילא תלויות בשאלת היותם חברים. התובעים הסתייגו. לטענתם, אין זו רק "שאלת "רישום בפנקס החברים" של האגודה, אלא עניין חוקתי יסודי מרכזי בחייו של אדם, הפלייתם על בסיס גילם וכתוצאה מכך גם שלילת זכויותיהם בדירת מגוריהם בקיבוץ.  

השופט לא השתכנע. לפי הפסיקה, הוא הסביר, "הכלל הוא שהדיון בסכסוך בנוגע לחברות באגודה שיתופית נחשב ל'עניין פנימי' והחריג לכך הוא המקרה בו הוא ייחשב ל'עניין חוקתי', שאז יש מקום לבררו בפני ערכאה שיפוטית. מי שמבקש לקיים את הדיון בסכסוך בבית המשפט", המשיך השופט, "צריך להצביע על כך שמדובר ב'עניין חוקתי', בנסיבות המייחדות את המקרה הקונקרטי שלו. 

התובעים לא הוכיחו", קבע השופט, "שהתקיים בעניינם המקרה החריג שעולה כדי 'עניין חוקתי'. טענות התובעים נוגעות בעיקר לתקינות ההליך שנוהל בעניינם, ולשאלה אם נעשה כדין ולפי תקנון הקיבוץ. 

עניינים אלה אינם בגדר 'עניין חוקתי'", אמר השופט, "אלא 'עניין פנימי' שהדיון וההכרעה בו נתונים לרשם האגודות השיתופיות. היה ויגיע הרשם לכלל מסקנה, כי ההליך לא היה תקין, ממילא הוא יהיה רשאי לחייב את האגודה לתקן פגם זה, לרבות מתן אפשרות לתובעים לערער בפני  האסיפה הכללית". 

קביעת חברותו של אדם בקיבוץ או שלילתה היא נושא בעל ייחודיות מקצועית. כאשר קיים טריבונל מקצועי שיש לו הידע והמומחיות לחקור, לדון ולהכריע בעניין, חייבים התובעים לפעול ולמצות תחילה את ההליכים מול רשם האגודות. 

דלתות בית המשפט, הדגיש השופט, אינן ננעלות בפניהם, שכן, אם ירצו, הם יהיו רשאים לערער על החלטת הרשם לבית המשפט לעניינים מינהליים.  

סוף דבר, בית המשפט מחק את התביעה וקבע כי התובעים רשאים לפנות לרשם האגודות השיתופיות. 

עוזר רשמת האגודות "קיבל לחברות" בעלת צרכים מיוחדים, בכוונת הקיבוץ לערער על ההחלטה לבית המשפט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ליאור דורי, אמא אלופה אבל לא רק, מבית השיטה, חלתה בסרטן השד ואז התברר שהיא גם נשאית של גן האחראי על סרטן השד והשחלות. היא נאלצה לקבל החלטות קשות אך אחת ההחלטות הקלות יותר הייתה לא להסתיר דבר  היא נראית כל כך סקסית,
4 דק' קריאה
קבוצת הכדורמים האזורית שבסיסה ברמת יוחנן, זכתה בגביע רביעי ברציפות לאחר ניצחון 12:8 בגמר. יובל קלרפלד מעין המפרץ הבקיע שלושה שערים הפועל "פלרם" גוש זבולון, קבוצת הכדורמים האזורית שבסיסה ברמת יוחנן, זכתה בגביע רביעי ברציפות לאחר ניצחון 12:8(6:2 במחצית) בגמר על אס"א תל אביב במשחק שנערך בשבת במכון וינגייט.  יובל קלרפלד (עין
2 דק' קריאה
נורית קצירי (77) שהייתה שנים רבות מנהלת האירוח הכפרי בשער הגולן, הוזמנה להרצות ב"שבוע ישראל" בגרמניה. הילדה שנולדה לזוג הורים שהצליחו למלט את עצמם משם רגע לפני המלחמה ודיברו ביניהם רק גרמנית, סיפרה לגרמנים על החיים בישראל, וגם על לינה משותפת בצל המלחמה  נורית נולדה במושב גני עם שליד הוד השרון, בת בכורה להורים שעלו לארץ רגע לפני
2 דק' קריאה
כותב המאמר: עו"ד חגי מירום (חבר כנסת לשעבר)  החלופה הקניינית שנים רבות חלפו מאז אישרה מועצת מקרקעי ישראל ולאחר מכן בית המשפט הגבוה לצדק את ההחלטות המכונות "חלופת האגודה".  בקליפת אגוז אפשר להסביר את
2 דק' קריאה
מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי שרה עברון תומכת במתווה הגיור שמוביל משרד הדתות בראשותו של השר מתן כהנא: "הזדמנות שאסור לנו להחמיץ" "סוגיית הגיור היא אחת מסוגיות הליבה של הזהות היהודית בארץ ישראל ושל המשכיות העם היהודי", כך פותחת עברון את מכתב
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן