you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
חנות יד שנייה בקיבוץ

חנויות יד שנייה בקיבוצים

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שמלה אופנתית, עגילי פנינה או דובי חמוד שנשאר מיותם כשהילדים כבר גדלו, בגדי היריון ובגדי תינוקות, צעצועים וספרים ולפעמים אפילו בגדים עם טיקט שטרם נלבשו. תרבות השפע לא פוסחת גם על הקיבוצים. מה שפעם היה מוחזר למחסן הבגדים ומועבר לכיתה הבאה בתור, הפך לערמות של בגדים ונעליים שממלאים שקיות.  

במקום לשים ליד פחי הזבל או להעביר לתרומות נפתחו בקיבוצים רבים חנויות יד שנייה, בהן ניתן למצוא פריטים נפלאים לפעמים בשקלים בודדים, לפעמים ללא עלות. ה"פאדיחה" של ללכת בקיבוץ עם בגד של מישהי אחרת, חלפה.  

מעבר למחזור ולשמירה על כדור הארץ הפכו החנויות הללו למיזם חברתי שמשלב מתנדבים ומתנדבות, נוער, פנסיונרים, ותיקות ו"חדשות". 

החנות של דליה, כפר עזה 

אורית צדיקביץ

סיפור מקום 

 בשנת 2003 דליה מצליח, מוותיקות הקיבוץ, החליטה להגשים חלום. במבנה ישן, ששימש בזמנו מחסן ילדים ומתפרה, הקימה חנות יד שנייה, במטרה שאנשים יביאו חפצים שהם לא מעוניינים בהם, אנשים אחרים יקנו במחיר סמלי וכל ההכנסות ילכו לאירועי תרבות לקהילה.

חנות בגדים יד שניה קיבוץ עזה
חנות בגדים יד שניה קיבוץ עזה

בתה טל וצוות נשים מסורות הגיעו לפתוח את החנות בהתנדבות ומאז המקום פעיל. בשנת 2016 יזמה דרור קוטלר (אחיינית של דליה) את מוצ׳קלה, מחסן חינמי לאביזרי ילדים. בגדים, שמיכות, צעצועים, ספרים, לקחת חינם מה שצריך. לפני שנתיים שולבו יחד שתי החנויות.  

מי בצוות? 

לקראת יום הולדתה ה-85 ביקשה דליה לסיים, דרור ילדה וסיימה גם. ארבע בחורות צעירות ואנרגטיות בנות 30+ לקחו על עצמן את הניהול: אולגה גטמנסקי, מעצבת גרפית הממצאת משאבים עד תומם, ג'סיקה טימר, מנהלת חשבונות וממחזרת הכל מהכל, מעיין הורביץ, עובדת סוציאלית קלינית וחובבת דברי יד שנייה, ונועה אברבנאל, גרפיקאית וזבלנית. הן שיפצו, צבעו, שיפרו את פני המקום ופתחו אותו מחדש לאחר שבתקופת הקורונה היה סגור. בנוסף לארבע המנהלות, יש עוד 25 מתנדבות ומתנדבים. 

הפורמט 

פתוח פעמיים בשבוע. שישי ושבת 10:00- 12:30. לפעמים גם באמצע השבוע, כשיש יום יפה בחוץ ומחפשים מקום מפגש נעים. המתנדבות והמתנדבים גם עוזרות ועוזרים במיונים וסידורים כשצריך.  

החזון 

"מעבר לכיף שיש בחנות קהילתית" אומרת אולגה, "כולנו מחוברות בצורה רגשית לעניין איכות הסביבה. קשה לנו לראות את הערמות שנזרקות לפח מידי יום, ולדעת שהן יגיעו בסוף לתוך האדמה ויזהמו את מקורות המים". לכן, גם הדברים שלא נמכרים, לא נזרקים, אלא נתרמים למשפחות נזקקות, לכלביית שדרות ולסמרטוטים. 

רוב קהל היעד הוא חברי הקהילה אבל מגיעים גם אנשים מקיבוצים בסביבה ובזמן פסטיבל "דרום אדום" בשבתות החנות הומה אדם. 

ערך מוסף 

פעם בחודש הן מארחות במקום ספרית מצאלים שמשתמשת רק בחומרים טבעיים ויש גם אופה מדורות שמגיעה מידיי פעם למכור לחם באפייה ביתית. כשהמקום פתוח יש אוירה טובה, אנשים נפגשים, ילדים משחקים, ותמיד אפשר למצוא פריט מעניין לקנות לשדרוג הבית או לשדרוג ארון הבגדים, בלי נקיפות המצפון על הוצאת כסף מיותרת. 

משמרת שנייה, קיבוץ משמרות 

מיכל קילון 

סיפור מקום 

המבנה ממוקם בשטח הבריכה, שהושכר בעבר לחברה חיצונית לאירועים בשם "אגדת דשא". הוא שימש למשרדים והתארגנות חתן-כלה לפני האירוע. היחסים בין החברה לבין הקיבוץ נגמרו בגירושין, המבנה ניזוק בכוונה בצורה קשה כולל עקירת חלונות ושקעים, עמד נטוש ומוזנח – עד שהגענו. 

החזון 

להקים מרכז איכותי שמצד אחד מספק סחורה ברמה גבוהה וביגוד מגניב במחירים סמליים ובכך נותן מענה הן סוציאלי והן סביבתי במרחק הליכה מהבית, ומצד שני משתמש בהכנסות לפעילויות מחזור ויצירה עבור תושבי הקיבוץ.

ואכן, אחד החדרים הוא חדר סדנאות בו מועברות סדנאות חינמיות, כמו הכנת תיק מחולצה משומשת, מועדון סריגה וכדומה. 

הקמת המקום התאפשרה במימון המועצה האזורית מנשה והועד המקומי, ובזכות קבוצת מתנדבים מסורה בהובלת אבנר חנוך שתרמה מכישוריה, זמנה ונשמתה להפיכת הברווזון המכוער והפצוע לברבור זוהר.

את רוב הריהוט, מוצרי החשמל והאבזור השגנו מאנשים שמסרו אותם בחינם, וההובלה בוצעה על ידי המתנדבים ברכבים שהושאלו לצורך מטרה זו.

על אף אילוצי ה(חוסר) תקציב לא התפשרנו על המראה והתקבלה חנות מהממת ויפהפייה ששמה יוצא למרחוק. כיום אנחנו גם מחזירות למועצה ומפנים אלינו אנשים עם קשיים כספיים לקבלת בגדים תוך חווית קניה של ה"ביוקר". 

מי בצוות? 

הצוות היוזם מורכב מארבע תושבות הקיבוץ, בשנות ה-40 לחייהן, העוסקות בתחומים שונים. כל אחת מתחברת לרעיון מזווית אחרת – אופנה, קיימות, קהילתיות. עם הזמן הצטרפו חברות ותיקות שמסייעות בהפעלת המקום. צוות התפעול מסדר ומדי פעם מגייסים את הנוער או את המתנדבים. 

הפורמט 

המקום פתוח בשגרה פעמיים בשבוע: יום אחה"צ על ידי הצוות המייסד, ובשישי בבוקר על ידי מתנדבות חברות קיבוץ בנות 60+ שמביאות למקום קהלים חדשים ומחברות אותו לאוכלוסייה של הקיבוץ הוותיק. בנוסף מתקיימות מכירות לילה מיוחדות בסופי עונה. 

מי מביא ומי לוקח? 

אנחנו מקבלות סחורה ממי שמעונין למסור אותה, העיקר שתעמוד בסטנדרטים של המקום. באופן רשמי, המקום מיועד לתושבי הקיבוץ בלבד. הקיבוץ גדל בקצב מטורף, מתפתח, ואין לדעת כבר מי גר בו. גילינו שאנשים משקרים שהם גרים בקיבוץ כדי לקנות אצלנו. באופן מעשי מפני שהכסף הוא לטובת חברי הקיבוץ, אנחנו מעלימות עין. 

למכירה 

בעיקר בגדים ונעלים, קצת משחקים לילדים וטקסטיל לבית (מפות, מצעים). בנוסף יש פינת "מציאון" של פריטים בחינם, וחומרי יצירה (גרביים, בדים, צמר) שחלקם מועברים בשעת הצורך לבתי הילדים. הכלים שנתרמו משמשים באירועים שאנחנו עורכות לקיבוץ כמו הדלקת נרות בחנוכה, ערב סטיילינג ועוד. 

ערך מוסף 

החנות הפכה לתחנה קבועה בסיור של ועדת הקליטה למשפחות חדשות בקיבוץ, ובפעילויות של ועדת תרבות כמו חג המשק. המקום הפך להיות שילוב של חדר האוכל ומחסן הבגדים של פעם, מקום מפגש לא מחייב, שבו מכירים אנשים חדשים, מתעדכנים ומבלים גם אם לא קונים דבר. יש לקוחות קבועות שברור שזו מטרת בואן, ואנחנו בשמחה ובהודיה גדולה שאנחנו יכולות למלא את החוסר הזה. מעבר לכך, יש שתי פעילויות שחידשנו, מועדון סריגה ומחסן השאלת תחפושות. 

הכי שווה 

בגדי הריון ובגדי תינוקות, החיסכון שבו נמנעת קניית ביגוד חדש לתקופה קצרה.  

הפריט הכי שווה היה חליפה אלגנטית וינטג' אנגלי אמיתי מקטיפה שחורה שנחטפה איך שהגיעה. היו גם מגפי ROCKPORT חדשים שלא ננעלו כלל. בחורף מגיעים צעיפים וסוודרים מנחמים ובקיץ הפריטים האהובים הן השמלות הפרחונית והג'ינסים הקצרים לימים הלוהטים. 

אני עדיין מחכה לשקית שתחביא בתוכה שמלת "משכית" אורגינל. 

כמה עולה? 

הרוב במחירים סמליים ויש גם "מציאון" ובו פריטים עם לכלוך או פחות אופנתיים ללא עלות. מה שלא נלקח עובר כתרומה לויצ"ו, או משמש כחומרי גלם (טריקו ליצירת חוטים לסריגת שטיחים, בדים לשרשראות דגלונים, חולצות לתיקים וכו') ולפעמים מוסרים לכלביות וחתוליות. 

ליד: המקום הפך לתחנה קבועה בסיור של ועדת הקליטה למשפחות חדשות בקיבוץ. שילוב של חדר האוכל ומחסן הבגדים של פעם, מקום מפגש לא מחייב, שבו מכירים אנשים חדשים, מתעדכנים ומבלים גם אם לא קונים דבר 

"הבודקה" של מלכיה 

אורה ערמוני 

סיפור מקום  

"יש לי- אין לי- טוב לי" הוא משפט שלקוח מרבי נחמן מברסלב, והמשפט שמקבל את פני הבאים בכניסה. במקור, כשהיה בית תינוקות ופעוטון בקיבוץ, נקרא הבית שנבנה בשנות ה-60, "שקד". 

חנות בגדים יד שנייה בקיבוץ מלכיה
חנות בגדים יד שנייה בקיבוץ מלכיה

בשנות ה-80 היה בו בבית חדר של ריפוי בעיסוק, ולקראת שנות ה-90 היה די נטוש. בהמשך הפך לחנות יד שנייה, מועדון נעורים, "קן" של השומר הצעיר, ומאז עמד נטוש, מוזנח ופרוץ במשך שמונה שנים. 

"המקום היה ממש חורבה" מספרת מעיין דיין, שמפעילה אותו, "קירות שהתקלפו, רצפת לינוליאום ישנה, ברזים רקובים. ואז באה הישועה: קיבוץ מלכיה נתן לנו את המבנה, עשינו שיפוץ ל'יישור קו' מכספי תרומות, והרבה בעבודת כפיים של מתנדבים (בעיקר מתנדבות), שמחזיקים את המקום.

מכספי התרומה התקנו מחדש את החשמל, את המים, מזגן חדש, חומרי צביעה. בחסות 'סגר' פסח התפניתי לגרד את כל הקירות, לטייח מחדש, לאטום את הקירות, להחליף חלקי לינוליאום ולאבזר את המקום. חודש של עבודה בעזרת התנדבות של חברים וחברות והמקום נראה כמו חדש". 

הצוות 

מעיין דיין "אני אמנם מנהלת את 'הבודקה', אבל יש לי צוות, נשים מהישוב, מכל שכבות הגיל, שהן שותפות מלאות. עיקר העבודה היא בעיקר לסדר ולמיין כל הזמן – לבד זה בלתי אפשרי". 

החזון 

"לי אישית יש במשך שנים רבות חלום לפתוח מחדש יד שנייה במלכיה. 'יד שנייה' הוא תחביב משפחתי אצלנו, אני חובבת חפצים ועיצובים מתקופות שונות, אוספת מערימות זבל, לפעמים מהפחים ומנסה לתת חיים חדשים לחפצים ישנים ומשומשים. 

רעיון ה'בודקה' אינו המצאה שלי. שאלתי אותו מקרובות משפחתי, כשהקונספט הוא תן-קח קח-קח תן–תן. העולם רווי בשפע של הכול-בכל אז למי שיש ולא צריך – שייתן, ומי שצריך – שייקח, העיקר שיהיה שימוש ונצמצם את הצריכה". 

למכירה 

"עד כמה שאני בתוך תוכו של עולם הג'אנק, אני כל פעם לא מאמינה עד כמה אנו שקועים בחברת השפע שלנו. מביאים לנו אופניים, טלוויזיות, משחקי שולחן, פאזלים, ומלא חפצים לתינוקות (הלוואי שיהיו במלכיה גם הרבה תינוקות), בגדים ונעליים, כלי מטבח. מגוון ענק של חפצים ובגדים. הכול עובר מיון וגם אחרי המיון נשאר שפע של חפצים, רק לפשפש ולחפש". 

מי מביא ומי לוקח? 

"אנשי מלכיה מגיעים ל'בילוי' קבוע או לחיפוש ספציפי, ילדים באים לסיבוב 'שופינג' בלי ההורים וזה כיף ונחמד, ואפילו מלווה במוזיקה. כמעט כל מי שבא, מברך על היוזמה. 

'הבודקה' שלנו מקבלת בשמחה (כמעט) כל מה שאנשים מוציאים מהבית. המקום מסודר לפי אזורים: חדר לבגדי ילדים וגברים, חדר לבגדי נשים, כלי בית וחפצים ובמקום שהייתה פעם מקלחת- יש נעליים ותא מדידה. כל פינה מנוצלת, כל החללים משמשים לאפסון ומאז שנכנסנו למקום באורח קבע, 'הבודקה' כל הזמן משתדרג". 

הפורמט  

המקום פתוח פעמיים בשבוע. יום שני (אחה"צ) ושישי בצהריים. כל הבא – ברוך הבא. 

ליד: "לי אישית יש במשך שנים רבות חלום לפתוח מחדש יד שניה במלכיה. 'יד שניה' הוא תחביב משפחתי אצלנו, אני חובבת חפצים ועיצובים מתקופות שונות, אוספת מערימות זבל, לפעמים מהפחים ומנסה לתת חיים חדשים לחפצים ישנים ומשומשים. העיקר שיהיה שימוש ונצמצם את הצריכה" 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ליאור דורי, אמא אלופה אבל לא רק, מבית השיטה, חלתה בסרטן השד ואז התברר שהיא גם נשאית של גן האחראי על סרטן השד והשחלות. היא נאלצה לקבל החלטות קשות אך אחת ההחלטות הקלות יותר הייתה לא להסתיר דבר  היא נראית כל כך סקסית,
4 דק' קריאה
קבוצת הכדורמים האזורית שבסיסה ברמת יוחנן, זכתה בגביע רביעי ברציפות לאחר ניצחון 12:8 בגמר. יובל קלרפלד מעין המפרץ הבקיע שלושה שערים הפועל "פלרם" גוש זבולון, קבוצת הכדורמים האזורית שבסיסה ברמת יוחנן, זכתה בגביע רביעי ברציפות לאחר ניצחון 12:8(6:2 במחצית) בגמר על אס"א תל אביב במשחק שנערך בשבת במכון וינגייט.  יובל קלרפלד (עין
2 דק' קריאה
נורית קצירי (77) שהייתה שנים רבות מנהלת האירוח הכפרי בשער הגולן, הוזמנה להרצות ב"שבוע ישראל" בגרמניה. הילדה שנולדה לזוג הורים שהצליחו למלט את עצמם משם רגע לפני המלחמה ודיברו ביניהם רק גרמנית, סיפרה לגרמנים על החיים בישראל, וגם על לינה משותפת בצל המלחמה  נורית נולדה במושב גני עם שליד הוד השרון, בת בכורה להורים שעלו לארץ רגע לפני
2 דק' קריאה
כותב המאמר: עו"ד חגי מירום (חבר כנסת לשעבר)  החלופה הקניינית שנים רבות חלפו מאז אישרה מועצת מקרקעי ישראל ולאחר מכן בית המשפט הגבוה לצדק את ההחלטות המכונות "חלופת האגודה".  בקליפת אגוז אפשר להסביר את
2 דק' קריאה
מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי שרה עברון תומכת במתווה הגיור שמוביל משרד הדתות בראשותו של השר מתן כהנא: "הזדמנות שאסור לנו להחמיץ" "סוגיית הגיור היא אחת מסוגיות הליבה של הזהות היהודית בארץ ישראל ושל המשכיות העם היהודי", כך פותחת עברון את מכתב
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן