שאלה בנושא יחסי עבודה בקיבוץ המתחדש
אני חבר קיבוץ חדש יחסית, התקבלתי לפני 4 שנים ועבדתי בענפי החקלאות. ב"מסמך העסקה" שקיבלתי רשום שאני יודע שאין יחסי עובד ומעסיק ביני לקיבוץ.
פוטרתי בגלל "אי-התאמה", ואיני עובד כבר חודשיים. מציעים לי תפקיד אחר שאיני רוצה בו. לכן, מסרבים לשלם לי דמי אבטלה בקיבוץ, על אף שכל התקופה ניכו לי ביטוח לאומי בתלוש שקיבלתי מהקיבוץ. מהן הזכויות שלי?
בין חבר קיבוץ לבין קיבוצו בו הוא עובד ואף בינו לבין תאגיד של קיבוצו – לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק
השאלה עולה מעת לעת בחצר הקיבוצית, אך התשובה ותיקה ושורשיה בהבנת מהות היחסים שבין החברים לקיבוץ.
ההלכה שקבעו בתי הדין לעבודה היא, כי בין חבר קיבוץ לבין קיבוצו בו הוא עובד ואף בינו לבין תאגיד של קיבוצו – לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק (בדומה לעובד שכיר). מערכת היחסים שבין הקיבוץ לבין חבריו או מועמדיו, העובדים בענפים השונים בו, אינה מערכת של יחסי עבודה.
אכן, החברים מועסקים בענפים השונים, ויש מי שמנהל את עבודתם ומשלם את שכרם ואף קובע את תנאי העסקתם, אך הם אינם שכירים של הקיבוץ או תאגיד של הקיבוץ, ולכן דיני העבודה אינם חלים עליהם.
זה הכלל ביחסים שבין חברי אגודה שיתופית לאגודה בה הם מועסקים. אם הקיבוץ יחליט להעביר את חבריו, עובדי הפנים, כולם או חלקם, למעמד של "שכירים", ישתנה כלל זה ואותם חברים ייחשבו ל"עובדים שכירים".
יחסי עבודה בין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ
עורכות הדין, נעמי אשחר וקרן וידברג (שלמה כהן ושות'), מסבירות שלפי הפסיקה הקיימת "עבודת חבר קיבוץ בקיבוצו או בענף של הקיבוץ – היא פועל יוצא של החברות בקיבוץ והיא נעשית מכוח מערכת היחסים המיוחדת שבין הקיבוץ לחבריו, ולא כהתקשרות נפרדת ועצמאית.
לכן, אין בה כדי לכונן יחסי עבודה בין חבר הקיבוץ לבין הקיבוץ (על כל המשתמע מכך לעניין זכויות הנובעות מדיני העבודה)". הלכה זו, חלה על קיבוצים שיתופיים ומתחדשים כאחד.
בפסיקת בג"ץ בעניין "תל יוסף", נקבע שאין בשינויים בתקנון או באורחות החיים של קיבוץ מתחדש, כדי לשנות ממעמדם של חברי הקיבוץ או לכונן יחסי עבודה. בג"ץ ציין כי "יש לבחון כל תיק לפי נסיבותיו", ועורכות הדין מוסיפות ש"בהחלט יתכן שההלכה הקיימת היום תשתנה בעתיד".
לחברי הקיבוצים קיימת "מערכת נורמטיבית ייחודית", אמר בג"ץ, ובהן "תקנות הערבות ההדדית", במסגרתן מוסדרות "זכויותיהם של חברי הקיבוץ המתחדש, לרבות אלה העובדים בענפי הקיבוץ השונים".
אחד השופטים הדגיש כי "הלעומתיות הטבועה במערכת של יחסי עובד-מעביד זרה לצורת החיים הייחודית הגלומה בקיבוץ ולשיח הקיבוצי".
בהתאם לתקנון הקיבוץ
התוצאה היא שאין לבתי הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות של חבר נגד קיבוצו, כי סמכותם מוגבלת לדון רק בתביעות שבין עובד למעסיק, כפי שהוגדרו בדין.
משכך, המקור המחייב בכל הקשור לעבודת חברים בקיבוץ או בתאגיד של הקיבוץ, הוא "תקנון העבודה" או "חוברת השינוי" או "החלטות הקיבוץ", שלרוב אימצו את "דפוסי העבודה" ומעניקים לחברים זכויות סוציאליות (חופשה, מחלה, פנסיה, השתלמות, פיצויים ועוד).
בהיעדר סמכות לבית הדין לעבודה, יישוב סכסוך הנוגע להעסקת חבר, יהיה בהתאם לתקנון הקיבוץ ככל שנקבע בו מנגנון ליישוב סכסוכים. בהיעדר הוראה שכזו, יהיה על החבר לפנות לערכאה המוסמכת (בית משפט 'השלום' או 'המחוזי', לפי העניין).
חברי קיבוצים מתחדשים העובדים בקיבוצם
אשר לדמי האבטלה – תשלומי החברים לביטוח לאומי דומים לתשלומי עובדים שכירים. אך עדיין, חברי קיבוצים מתחדשים העובדים בקיבוצם אינם מבוטחים "בענף אבטלה" ב"ביטוח לאומי", ואינם זכאים ממנו לדמי אבטלה (הקיבוץ גם לא משלם "דמי ביטוח" בגין אבטלה לחברים אלה).
כל קיבוץ רשאי להחליט כיצד לנהוג בנוגע לתשלום חֶלֶף דמי אבטלה לחברי הקיבוץ. יש קיבוצים שבחרו לאמץ את כללי הביטוח הלאומי בנוגע לתשלום דמי אבטלה לחברים, אך אין זו חובה שבדין.
הקיבוץ רשאי לקבל החלטות פנימיות לגבי תשלום 'דמי אבטלה פנימיים' לחברים שדוחים הצעות עבודה שהקיבוץ מציע להם. אגב, גם בעולם "השכירים", המוסד לביטוח לאומי רשאי לא להכיר בזכאות לתשלום דמי אבטלה לעובד שלא מתייצב בלשכת התעסוקה או שמסרב להצעות עבודה שמוצעות לו.
על פני הדברים, אומרות עורכות הדין, אין פסול בהחלטה של קיבוץ לשלול מחבר תשלום דמי אבטלה במקרה של סירוב להצעות עבודה, בכפוף להחלטות רשויות הקיבוץ המוסמכות.
יחסי עבודה בקיבוץ המתחדש | צילום יח"צ
