יבול שיא
הרפת והחלב
קיבוץ האון

חבר קיבוץ בן 90 זכה בבוררות במגרש אותו רצה לשייך

3 דק' קריאה

שיתוף:

'נוהל השיוך' שאישרה אסיפת החברים באחד הקיבוצים קבע, בין השאר, את העיקרון הבא: "שיוך דירה יתבצע, ככל הניתן, בדירת המגורים הנוכחית של החבר".

הנוהל הכיר במצבים בהם לא מתקיימת אפשרות זו, כמו במקרה בו המגרש אינו ניתן לשיוך מהטעם שהמגרש קטן מהגודל המינימלי שקבע הקיבוץ כ"מגרש ראוי לשיוך" או שיש לגביו אילוצי תכנון ועוד.

במקרים אלה של "אילוצים", ניתנה לחברים אפשרות בחירה ל"שיוך דירה במגרש פנוי אחר (מבונה או שאינו מבונה)"  ב"כפוף לאישור צוות השיוך".

עוד נקבע כי "זכות הקדימה לבחירת מגרש לשיוך תהיה לפי ותק, תוך מתן קדימות לבתי האב שנאלצים לשייך לעצמם מגרש שונה מביתם הנוכחי (באותם מקרים, כאמור, בהם לא מתקיימת אפשרות לשייך את המגרש הנוכחי, ונדרש איחוד מגרשים או בחירה במגרש אחר), על פני בתי אב המבקשים לבחור לעצמם מגרש פנוי אחר לשיוך.

אחד החברים, כבן 90, ביקש לשייך לעצמו מגרש מבונה אחר (שאינו המגרש עליו בית המגורים שלו), על אף שמגרשו הנוכחי היה ראוי לשיוך.

מן הסתם, היה זה מגרש משופר יותר. צוות השיוך סרב לבקשתו, הגם שלא היה חבר אחר שביקש "לשייך" מגרש זה. הצוות  נימק סירובו בכך שמגרש זה "נועד לפתרון צרכים דחופים למשפחה, ואינו מיועד לשיפור הנכס לשיוך."

הצוות הוסיף והחליט כי מגרש זה יישאר עתודה לקליטת משפחות חדשות לקיבוץ או כדי לשכן בו, בשכירות זמנית, נקלטים בתהליך קליטה.

הצוות לא שינה את עמדתו גם לאחר שסיים את עבודתו וכל המגרשים שובצו לשיוך לחברים, וגם כשהיה ברור שאם המגרש האמור ישויך לחבר, אזי המגרש בו הוא מתגורר יהיה זמין לצרכי קליטה או לשיוך למשפחה אחרת (קיימת או עתידית).

החבר לא ויתר וביקש באמצעות עו"ד הראל טיקטין להשיג על דחיית בקשתו בפני בורר (בהתאם למנגנון יישוב מחלוקות שקיים בהסדרי השיוך).

החבר טען, בין השאר, כנגד סמכותו של צוות השיוך לדחות את בקשתו. הקיבוץ, באמצעות עורכת-הדין ניצן טבנקין ("קופרשמיט גולדשטיין") השיב,  כי לצוות השיוך סמכות לשלול בקשה של חבר, שכן שיוך מגרש שאינו בית המגורים הנוכחי של החבר – טעון אישור צוות השיוך.

"צוות השיוך אינו אורגן קבוע של הקיבוץ", להבדיל מהאסיפה או מזכיר הקיבוץ, אמר הבורר בפסק הבוררות שנתן לאחרונה ('אורגן' של הקיבוץ הוא כינוי משפטי למי שרואים את פעולתו בעניין מסוים כפעולת הקיבוץ באותו עניין). 

צוות השיוך הוקם למטרה מסוימת. סמכותו, הכללים לפעולתו ולהפעלת שיקול דעתו נקבעו בהחלטות האסיפה. החלטות הצוות הן תקפות, רק אם פעל בתחום הסמכות שהוגדרה לו.

נוהל השיוך, המשיך הבורר, מכיר באפשרות שחבר יבחר לשייך לעצמו מגרש אחר, ולא ניתן להקנות לצוות השיוך סמכות להחריג מכך חבר זה או אחר. ככל שקיים מגרש שטרם שויך, אחרי שהסתיים תהליך הבחירה – אין לצוות השיוך סמכות לסרב לשייך מגרש זה לחבר שמבקש זאת.

המגרש, הסביר הבורר, הוצע לכל בתי האב שנאלצו לעבור מבית המגורים הנוכחי שלהם, אך הם החליטו שלא לבחור בו. משנמצא שכל אלה שנאלצו לעבור, קיבלו מגרש לשיוך, עוברת זכות הבחירה לידי החברים האחרים גם אם הם אינם נאלצים לשנות את מיקום ביתם.

לא היה חבר אחר שביקש את המגרש המסוים הזה, וגם אם היה כזה, היה החבר-המבקש גובר על כולם, בהיותו בעל נתוני הוותק הגבוהים מכולם. 

משכך, קבע הבורר כי צוות השיוך לא היה רשאי לסרב לבקשת החבר לשייך לו את המגרש שביקש. הבורר פֵּרֵשׁ את נוהל השיוך ככזה שאינו מונע מחברים שאינם נאלצים לשנות את בית מגוריהם הנוכחי לבחור במגרש פנוי אחר, אותו הם מעדיפים לשייך לעצמם על פני המגרש הקיים. 

ככלל, הסביר הבורר, טריבונל משפטי לא יתערב בהחלטות "גוף-בעל-סמכות" בקיבוץ, כל עוד זה פעל בתחומי סמכותו והחלטותיו הם במתחם הסבירות.

צוות השיוך הוסמך לעסוק רק ב"ענייני שיוך". הוא לא יכול היה לשקול 'שיקולי קליטה' או שיקולים אחרים שאינם נוגעים להליך שיוך המגרשים לחברים.

החלטת הצוות לדחות את בקשת החבר מ'שיקולי קליטה' או שיקולים של שימוש במגרש לצרכי הקיבוץ – התקבלה בחוסר סמכות, לקתה בחוסר סבירות, והתבססה על שיקולים שאינם בתחום סמכות הצוות.

משכך, פסק הבורר כי החלטת הסירוב של הצוות בטלה וכי החבר זכאי לשייך לעצמו את המגרש אותו ביקש (במקום המגרש בו הוא מתגורר). עוד חייב הבורר את הקיבוץ להשתתף בהוצאותיו המשפטיות של החבר בסך 20,000 שקלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן