יבול שיא
הרפת והחלב
חהכ יאיר גולן

יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה והתעשייה, בטוח שחייבים לייצר חלופה אמיתית לימין

5 דק' קריאה

שיתוף:

אביטל גבע, חבר קיבוץ עין שמר, איש שמאל ויזם חברתי ותיק, נשמע נלהב כשהוא מספר על יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה והתעשייה וחבר כנסת בסיעת מרצ.

גבע התלווה אל גולן בסיור יסודי שסגן השרה ערך במועצה האזורית מנשה. בתחילה סייר גולן בתשלובת גרנות, לאחר מכן פגש ממלאי תפקידים מקיבוצי ומושבי המועצה, ולבסוף נפגש עם חניכי מכינה קדם-צבאית ביישוב הדתי מצפה אילן ועם חברי קיבוץ ברקאי.

"למרות הדברים הקשים שהוא אמר על חלק מהמתנחלים", אומר גבע, "אף אחד במצפה אילן לא תקף אותו, ובברקאי הוא התקבל ממש באהדה רבה. מה שהכי הלהיב אותי זה שהוא מרים את דגל איחוד מפלגות השמאל, ומביא כדוגמה את איחוד התנועות הקיבוציות". 

יאיר גולן (59), לשעבר סגן הרמטכ"ל, מוכן להסביר, לנמק ולפרט את רעיון איחוד מפלגות השמאל שהוא מגלגל מאז כנסתו לחיים הפוליטיים. "בכל תפקיד שמילאתי, כולל בצבא", הוא אומר, "ניסיתי ללמוד את הרקע ההיסטורי, כדי להבין איפה אני נמצא על רצף הזמן. 

בבחירות 1992 מפלגת העבודה קיבלה 44 מנדטים ומרצ 12 מנדטים, וביחד היו להן 56 מנדטים. היום לשתי המפלגות יש 13 מנדטים. אי אפשר להתעלם מזה.

אנחנו צריכים לעשות משהו אחר. אני חושב שאנחנו צריכים לייצר חלופה אמיתית לימין בישראל, שבעיניי משלב שחיתות מוסרית עם חוסר תוחלת מדינית וכלכלית.

החלופה הזו לא תבוא אלא משמאל ציוני גדול וחזק, וכדי להגיע לזה צריך להתאחד. אני חושב שמרצ היא אלמנט מאד חשוב ומרכזי במהלך הזה, והיא יכולה ליזום את המהלך שיביא לאיחוד גוש השמאל". 

מבחינה אלקטורלית לא בטוח שזה כדאי. בבחירות לכנסת ה-23 מרצ רצה עם גשר ועם העבודה בראשות עמיר פרץ והמפלגה המאוחדת קיבלה שבעה מנדטים, ולעומת זאת בכנסת ה-24 העבודה לבדה קיבלה שבעה מנדטים ומרצ עוד שישה. 

"זה טיעון חלש מאוד. החיבור של מרצ עם העבודה וגשר היה חיבור של חוסר חשק ברור, שמה שהאפיל עליו היה התקווה הגדולה שתלו בבני גנץ שיביא את הישועה לגוש המרכז-שמאל. זה לא עבד. צריך להיות חיבור שלא נעשה דקה לפני הבחירות, אלא חיבור אמיתי שנעשה בחשק רב, שמייצר התלהבות בשטח, ושמגייס עוד ועוד תומכים."

"אני לא חושב שהחיבור הזה מוגבל אך ורק למפלגת העבודה ולמרצ. זה יכול להיות גם אנשי כחול לבן כמו אלון שוסטר ויעל רון בן משה, שהגיעו מההתיישבות והיו בעבר אנשי מפלגות השמאל."

"הכיוון צריך להיות חשיבה בגדול, כדי להדליק מחדש את הזיק של אנשי השמאל הציוני, לעשות עבודת שטח, ולייצר חלופה שלטונית אמיתית. ברגע שתהיה התלהבות כזאת גם חלקה של התנועה הקיבוצית בתוך המהלך הזה יהיה הרבה יותר משמעותי, בגלל כושר הארגון, המשאבים, והיכולת להביא אנשים טובים למערכת הזאת". 

גולן הצטרף לחיים הפוליטיים ביוני 2019 כשנמנה עם מייסדי מפלגתו של אהוד ברק, "ישראל דמוקרטית". לאחר שמפלגתו הצטרפה לרשימת המחנה הדמוקרטי עם מרצ, נבחר גולן במקום השלישי לכנסת ה-22. 

לאחר פיזור הכנסת ה-22, חבר גולן למפלגת המדף "הבחירה הדמוקרטית" וחתם עם מרצ על הסכם איחוד מפלגות. בבחירות לכנסת ה-23 הוא נבחר ברשימת העבודה-גשר-מרצ על חשבון המכסה של מרצ. בדצמבר 2020 הודיע על התפקדותו למרצ, ובשנה שלאחר מכן נבחר מטעמה לכנסת ה-24.  

נשארת בקשר עם אהוד ברק? איך הוא מתייחס לאיחוד השמאל? 

"אני עדיין בקשר עם אהוד ברק, והוא מאוד תומך באיחוד השמאל. זה היה הרעיון שלו. הוא חשב שהוא יצליח לייצר מרכז כובד של השמאל, ואפילו היה מוכן לא לעמוד בראש מרכז הכובד הזה אלא לתת את הבכורה לעמיר פרץ, אלא שלמרבה הטרגדיה מפלגת העבודה לא רצתה להיות שם."

"המהלך של אהוד ברק גם נעשה בתקופת סבבי הבחירות, ולא היה מהלך שיטתי שמייצר רעיון שהציבור יכול להתחבר אליו. הציבור שלנו צריך להבין שהעבודה האמיתית היא אחרי הבחירות ולא לפניהן."

"עכשיו זה הזמן להתארגן, להקים סניפים, להרחיב את השורות, לייצר התלהבות, לייצר תכנית עבודה, למנות בשיטה התנ"כית שרי עשרות, מאות ואלפים, ולבנות מנגנון גיוס אמיתי".      

כשהוא נשאל על התגובות שהוא מקבל מחברי הקיבוצים על רעיון איחוד השמאל, מציין גולן שזה הדבר שהכי מתסכל אותו.

"אני נתקל בתגובות נלהבות. אין אחד בתנועה הקיבוצית שאמר לי שזה רעיון רע. לצערי אין לזה כרגע את ההמשכיות הפוליטית-הארגונית. אני חושב שיש משקל אדיר לדרישה הזאת שתבוא מלמטה, ומי שיכול להוביל את זה זו בפירוש התנועה הקיבוצית, ולדעתי היא צריכה לעשות את זה". 

איך חבריך בסיעת מרצ מקבלים את רעיון איחוד השמאל? 

גולן שותק לרגע ואז משיב: "אנשים באופן בסיסי לא אוהבים שינוי. כל מי שניהל ארגון גדול, יודע כמה שינוי זה דבר קשה. מנהיגות, כפי שאמר הארי טרומן, היא היכולת להוביל אנשים למקום שאליו הם צריכים ללכת. הם יודעים שהם צריכים ללכת, אבל לא רוצים. אני מקווה שאם נדבר על זה עוד ועוד, אנשים בסוף יבינו שאין ברירה". 

במסגרת תפקידו כסגן שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי ("יש עתיד"), לקח על עצמו גולן את האחריות על ארבעה תחומים: הראשון, קידום הכלכלה בחברה הערבית, נושא שהממשלה שמה בראש מעייניה.

השני, טיפול בבטיחות ובבריאות התעסוקתית. השלישי, היערכות משרד הכלכלה והתעשייה לשעת חירום. הרביעי, קידום האגודות השיתופיות והקואופרטיבים, תחום שהוא מרחיב עליו את הדיבור.

"אני חושב שדווקא על רקע הקורונה", אומר גולן, "והקושי שיש לממשלה לתמוך באוכלוסייה שנפגעת כלכלית מהקורונה, עולה מחדש החשיבות של הקואופרטיב."

"הקיבוצים קיבלו הכי פחות תמיכה ממשלתית במהלך הקורונה. זה בא מהחוסן הכלכלי של הקיבוצים, שידעו בהרבה מובנים להסתדר בעצמם. אין הוכחה טובה יותר לכמה הרעיון הכלכלי-חברתי הגאוני הזה עובד בשטח. כל מי שמדבר על מות הרעיון הקיבוצי, המצב הנוכחי מוכיח כמה זה מופרך."

"הרעיון שמצד אחד הקיבוצים עושים פעילות כלכלית נמרצת ורווחית, ומצד שני פועלים גם כדי לקדם את הרווחה של חבר הקיבוץ, הוא רעיון נפלא בעיניי."

"אנחנו צריכים לקדם כל צורה של קואופרטיב במדינת ישראל. פעם היינו הכי טובים בעולם בעניין הזה, ולצערי דעכנו בתחום הזה בעשורים האחרונים. מגפת הקורונה היא הזדמנות מצוינת, לחזק את הרעיון הקואופרטיבי". 

הוא נולד וגדל בראשון לציון ומתגורר בראש העין, ובכל זאת הוא פעיל בלובי החקלאי, כשלצדו נמצאים בעיקר ח"כים שהם בני וחברי קיבוצים ומושבים.

מה מחבר אותך לנושא החקלאי והקיבוצי, אני שואל את גולן. "מבחינה רגשית זה אולי קשור לעובדה שהייתי מ"פ של בני משקים בנח"ל ובנח"ל המוצנח", הוא עונה," וזה אולי מתקשר גם לכך שבצעירותי הייתי יו"ר סניף הנוער העובד והלומד בראשון לציון, ובכל שנה הייתי יוצא למחנה עבודה באחד הקיבוצים."

"אבל מעבר למטען האישי אני תופס את השמאל כמחנה הלאומי האמיתי, ואת התנועה הקיבוצית כבעלת חשיבה פטריוטית שדואגת לפריפריה, לאחזקת הקרקעות, לביטחון התזונתי, וליישובים לאורך הגבולות."

"אני לא מבין איך אפשר לא לחזק את החקלאות. זה פשוט מטריף אותי. אני לא מבין את הניסיון המתמשך לפגוע באנשים, שנושאים על גבם את המשימות הלאומיות החשובות ביותר. לדעתי יש פה מפעל מצליח ברמה בלתי רגילה, שהופך את המושג פריפריה על פניו, וחלק מרכזי מהעניין הזה הוא גם היכולת החקלאית". 

עלית לאחרונה לכותרות כשכינית את הפורעים מקרב המתנחלים תתי אדם, ואחר כך התנצלת על זה. אילו תובנות הפקת מהאירוע הזה? 

"יכול להיות שבחירת הביטוי הקונקרטי 'תתי אדם', לא הייתה מוצלחת. אבל האנשים האלו הם באמת פורעים שפלים. אנחנו, בני העם היהודי שלאורך ההיסטוריה הלנו על פוגרומים שפורעים בנו, צריכים להחריש מול פוגרומים שבני עמנו עושים? אני לא מצליח להבין את זה."

"אני מכיר היטב את הכפר בורקה משנותיי במדים. האנשים שאליהם התייחסתי עוברים דרך הכפר, מכים חפים מפשע, הורסים את הרכוש שלהם, ומנתצים מצבות בבית הקברות. הרי כל המעשה הזה הוא ביטוי לפחדנות, לעליבות, לשפל הכי בזוי של המין האנושי."

"הבעיה היא לא הביטוי שהשתמשתי בו, הבעיה היא המעשים שלהם. אני קורא לכל אנשי השמאל הציוני לצאת בכל הכוח נגד האנשים האלו, שמוציאים את דיבת מדינת ישראל רעה ואת דיבת היהדות רעה". 

גולן גם מגיב לביקורת שבן-דרור ימיני מתח עליו ב"ידיעות אחרונות", לאחר שטען שממשלות ישראל היו צריכות לאמץ את מסקנת ועדת גולדברג, ועדת פראוור וועדת בגין בעניין התיישבות הבדואים בנגב.

לדברי ימיני דווקא הבדואים ומפלגות השמאל התנגדו לאימוץ אותן המסקנות ותקפו אותן בחריפות, וגולן בעצם אינו בקיא בחומר. 

"אני בקיא מאד בנושא הזה", הוא אומר, "אין מה לצאת נגד מתווה בגין, פראוור וגולדברג. המדינה חייבת לקחת אחריות וליזום. המדינה חייבת להגיע להסדרת הקרקעות בנגב, כי בלי זה לא תהיה תקומה לאוכלוסייה הבדואית והיא תהפוך לאוכלוסייה עוינת. לכן צריך לטפל בזה. זו דעתי גם אם היא שונה מעמדת אנשי השמאל לפני כמה שנים". 

מה עמדתך בנושא עסקת הטיעון לנתניהו? 

"אני נגד עסקת הטיעון משום שמעשיו האפלים של נתניהו צריכים להיות גלויים ולהיחשף לאור היום. לא יעלה על הדעת שבעסקת הטיעון לא יהיה קלון, כי האיש הזה ראוי לקלון וצריך לעשות הכל כדי שהשפעתו הרעה לא תחזור ותנהל את המרחב הציבורי של מדינת ישראל". 

בניגוד להערכות הפרשנים גולן בטוח שהממשלה הנוכחית לא תסיים את דרכה לאחר חתימת הסדר הטיעון עם נתניהו.

"הממשלה הזו מתקיימת", הוא מדגיש, "מכיוון שלכל מרכיביה, אין כרגע חלופה טובה יותר. אני חושב שיש נטייה לא מוצדקת להעצים את המשברים שקיימים לפעמים בממשלה הזאת."

"אני דווקא רואה את הקשיים בממשלה הזאת כדבר מעודד. אנחנו לא מסכימים על הכל, יש הבדלי גישות בסיסיים בחלק מהנושאים, ובכל זאת אנחנו משכילים לשבת יחדיו, ובדרך כלל גם להגיע להסכמות. אני חושב שזה דבר שצריך לעורר גאווה ואופטימיות בקרב כל אזרח ישראלי". 

אם יהיו בחירות תתמודד על ראשות מרצ? 

"אני נחוש להיות חלק ממהלך שיוביל את השמאל הציוני בחזרה לשלטון. לגבי ההתמודדות אני לא חושב שנכון להתייחס לזה כרגע. זה רק יוצר מהומה. בשלב הזה אני וחבריי צריכים להראות שהממשלה הזאת מתפקדת ועושה טוב למדינת ישראל. כשתגיע העת אקבל החלטה לגבי ההתמודדות".   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן