קשה להפריז בגורליות הבחירות הקרובות. נוכח מערכות הבחירות החוזרות ונשנות אמירה זו נשמעת כקלישאה אבל קצת כמו הצפרדע בסיפור המפורסם, אנחנו הולכים ומתרגלים למציאות שבסוף תהרוג אותנו ולכן צריך לעשות כל מאמץ כדי למנוע השתלטות של ציר פונדמנטליסטי-דתי-לאומני על המדינה, כזה שישים סוף לחלום הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית ונאורה
נוכח חומרת האיום ניתן היה לעצור כאן ולהתמקד בדיון על אודות הדרכים להגדיל את אחוזי ההצבעה במקומות שעשויים לסייע במאמץ העיקרי הזה. יש להתמקד במישור הפרקטי: לצאת לגשרים כדי להמריץ את הציבור האדיש, לחבור לחברים במגזר הערבי כדי לעודד הצבעה שם ולפעול כל אחד במישור האישי והמשפחתי שלו.
למרות כל זאת, יש מקום להתייחסות קצרה לימים שיבואו אחרי שייבלם ציר נתניהו-בן גביר. איזו דמות אנו רוצים שתלבש המדינה בימים שכאלה? אילו כוחות יפעלו וישפיעו על דמותה זו?
כוח פוליטי ורעיוני אחד
אני עצמי שותף לרבים וטובים הפועלים לאור חזון של חברה המושתתת על מספר עקרונות:
- חברה שערך הסולידריות החברתית הוא הערך המכונן שלה.
- חברה שבה התחרות אינה ערך עליון אלא לכל היותר אמצעי לניהול של פעילות כלכלית.
- חברה החותרת לפתרון מדיני של הקונפליקט עם שכנינו הפלסטינאים ולהיפרדות הדרגתית מהם.
- חברה החותרת לקיום החזון הציוני הכולל קיום משותף של כל המגזרים החיים בארץ תוך כבוד הדדי.
- חברה המציבה את חיי האזרחים החיים בה, זכויותיהם הבסיסיות ועתידם מעל לחלומות משיחיים.
- חברה הרואה בהתאגדות השיתופית, הקהילתית והחקלאית, ערכים חיוניים לקיום המדינה.
כל אלה צריכים לשאוף להקמתו של כוח פוליטי ורעיוני אחד שנושא את כל הדגלים הללו ולא לשברי מפלגות קטנות (במאמר מוסגר ניתן לומר שהתנועה קיבוצית, אם חפצת חיים היא, חייבת לפעול להקמת כוח כזה).
על הרקע הזה נשאלת השאלה למי להצביע במציאות שבה כוח אחוד כזה לא נוצר, וזאת גם בהתייחס לשאלה הגורלית הניצבת מעל.
מכלול הערכים שהוצג כאן חיוני כדי להחזיר את מדינת ישראל למקום טוב יותר ובכלל זה להחזיר את ההתאגדות השיתופית-קהילתית ואת החקלאות למקום הראוי להן בסדר היום. מי שתומך בכך ראוי שימנע מתמיכה ברשימות שכוללות אנשים השוללים מכל וכל חלק ניכר מאותם ערכים (וגם כאן, הדברים אמורים במיוחד לגבי חברי התנועות ההתיישבותיות/חקלאיות). אין לדעת מה יעשו חלק מאנשים אלה ביום שאחרי הבחירות ולאיזה כיוון ערכי ימשכו את הספינה בימים שיבואו לאחר מכן.
ומכאן, דומה שמי שהמכלול הזה יקר לו צריך להכריע בין מפלגת העבודה למרצ שדרכן מבוססת במידה רבה עליו, כאשר לכל אחת יש את הצביון המיוחד שלה. ככלל, נכון שכל אחד מאלה יצביע עבור המפלגה שהצבע שלה הוא המתאים לו ביותר.
עם זאת, ניתן לשאול מי יוביל בימים שאחרי הבחירות לבנייה של אותו כוח אחוד שייצג בגאון ובעוצמה את הערכים הללו. דומה שבכל המפה יש מנהיג אחד שנושא קול צלול וברור בכיוון הזה וזהו יאיר גולן הנמצא המקום חמישי במרצ, מקום שעל פי הסקרים מצוי בטווח הריאלי של התחזית. לפיכך, קול למרצ עשוי להכניס את יאיר גולן לכנסת ובכך לתת ביטוי מיטבי לאותו מכלול – זה שבטווח הקצר יהיה עוגן יצוק לעצירת הביביזם ובטווח הארוך בסיס לבניית כוח פוליטי ערכי מתחדש שייתן ביטוי מיטבי למכלול הערכים שהוזכרו.
