יבול שיא
הרפת והחלב
eyal

חבר אייל שחברותו בקיבוץ הופסקה, נדרש גם לפנות את הבית בו התגורר

2 דק' קריאה

שיתוף:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את ערעורו של חבר קיבוץ איל, ואישר את תביעת הקיבוץ לסלק את ידו של החבר מבית המגורים שלו בקיבוץ.

כחמש שנים לאחר שהתקבל החבר לחברות, הוקצה לו ולאשתו בית מגורים. לפי ההסכם עם הקיבוץ ניתנו להם בבית זכויות שימוש, כאשר "הזכויות הקנייניות" נותרו של הקיבוץ עד להשלמת הליך השיוך. שנים לאחר מכן, בוטל הליך שיוך הדירות בקיבוץ. בין לבין, התגרש החבר, אך לפי הסכם הגירושין המשיך להתגורר בבית.

סכסוכים רבים התגלעו בין החבר לקיבוץ על רקע חובות כספיים, אי תשלום מיסי הקיבוץ והוצאות מחייתו, מטרדים לשכניו מכלבים שהוא מגדל בחצר הבית, וטענות להפעלת עסק לגידול כלבים. משאלה לא הוסדרו, המליצה המזכירות להוציא את החבר מחברותו, והאספה אישרה זאת.

החבר פנה לרשם האגודות וזה האחרון קבע, לאחר בירור שערך חוקר מטעמו, כי אכן חייב החבר לקיבוץ "חוב כספי בסכום משמעותי", כי הוא אחראי למטרדי רעש ולכלוך ואלה מהווים עילה להפסקת החברות. ואולם, לפנים משורת הדין קבע הרשם שתתכנס אספה כללית נוספת שתצביע לגבי הוצאת החבר מהקיבוץ (מהטעם שלא נבדקה נכונות המידע שהוצג לחברים, לפיו  החבר מנהל עסק של גידול כלבים ומכירתם). בקלפי שהתקיים לאחר מועד האסיפה, נמצא כי 182 חברים תמכו בהפסקת החברות אל מול 12 מתנגדים.

בהמשך, תבע הקיבוץ את החבר לתשלום חובו בסך 555,364 שקלים וביקש מבית המשפט להורות על הוצאת החבר מהקיבוץ, בהתאם לתקנון המורה כי "אם נפסקה חברותו של חבר בקיבוץ" הוא חייב לפנות את המבנה המשמש למגוריו.

באמצעות עו"ד אהוד גרי טען החבר שחישוב החוב שגוי, ו"לא כל התנהגות פסולה מצדיקה סילוק אדם מביתו". הוא אמר שבית המשפט "לא איזן כראוי בין החוב הכספי לבין הסנקציה החמורה" של הפסקת החברות, והוסיף שילדיו מעוניינים להישאר בבית בו הם מתגוררים שנים ארוכות.

הקיבוץ באמצעות עורכות הדין, דניאלה יעקובי ואסנת נווה, אמר שאין לחבר זכויות קנייניות בבית ושאין הוא יכול לתקוף בבית המשפט את החלטות האסיפה. באשר לילדים, הוסיף הקיבוץ, אלה נותרו במשמורת חזקה של אמם, חברת הקיבוץ, ובאפשרותם לגור עמה.

השופטים, מיכל נד"ב, חנה קיציס, רמי חיימוביץ, הסבירו שהחלטה המסיימת את חברותו של חבר בקיבוץ פוגעת בזכויות היסוד שלו, ולכן במקרה כזה חייב בית משפט לבחון את טענות החבר לגופן, הגם שהכלל הוא שאין בית המשפט "יושב כערכאת ערעור על החלטות האסיפה הכללית".

גם אם לא ניתן לקבוע את סכום החוב המדויק, אמר בית המשפט, יש לחבר סכום חוב ניכר לקיבוץ. ההחלטה להפסקת החברות התקבלה בפרוצדורה הנכונה, ולפי תקנון הקיבוץ. "לא מצאנו", ציינו השופטים, "שהחלטת החברים נוגדת את תקנת הציבור או התקבלה בחוסר תום לב. החבר הוא שהפר את כללי הקהילה ולא תיקן את התנהלותו" גם אחרי שניתנו לו הזדמנויות לעשות זאת. "חברי הקיבוץ אינם חייבים להסכין עם התנהלות זו, וסביר כי לאחר פניות וניסיונות יחליטו להפסיק חברותו של מי שמפר את הכללים ופוגע בשגרת ובאיכות חייהם". "בנסיבות אלו אין להלין על הקיבוץ כי אינו מוכן עוד להכיל  את התנהגותו החריגה של החבר".

משבוטל הליך השיוך, אין לחבר זכויות קנייניות בבית המגורים. באשר לטענותיו בדבר השקעותיו בבית המגורים, יתכן והוא זכאי לפיצוי, אמר בית המשפט, אך יש לברר שאלה זו בהליך נפרד ואין לעכב את תביעת סילוק היד בשל כך.

סוף דבר, בית המשפט דחה את ערעור החבר וחייבו לשלם לקיבוץ 10,000 שקלים הוצאות המשפט.

האם חליבה ברפת זו עבודה מעודפת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן