יבול שיא
הרפת והחלב
יוסי ברג מדריך לולנים

בגיל 81 ממשיך יוסי ברג ממשמר השרון להדריך לולניםהלול,לולנים

3 דק' קריאה

שיתוף:

לרגל קבלת אות יקיר הענף יש לו מה לומר על שפעת העופות, יבוא ביצים ואיך זה מרגיש להיות עוף

בשבוע שעבר התקיימה בבית הפלמ"ח בתל אביב הוועידה ה-35 של ארגון מגדלי העופות בישראל, המאגד תחתיו את מגדלי העופות לבשר, מטילות, תרנגולי הודו ומגדלי הברווזים. אות יקיר הארגון על תרומתו הרבה לענף הוענק ליוסי ברג ממשמר השרון, מדריך הלול הוותיק שגם בגיל 81 ממשיך ללמד לולנים מרחבי הארץ את רזי הטיפול הנכון בלול.  

לעבודת הלול הגיע יוסי בעקבות אביו שהגיע מלבוב באונייה באוגוסט 1939 לקיבוץ משמר השרון. "אני זוכר עצמי כילד מגיע ללול להעמיד מלכודות כנגד תנים ונמיות. אהבתי את המקצוע וכשבגרתי השתלבתי בו בעצמי". עם השנים התמקצע בתחום והתמנה למנהל תשלובת הלול בקיבוצו, שכללה לולי רבייה, מדגרות, לולי גידול פרגיות ולולי טיפוח. "נעשיתי מומחה בתחום בארץ ונסעתי לייעץ גם בחו"ל. כשנה לפני המהפכה באירן נסעתי לשם להדריך חקלאים בתחום הלול, ביקרתי בארמון השאח, בשוק הפרסי". 

יוסי, ששימש גם בתפקידי ניהול בקיבוצו, הפך מומחה בתחום והוא ממשיך לבקר את החקלאים בשטח ומייעץ להם. "אני בן 81 ואין בשטח אף אחד בגילי. מגדלי העופות מעריכים את הידע המקצועי שלי, מתקשרים אלי מגדלים מהארץ וגם מהגדה ומרצועת עזה. אני 'תופר' לכל לול את ה'חליפה' שלו בהתאם לאזור, לאקלים, לתזונה בה מזינים את העופות, למשקל העופות, לוקח את כל הנתונים בחשבון ונותן פתרון ללולנים". על בסיס עבודתו בשטח הוציא יוסי ספרון הדרכה בתחום ועל כל אלה הוענק לו אות ההוקרה. 

קריאת השכמה 

לולים רבים נפגעו קשות משפעת העופות שפקדה את הארץ רק לפני מספר שבועות, והרפורמה על יבוא הביצים גם היא לא מועילה לענף: "650 אלף מטילות הושמדו בשפעת העופות, בעיקר בגליל העליון. נפגעו לא רק מטילות, גם תרנגולי הודו ועופות אחרים. האירוע הזה יגרום למחסור בביצים לקראת חג פסח. לצערי, משרד חקלאות החליט על רפורמה שתעביר את כל ייצור הביצים מחקלאי הגבול הצפוני, אנשים שזו פרנסתם הכמעט יחידה, לאנשים בעלי הון, מה שיגרום לנטישה של הענף. הכללים שקבעו שרי החקלאות והאוצר בסוף יגרמו לקיפוח של מגדלי המטילות בקו הגבול הצפוני. 

רוצים להביא ביצים מספרד, פורטוגל, טורקיה ואיטליה. גם שם יש בעיות וחוסר פיקוח וטרינרי ראוי. ביצה שמוטלת בלול בטורקיה, משונעת לנמל, שטה בים ועד שמגיעה אלינו היא כבר לא ביצה טרייה. ואכן הגיעה מכולה של ביצים מעופשות, שמה שנותר זה רק להשמיד אותן. כל החשיבה שיוקר המחייה מבוסס על ביצים, ושפתיחת השוק לייבוא יביא להורדת יוקר המחייה, היא חשיבה מוטעית. משקלה של הביצה בסל יוקר המחייה בטל בשישים, אין לזה ערך, פחות מאחוז, אין כמעט השפעה. החליטו שהביצה היא שתשנה לטובה את יוקר המחייה והמחיר האמיתי יהיה פגיעה בעשרות אלפי אנשים, משפחות שמתפרנסות מגידול מטילות. השינויים ותקנות משרד הבריאות שנדרשים בלולים מחייבים השקעה אדירה, כל הדברים האלה שומטים את הקרקע מתחת הרגלים של החקלאים".  

בכל זאת, יש ביקורת ציבורית לגבי הצפיפות בלולים 

"אף אדם לא היה עוף ולא יודע מה גורם לו לרווחה. אנשים מנסים לדמות את עצמם כאילו הם ישבו בתוך המקום שנראה להם צפוף. התרנגולות האלה בטבע הן אחרונות בשרשרת המזון וראשונות להיטרף. בלולים הן מקבלות את המזון הכי טוב, מזון שנוצר על ידי מדענים. יש עבורן וטרינר לכל בעיה שצצה. קווי המטילות כיום מספקים כמעט 100 אחוז תפוקה, כלומר בכל יום מוטלת ביצה, מה שאומר שהן חיות בתנאים טובים. אם הן לא היו חיות טוב, לא היו מטילות כך. צורת התאים מאפשרת את הפרשת הלשלשת באופן שלא מזהם את הביצה. דווקא מה שנקרא 'תרנגולות חופש', תרנגולות שהולכות על האדמה ומטילות עליה, הביצים שם מתחככות בזבל. כיום יש ליד כל לול בית קירור, וברגע שביצה מוטלת היא עוברת לשם". 

מעבר לעיסוקו כלולן היה יוסי במשך השנים בשליחויות של תנועת הנוער "דרור הבונים" שנתיים בלונדון ואחר כך בארצות מזרח אירופה, הונגריה, צ'כיה ורוסיה בתקופה שלפני נפילת חומת הברזל ושימש שליח מטעם לשכת הקשר (ארגון שפעל בחשאיות להחדיר שליחים בזהויות שאולות). הוא היה רכז של מדור האולפנים בתק"ם בסוף שנות ה-80 בתקופת העלייה הגדולה מרוסיה והקים עשרות אולפנים. הוא גם נגן חצוצרה ואקורדיוניסט ופועל בהתנדבות במקומות שונים. 

סלף מייד מן

יוסי גאה באות יקיר הלול שהוענק לו: "אני לא רופא, פרופסור או וטרינר. אני סלף מייד מן, למדתי מה שאני יודע תוך כדי עבודה ותוך כדי מפגש עם החקלאים בשטח. חקלאי מספר לי על תופעה לטובה או לרעה. אני קולט את המידע ומעביר הלאה ואולי בגלל זה אני מצליח. אני אוהב את הקשר עם אנשים ואנשים אוהבים ומעריכים אותי. זה לא מובן מאליו שענף הלול, שרובו מושבניקים, מעניק אות יקיר הענף לקיבוצניק ואני רואה בזה מחמאה. אני מתכוון להמשיך לעבוד ולהביא ברכה לחקלאים שאני כל כך אוהב". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן