יבול שיא
הרפת והחלב
1 פורטרט נגה גיל

"יש לי כל מיני זהויות"

6 דק' קריאה

שיתוף:

אומרת נגה גיל-בשיא מהקיבוץ הדתי מעלה גלבוע המתמודדת לראשות מועצת עמק המעיינות

אם לא יחול שינוי בלתי צפוי, אזי בפעם הראשונה בתולדות המועצה האזורית עמק המעיינות, או בשמה הקודם בקעת בית שאן, יכהן או תכהן ראש/ת מועצה נבחר/ת מקיבוץ דתי. שני המתמודדים על ראשות המועצה בבחירות שיתקיימו ב-31 באוקטובר 2023, הם נגה גיל-בשיא, חברת קיבוץ מעלה גלבוע, ואיתמר מטיאש, תושב ההרחבה של טירת צבי. בעבר אמנם עמד בראש המועצה דני תמרי משדה אליהו במשך קרוב לשלוש שנים, אבל הוא התמנה לתפקיד בעקבות פרישתה של ראשת המועצה דאז יעל שאלתיאלי מנווה אור, שעברה לתפקיד מנכ"לית משרד החקלאות, והוא בחר לא להתמודד על התפקיד בבחירות שהתקיימו לאחר מכן. "אני לא חושבת שאם אני באה מקהילה דתית זה רלבנטי לעניין הבחירות", אומרת בפסקנות גיל-בשיא, "יש לי כל מיני זהויות, שאחת מהן היא שאני גם שומרת מצוות. אני לא רואה איפה יש לזה משמעות בעבודת ראשת מועצה".  

אנשים שונים ומגוונים 

עמק המעיינות היא מועצה הטרוגנית ומגוונת מבחינת היישובים שבה. היא כוללת את המושבה מנחמיה, שישה מושבים, שישה קיבוצים דתיים ועשרה קיבוצים חילוניים. האם יש לך כלים להתמודד עם השונות הזו, אני שואל את נגה. "אני חושבת שיש לי בהחלט את הכלים האלו", היא עונה, "קודם כל, ברמה המקצועית במהלך 15 השנים האחרונות אני עובדת עם מגוון אנושי רחב, שבא מכל חלקי החברה הישראלית, יהודים וערבים. גם ברמה האישית אני חיה במשפחה מורכבת. בן הזוג שלי לא שומר מצוות, ואני כן, וככה אנחנו מגדלים חמישה ילדים. אני חושבת שאחת מהדרכים הכי נכונות לעבוד על הנושא הזה, זה שסביב שולחן קבלת ההחלטות יישבו אנשים שונים ומגוונים. זה מתחיל כמובן מהרמה המגדרית הפשוטה, של כמה גברים וכמה נשים יושבים שם, אבל גם מאיזה תרבויות באים האנשים שיושבים סביב השולחן. אני חושבת שחלק מהסיפור של להתמודד עם מגוון, זה שהקולות יישמעו בשולחן קבלת ההחלטות, וזו המשימה שלי במועצה. זה תקף לא רק למועצה האזורית אלא גם לרמת המדינה. יש היום במשרדי הממשלה רק מנכ"לית אחת, שטוענים שהיא בדרך החוצה, אז איך מקבלים החלטות הנוגעות לכלל האוכלוסייה?". 

הרפורמה המשפטית או ההפיכה המשטרית חוצה זרמים ומפלגות ובהם הציונות הדתית. איך את מתייחסת לנושא הזה? 

"לפני שהודעתי שאני מתמודדת בבחירות לראשות המועצה, השתתפתי בהפגנות המחאה. הסיפור אז היה ההפיכה המשפטית והדרך שבה עושים אותה. לכולם ברור שנדרשת רפורמה, אבל השאלה היא איך עושים רפורמה כל כך מרחיקת לכת. מאז שאני מתמודדת המחאות עברו קצת שינויים, וכל דבר שקורא להידברות ולהסכמות אני בתוכו.  

אני לא אלך עם מי שקורא ללכת עד הקצה רק בשביל לשנות את השלטון, כי יש לנו שיטת בחירות דמוקרטית שרק באמצעותה מחליפים את השלטון. העניין המרכזי זו הדרך שבה נעשית הרפורמה, וכשמנסים לשנות דבר כל כך יסודי צריך לעשות את זה תוך הידברות ושמירה על איזונים ובלמים".

2 נגה ואבא
נגה ואביה יונתן בשיא. "הוא אבא שלי ואני מתייעצת איתו". צילום: מהאלבום הפרטי

להסתכל על העמק במבט שלם 

נגה (51), נשואה לעמוס, אם לחמישה, היא בת קיבוץ שדה אליהו שעברה בגיל 28 עם בן זוגה ושלושת ילדיהם הבוגרים למעלה גלבוע. בארבע השנים האחרונות היא עובדת בקרן מנדל, שמעבירה תוכניות מנהיגות בתחומים שונים. במסגרת עבודתה היא מנהלת תכנית לבכירים בשירות הציבורי במנדל צפון, וגם מנהלת פרויקט יחידת הפיתוח העוסקת בחשיבה אסטרטגית לצפון ומשלבת את כל האוכלוסיות בחברה הישראלית ואת כל המגזרים כולל האזרחי, הציבורי והפרטי, במטרה להביא לחיים טובים יותר לתושבי הצפון ולכלל המדינה.  

לפני כן ניהלה במשך עשר שנים את אגף החינוך והקהילה במועצה האזורית עמק המעיינות. "למעשה הקמתי את האגף הזה שאיחד בתוכו את החינוך, הרווחה, המתנ"ס, התחבורה, שהיו מחלקות נפרדות, ובהמשך 'עידן טכנולוגי' שהקמנו. האגף בנה צורת עבודה שמסתכלת בשיתופיות על איך מתמודדים עם בעיה, לא מה הטריטוריה שלך ומה שלי, אלא מה התושב, או המשפחה, או הקהילה צריכים, ואיך אנחנו מסתכלים על זה בצורה הוליסטית כשכל אחד שם את החלק שלו כדי להתקדם. בחלק השני בנינו אקו-סיסטם חינוכי קהילתי שנקרא 'עמק חינוך', שהסיפור שלו הוא להסתכל על העמק במבט שלם. הכוונה היא שיש למקום הזה סיפור, והוא לא רק אוסף של יישובים נפרדים. ההבנה היום היא שאם לא מסתכלים על הדברים בצורה אזורית רחבה, אי אפשר להתקדם".  

טרם הגיעה למועצה עבדה נגה כמחנכת וכסגנית מנהל בבית הספר התיכון האזורי הדתי שקד בשדה אליהו. 

מה הניע אותך להתמודד על ראשות המועצה האזורית? 

"אני הרבה שנים בשירות הציבורי, ואני חושבת שזה מקום נכון מאוד להיות בו, למי שיכול ולמי שמעוניין להשפיע. בסופו של דבר, זו אחת הדרכים להפוך את חיינו פה לטובים יותר. התבלטתי בנושא הזה במשך כמה שנים, אבל אחרי תקופה שבה למדתי וגם לימדתי אחרים איך להתנהל, אני חושבת שזה הזמן לחזור הביתה ולעשות את מה שאנחנו מדברים עליו בפועל בעמק המעיינות".  

סולידריות בין קבוצות 

כשאני מבקש ממנה לציין שלושה נושאים מרכזיים שהיא מתכוונת לטפל בהם, היא מבקשת להקדים ולהתייחס לשינויים שחלו בתפיסת האזוריות והמרחב הכפרי. "כשהייתי ילדה כל קיבוץ התנהל בפני עצמו", מציינת גיל-בשיא, "הקיבוץ היה מעין ממלכה שדואגת לכל דבר. יש תחומים שזה נפרץ כמו בטיפול בפגיעות מיניות, ויש תחומים שזה עדיין מתנהל כמו בתפיסה עצמית עם DNA וגאוות יחידה מאד ברורים וגם מאד בריאים. גם בתי הספר הקיבוציים התנהלו כך. אבל העולם שלנו נמצא בהשתנות מתמדת, ולצד התפיסה שטוב שלכל קיבוץ יהיה את ה-DNA שלו והמנהיגות שלו, כיום ברור שהוא חייב גם להתייחס לרמה האזורית, כי כדי להוביל את הדברים קדימה חייבים את ההסתכלות האזורית הזו. ההסתכלות האזורית היא גם בתוך השלטון המקומי שקיבל דחיפה מאד רצינית בתקופת הקורונה, שבה הבינו שאי אפשר להסתדר בלעדיו ואי אפשר להתעלם מקיומו. השלטון המקומי הוא לא רק עניין טכני, אלא גוף שיש לו תפיסה וערכים ודברים שהוא מחליט להתעסק איתם ודברים שהוא מחליט לא להתעסק איתם. היום כבר מבינים שלא מספיק שיתוף פעולה אזורי, ושצריך גם שיתוף פעולה בין האזורים השונים. ככה אני חושבת שהמועצה שלנו צריכה להתנהל, ונעשתה בעניין הזה הרבה עבודה על ידי ראש המועצה הנוכחי יורם קרין, אבל עדיין יש אתגרים מאד גדולים בתחום הזה".  

הנושא הראשון שהיא רוצה לטפל בו הוא הסולידריות בין תושבי המועצה, והסולידריות בין הקבוצות בתוך החברה, כמו קבוצת הצעירים שהרצון הוא שהם יראו את עתידם בעמק המעיינות. היא רוצה גם לאפשר לתושבים הוותיקים להיות שותפים לתחושת הצמיחה במועצה, וליהנות מכל העמל שהם השקיעו בשנותיהם במועצה. דגש רחב היא שמה על נושא החינוך, החינוך כבסיס לתעסוקה, והחינוך כבסיס ליצירת חברה בריאה וטובה שמתייחסת לצורכי האדם אך גם לתרומה לחברה. "כדי להצליח לעשות את כל זה" היא אומרת, "חייבים להשקיע בפיתוח הכלכלי. אחרי כמה שנים שבהן נעשתה עבודה יפה וטובה, אנחנו צריכים להגדיר מחדש מה הם מנועי הצמיחה העתידיים לעמק בהסתכלות של עשר שנים קדימה. מה אנחנו רוצים להיות, ואיפה אנחנו יכולים להיות? יש בעמק המעיינות הון אנושי מעולה. נשים ואנשים רציניים עם תפיסה רחבה, ואת כל זה ביחד צריך כדי לבנות את הקומה הבאה ביישובי עמק המעיינות".

3 הרצאה
בכנס חינוך במועצה האזורית עמק המעיינות. הקימה את אגף החינוך והקהילה. צילום: מהאלבום הפרטי

חובת ההוכחה עליה 

אם תיבחרי את רואה בניהול הנשי יתרון או שאין קשר למגדר? 

"זו עובדה שזה יהיה ניהול נשי, וחובת ההוכחה עליי שזה יהיה גם יתרון. אני חושבת שזה יתרון. אני מסתכלת על המרחב של הנשים העומדות בראשות רשויות מקומיות במדינת ישראל, יש כיום 14 נשים מתוך 257 רשויות מקומיות שהן בסך הכל 5.6 אחוז מראשי הרשויות, וכשאני מדברת עם הנשים האלו או עם גופים ממשלתיים או ציבוריים שעובדים עם הנשים העומדות בראש הרשויות, אני שומעת מהם שברשויות האלו הדברים עובדים טוב מאוד". 

נגה היא בתם של נעמי ויונתן בשיא. אביה הוא איש ציבור ידוע שהיה ועודנו פעיל בתחומים הכלכליים והחברתיים בכל הרמות. הוא שימש כמנהל המפעלים האזוריים של משקי עמק בית שאן, כמנכ"ל משרד החקלאות, כיו"ר חברת מהדרין, כיו"ר מנהלת סל"ע בתקופת ההתנתקות, כיו"ר מועצת הלול, וכיו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית. כיום הוא יו"ר דירקטוריון חברת מיטרוניקס של קיבוץ יזרעאל ויו"ר משקי עמק בית שאן.  

התייעצת איתו בנושא ההתמודדות על ראשות המועצה? 

"כן. הוא אבא שלי ואני מתייעצת איתו הרבה על כל מיני נושאים. גם בנושא הזה אנחנו מדברים כבר הרבה זמן, והוא לגמרי איתי ותומך בי בכל מה שצריך". 

הוא גם מעורב בקמפיין שלך 

"עד עכשיו הוא נשאר מחוץ לעניינים. הוא עובד בעמק, פועל בעמק, ולא מתערב בקמפיין הבחירות. לגבי ההמשך אני לא יודעת. הוא אדם מאד עצמאי בדעותיו, והוא עושה מה שהוא בוחר. אני לא יכולה להגיד לו מה לעשות". 

הוריך עברו משדה אליהו למעלה גלבוע בשל הצקות ממושכות של אנשי ימין ובהם חברי הקיבוץ, לאחר שאביך לקח על עצמו את התפקיד במנהלת סל"ע. האם קיימים אצלך משקעים כלפי שדה אליהו שעלולים להפריע לך כראשת מועצה? 

"אני לא חושבת. עברו כבר הרבה שנים מבחינתי. על פי האמונה שלי העולם עשוי מבני אדם, ויש בני אדם שטוב להיות איתם, טוב להיות לידם, טוב לעבוד איתם, ויש כאלו שפחות. המאמץ שלי זה להגדיל את המעגל של האנשים שטוב להיות איתם. גם בתוך שדה אליהו יש אנשים מאד יקרים, ואין לי משקעים כלפיהם".    

נגה מציינת שהיא ובן זוגה עזבו את שדה אליהו ועברו למעלה גלבוע כי הקיבוץ השיתופי לא התאים להם. אני שואל אותה אם כראשת מועצה היא ערוכה לטפל בשני סוגי הקיבוצים: שיתופי ומתחדש. "יש היום רצף של קיבוצים ולא רק שני סוגים", היא אומרת, "זה רצף שבו כל קיבוץ נמצא במקום אחר, והאתגרים מאד שונים. יש הבדל בין קיבוץ שיתופי במצב כלכלי טוב לקיבוץ שיתופי במצב כלכלי רע, בין קיבוץ ששואף שכל תושביו יהפכו לחברי קיבוץ לקיבוץ שמחזיק הרחבה קהילתית גדולה ועוד. יש במועצה 16 קיבוצים, עם 16 אתגרים שונים. לכל ישוב צריך לתפור את חליפת ההתייחסות שלו. מעבר לזה, התפיסה שלי היא שראש מועצה או כל מנהל לא אמור להבין הכל עד הפרטים הקטנים. הוא אמור לגייס לצדו את האנשים הכי טובים שיש בכל התחומים, ולבנות נבחרת כזו שיודעת לעבוד ביחד. ברור שהוא צריך לקבל את ההחלטות, אבל הוא לא עושה את זה לבד".   

כמי שעבדה במועצה הכיוון שלך בראשות המועצה יהיה של המשכיות או חדשנות?                 

"המשכיות באנשים, בתפיסות האנושיות ובתפיסות הערכיות, זה דבר מבורך מאד. יש לנו שורשים, הם חשובים, ואנחנו רוצים להמשיך אותם. אבל אסור שתהיה המשכיות מנהיגותית ובכיווני העשייה. הרעיון הוא שמתחלפים אנשים, והם מביאים איתם הסתכלות חדשה על המרחב והליכה קדימה, לא בגלל שמה שהיה הוא לא טוב אלא בגלל שהעולם השתנה ואיתו המרחב. אנחנו חיים בעולם עם אינטליגנציה מלאכותית. אי אפשר לחיות בעולם של אינטליגנציה מלאכותית, ולהתנהל בעולם שכתבו בו על אבן. לערכים יש יסודות מוצקים ושורשים שצריך לשמור עליהם, אבל ההתנהלות וההנהגה חייבים לצפות פני עתיד".

תגובה אחת

  1. בכל מה שקשור למשפחת בשיא, מציעה להתרחק. הצביעות חוגגת. לובשים מצד אחד כובע של משפחה דתית יוצאי הקבה"ד, ומצד שני בועטים בערכי הדת ו"הבית" כביכול אותו הם מייצגים. במיוחד השיוך לאבא "היועץ" שנתן ידו לגירוש אלפים מבתיהם בגוש קטיף. היחיד שהסכים לקחת על עצמו את התפקיד בתואנה שהוא ידאג למפונים בזמן שברור שעשה את זה בעבור תאוות בצע (מליון ש"ח מה רע). ילדים שמאלנים שעדיין מאמינים ומצדיקים את הגירוש ושצריך לפנות עוד שטחים ויהודים מביתם… כאילו שכבר היום לא יורים ברובים על מעלה גלבוע ובמידה ויינתנו מדינה מלאה לפלשתינים, לא יגיעו רקטות למעלה גלבוע וליישובי העמק. איתמר מטיאש מועמד צנוע ויותר מתאים.מצטערת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה יוצאים לפעילות נוספת של איסוף ופינוי פסולת חומרי ההדברה ותכשירים וטרינריים מחקלאים. עד כה נאספו כ-90 טונות של חומרי הדברה ותכשירים חקלאיים ישנים או פגי תוקף אורן לביא, מנכ"ל
בעקבות קמפיין משרד החקלאות ולרגל הכניסה לתוקף של חוק סימון ארץ מקור גם במכירה מקוונת: 85% מהציבור מעדיף לרכוש תוצרת חקלאית מקומית. תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות
במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם
3 דק' קריאה
על פי נתוני ארגון הגפן והיין הבינלאומי -OIV (International Organization of Vine and Wine)  שפורסמו בנובמבר האחרון, היקף ייצור היין העולמי בשנת 2023 צפוי להיות הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. זאת בשל פגיעה שנגרמה
2 דק' קריאה
המלחמה בעזה והעימות הצבאי בצפון, יצרו בקרב משקים חקלאיים ועסקים קטנים נוספים אתגרים וקשיים כלכליים – תזרימיים. השומר החדש ו- SparkIL יוצאים במיזם חדש שיספק להם אפשרות לקבלת הלוואת חירום של עד 100,000 ₪
2 דק' קריאה
מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בנתב"ג תפסו בתוך 48 שעות אלפי חלזונות במשקל של כ-5 ק"ג. החלזונות משמשים, ככל הנראה, למאכל במזרח, והם נתפסו תוך 48 שעות אצל שתי עובדות זרות שחזרו
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן