יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה2

הרפורמה בחקלאות: הייבוא יפתח בהדרגה, החקלאים יקבלו תמיכה ישירה

5 דק' קריאה

שיתוף:

לאחר שנה של מאבקים נחתם הסכם לחמש שנים בין החקלאים למשרדי האוצר והחקלאות, לא כולם מברכים עליו

זה היה ממש קשה. זה לווה במאבקים סוערים במשך שנה, ובסופו של דבר, הרפורמה בחקלאות יצאה לדרך בשבוע שעבר. בתחילה ניסו באוצר ובמשרד החקלאות לכלול את הרפורמה בחוק ההסדרים, אך לנוכח ההתנגדות שהביעו נציגי החקלאים בכנסת היא הוצאה משם. בשלב מסוים החלו שישה נציגים של החקלאים לנהל משא ומתן עם האוצר, אבל מהר מאוד הם גילו שאין לצד השני נכונות ללכת לקראתם וכי נוח לאוצר לנהל את המשא ומתן בעצלתיים. ניסיונות התיווך של גורמים שונים בקואליציה הנשימו את המגעים אך לא הגיעו לתכלית, ויום אחד גילו נציגי החקלאים כי שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר, הוציאו באופן חד צדדי צווים להפחתת מכסים בענפי הדבש, הביצים והצומח. נציגי השדולה החקלאית ובראשם ח"כים מיש עתיד, העבודה, כחול לבן ומרצ הצליחו לבטל את הצווים על הדבש והביצים בעזרת חברי האופוזיציה. שרי האוצר והחקלאות הבינו שאם לא ייחתם הסכם עם החקלאים, גם צווי הפחתת המכסים על ענפי הצומח יתבטלו. לתמונה נכנס כמגשר אמיר ברקן, הכלכלן הראשי של משרד ראש הממשלה, ומאז ההחלטה על פיזור הכנסת המשא ומתן בין נציגי החקלאים לאנשי האוצר תפס תאוצה.  

"ביום ראשון שעבר בלילה אישרנו את ההבנות שאמיר ברקן הגיע אליהן" מתאר אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, "ואז התקשר שר החקלאות וביקש מאיתנו להגיע אליו לפגישה ב-12 בלילה כדי לסגור את ההסכם. באנו למחרת, ביום שני בבוקר, ואז נציגי האוצר טענו שאין הסכמה על ההבנות. טילפנו למגשר והוא אישר שהוא קיבל את הסכמת שני הצדדים. אחרי שהבהרנו שלא נזוז מהסכמות, הם ביקשו בכל זאת שנשנה משהו קטן בנושא הגנת הצומח שהוא מרכיב חשוב ביבוא מארצות מתפתחות, והם גם אמרו שעל פי הטבלאות שלהם סכום התמיכה הישירה שנקבל על פי הגידולים השונים הוא לא 760 מיליון שקל כפי שהסכמנו אלא רק 400 מיליון שקל. על זה לא הינו מוכנים לוותר. חיכינו להם יום שלם בכנסת, ואז התכנסנו לבקשת יאיר לפיד בחדר של יו"ר הכנסת מיקי לוי, שנכנס לתפקיד המתווך בין האוצר לביננו. אנחנו ויתרנו קצת בנושא הגנת הצומח, והאוצר הסכים עם סכום התמיכה שנקבע בטבלאות שלנו, וכך נפרצה הדרך להסכם הרפורמה".     

בעיקרון הוסכם על פתיחת הייבוא בהדרגה לחלק מהפירות והירקות, וכאמור מולה יקבלו החקלאים תמיכה ישירה בסך של 760 מיליון שקל.   

"הייתה זו שנה קשה, מרה", אומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, "שנה בה הותקפה החקלאות הישראלית שוב ושוב בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות כחומסת כבשת הרש של הצרכן הישראלי. לא היינו לבד בקרב הזה. לצידנו עמדה בנחישות שדולה חקלאית רחבה מבין חברי הכנסת מהקואליציה ובראשם סגן שר הביטחון, אלון שוסטר (כחול לבן), יו"ר סיעת העבודה, רם שפע וח"כ רם בן-ברק (יש עתיד), שדרשו שוב ושוב שהרפורמה הדרושה כאוויר לנשימה בחקלאות, תתבצע בהסכמה. מצאנו לצידנו גם מנהיגי מפלגות בקואליציה ואת יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. 

הימים האחרונים היו קשים ומורטי עצבים אולם, בסופו של דבר, בתיווכם של אנשי משרד ראש הממשלה יאיר פינס, אמיר ברקן ונעמה שולץ ובהובלתו של יו"ר הכנסת הושגה פשרה מתקבלת על הדעת. פשרה שכולה ניצחון. לא היה זה ניצחונה של 'העסקונה החקלאית' הדואגת לעצמה כפי שהוצגנו ברשעות. אלא ניצחונו של ענף מפואר המהווה תשתית בסיסית לקיומה של כל מדינה ובפרט מדינה מורכבת ומאוימת כמו מדינת ישראל. יחד, בכוחות משותפים, נלמד כיצד להתמודד עם התנאים החדשים שיוצרת הרפורמה וכיצד ניעזר בה לשדרוג הענף החשוב הזה, שכה הוזנח בשנים האחרונות". 

התמיכה הישירה לחקלאי גדלה פי עשרה 

בכתבה על עיקרי ההסכם ב"דבר" נכתב כי התמיכה הישירה בחקלאים תהיה דיפרנציאלית בהתאם לסוג הגידולים. החקלאים יקבלו תמיכה ישירה עד 950 שקלים לדונם למטעים. זאת לעומת תמיכה של 100 שקלים לדונם בכל סוגי הגידולים שהציע משרד החקלאות. המשמעות: התמיכה הישירה לחקלאי גדלה פי עשרה מההסכם המקורי. 

באשר לצו המכס: הגידולים המשמעותיים והמרכזיים, כמו פלפל, עגבנייה, גזר, תפוח אדמה, תפוחים ואפרסקים יוסרו מהצו. תחול עלייה משמעותית בהגנה המכסית כדי לשמור על הייצור המקומי של גידולים חקלאיים משמעותיים בעיקר באזורים האסטרטגיים: עוטף עזה והנגב, הערבה התיכונה, הגולן והגליל. ההגנה תינתן לפי קריטריונים המתייחסים ליישובים סמוכי גבול, יישובי עדיפות לאומית ושאר הישובים. 

עוד הוסכם על ביטול האגרה השנתית על העסקת עובדים זרים בחקלאות בסך 1,200 שקלים לשנה, הפחתה משמעותית של אגרות הבקשה לעובד בסך 620 שקלים שמשולמות בגין העובדים הזרים בחקלאות עבור משק חקלאי ולא עבור כל עובד בנפרד, וניכוי חודשי משכר העובד הזר על ידי קידום תקנות להעלאה משמעותית של הסכום המותר בניכוי. 

כמו כן, נקבע מנגנון שמחייב את המדינה לשפות ולפצות את החקלאים אם תהיה עלייה במחירי המים. ההסכם מבטל את הניסיון לשנות את כללי הגנת הצומח ובכך מגן מכניסת מזיקים ווירוסים לחקלאות ישראל. על פי ההסכם הממשלה תפעל להשלמת הליכי החקיקה לסימון ארץ המקור במוצרי חקלאות, לעידוד השקעות הון בחקלאות וכן תקודם חקיקה שתאפשר מכירה ישירה בשטח חקלאי. הממשלה גם תקציב כ-600 מיליון שקלים למחקר ולפיתוח בענפים בחלוקה שווה על פני השנים 2026-2022, יבוצעו השקעות הון בענפי הצומח, הקמת מתקנים אגרו-וולטאיים (ניצול אנרגיה סולרית) ויורחב היצע הקרקעות לפרויקטים סולריים בשטחים חקלאיים, תוך מתן תמורה הולמת לחקלאים והבטחת המשך הפעילות החקלאית. 

מרכיבים של אי ודאות 

לא כל החקלאים ולא כל הפרשנים בירכו על ההסכם, והיו שטענו שהחקלאים ייפגעו ממנו. לדברי וילן תוקף ההסכם הוא לחמש שנים, ויש בו מנגנון לבדיקה עצמית בכל שנה. ועדת הבדיקה העצמית מורכבת מהכלכלן הראשי של משרד ראש הממשלה, נציג הממשלה ונציגי החקלאים, והיא צריכה לקבל החלטות בקונצנזוס מבלי שתהיה עדיפות לאחד הצדדים.  

"יש בהסכם מרכיבים של אי ודאות", מציין וילן, "יש סכומים של מיליארדים שצריך להבטיח שאכן יושקעו בחקלאות, יש הקלות בנושא העובדים הזרים, ויש הגנה מכסית גבוהה על גידולים בעוטף עזה, ברמת הגולן, בגליל ובערבה. הנעלם הגדול הוא כמה יבוא חקלאי ייכנס, האם הוא יהיה כדאי ליבואנים והאם הוא ישפיע על מחירי התוצרת החקלאית. לכן הוועדה שתתכנס בכל שנה צריכה לבדוק את הנושאים האלו, ולתקן את מרכיבי ההסכם במקומות שבאמת ייפגעו. הגענו להבנות בנושא המים שעל פיה החקלאים יקבלו פיצוי אם תהיה התייקרות במחירי המים, והאוצר הקצה לזה כספי ערבון שהם חשובים מאוד".  

החשש אמנם מלווה את החקלאים נוכח אי הוודאות, אבל לדעת וילן עדיף לחתום על הסכם עם הממשלה מאשר להיות נתון לחסדי המחוקקים במציאות פוליטית שגם היא לא ודאית. "כשהייתי מזכיר הקיבוץ הארצי", נזכר וילן, "היועץ שלי היה עו"ד יעקב נאמן ז"ל, שהיה בהמשך גם שר המשפטים ושר האוצר, והוא זה שלימד אותי שעדיף הסכם על פני חוק. הוא אמר שחוק תמיד אפשר לשנות בכנסת כשמתחלף שלטון או בנסיבות אחרות, אבל כדי לפוצץ הסכם שני הצדדים החתומים עליו צריכים להסכים לזה. אני חושב שגם במקרה הזה זה מאוד נכון".  

חקלאות ישראלית בעידן של תחרות 

נציגי מפלגות המרכז-שמאל הגיבו על הסכם הרפורמה בחקלאות, שאותו כינו הסכם היסטורי. 

ראש הממשלה יאיר לפיד: "‏החקלאות הישראלית היא ערך ועתודת המזון של כולנו. הממשלה הזאת הצליחה להביא להסכם שיביא את החקלאות הישראלית במחיר הוגן לצרכן הישראלי ותשמור על הנכס של החקלאות והחקלאים". 

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), ראש השדולה החקלאית בכנסת: "אני נרגש לבשר כי לאחר מאבק ארוך הגענו להסכמות עם שרי האוצר, החקלאות וההנהגה החקלאית על הרפורמה בחקלאות. מדובר בהסכם טוב שדואג לצרכנים ולחקלאים ומבטיח את המשך קיומה של החקלאות הישראלית. ההסכם מאפשר פתיחת השוק לתחרות אך מבטיח את המשך קיומה של חקלאות ישראלית גם בעידן של תחרות. אנחנו ב'יש עתיד' נמשיך לפעול למען שמירה על חקלאות ישראלית וזכויות החקלאים ועל הביטחון התזונתי של מדינת ישראל". 

ח״כ רם שפע, יו״ר סיעת העבודה: ״הבטחנו להגן על החקלאות ולדאוג לצרכנים וקיימנו. הבאנו הסכם היסטורי לחקלאות ולצרכנים בישראל. זה היה מאבק ארוך ומייגע, אבל לרגע לא התייאשתי והאמנתי שנצליח״. 

סגן שר הביטחון ושר החקלאות לשעבר, אלון שוסטר (כחול לבן): ״לאחר שנה שלמה של מאבקים הגענו סוף כל סוף להסכם ראוי בענף הצומח. מדובר בהישג שהתקבל בישורת האחרונה של הכנסת ויבטיח רפורמה טובה, מוסכמת ומתואמת בענף החקלאות, אשר תטיב עם הצרכנים, המגדלים והחקלאות הישראלית כולה. צעד זה, מהווה רכיב משמעותי לשמירה על בריאות הציבור והצומח והבטחת ביטחון המזון של כלל אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. 

יש להעלות על נס את שיתוף הפעולה בקרב שדולת החקלאות בכנסת ובין השדולה והנהגת החקלאים. בסופו של תהליך, יש לשבח את תרומת משרדי האוצר והחקלאות להסכם שהתקבל, בהסכמה מקיר לקיר, בין כל סיעות הכנסת. היום יותר מתמיד, אני גאה להיות שותף לקידום היציבות והאופק האופטימי של החקלאות במדינת ישראל״.  

סגן שר הכלכלה, יאיר גולן (מרצ): "ניתן לברך על המוגמר – הרפורמה בחקלאות יוצאת לדרך הודות לעבודה מאומצת של חברי השדולה החקלאית, אנשי משרד החקלאות והאוצר ויו"ר הכנסת, מיקי לוי. צעד חשוב לעתידה של החקלאות ולטובת הצרכן הישראלי". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
בשני טקסים מרגשים, הוקירה המכללה הטכנולוגית באר שבע, המציינת בימים אלה את שנת ה-70 להקמתה, את 140 הסטודנטים והסטודנטיות המצטיינים שלה לשנת הלימודים התשפ"ג. כ-36 אחוז ממקבלי תעודות ההצטיינות במכללה (51) היו סטודנטיות, המהוות
2 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
ציורים המוקדשים לזוגיות בין הוריה, אם בת קיבוץ ואב נוצרי שערק מהצבא הגרמני, וציוריהם של ציירי הקיבוצים שהעלו על נס את עבודת האדמה, עמל הכפיים והווי החיים הקולקטיבי משולבים ביצירותיה של זהר טל ענבר,
3 דק' קריאה
הדי בן עמר, כמו אשת לוט, חייב לעשות מה שאסור. איך זה קשור לתחתי החבית ולבורסה? למחבר "אבא עשיר, אבא עני" הפתרונים  כשראיתי את נפתלי מנדלוביץ' מחייך בפעם הראשונה, ידעתי שלפני אדם מצליח.  העניין
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן