יבול שיא
הרפת והחלב
Palestinian refugees

כמה דורות קדימה יכול להיחשב פלסטיני כפליט?

3 דק' קריאה

שיתוף:

אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין, הוא גוף אוטונומי במימון האו"ם אשר "נחטף" על ידי חמאס ומשרת את תשתיתו. יש לפעול לדה-לגיטימציה של חמאס ולדה-לגיטימציה של אונר"א כמוסד אשר מנציח את הסטטוס של הפלסטינים כפליטים לעד (מאמר רביעי ואחרון)

במאמר מסכם זה נחזור לנקודת מוצא אשר הוצעה כאסטרטגיה להפעלת תהליך מדיני במאמר הראשון. 

כאמור, התהליך המדיני חייב להתקיים במקביל לפעילות הצבאית. מיגור שלטון חמאס באמצעים צבאיים ו/או מדיניים לרבות פירוז השטח, השבת חטופים והחלפת שבויים. כבר ציינו: התהליך המדיני חייב להתקיים בשלושה צירים. 

  • דה-לגיטימציה של רעיון החמאס אשר מבקש את חיסולה של מדינת ישראל.  
  •  שתי מדינות, אחת יהודית, ואחת ערבית, לשני עמים – כן. 
  •  שיבה של פליטים פלסטינים וצאצאיהם לגבולות של מדינת ישראל – לא

מאמר מסכם זה מתמקד בציר השלישי ובסיכום כללי. 

עמדת מסמך מדיניות חמאס, 2017, בנושא שיבת הפליטים 

(מספור הסעיפים על פי המקור) 

עם פלסטין

  1. הפלסטינים הם התושבים הערבים אשר התגוררו בפלסטין עד שנת 1947 בין אם יצאו ממנה או נשארו בה, וכל מי שנולד לאב ערבי פלסטיני לאחר מועד זה בתוך פלסטין או מחוצה לה, הוא בגדר פלסטיני. 
  1. לאופי הפלסטיני מאפיין שורשי שאינו חולף והוא עובר מאב לבן, בנוסף לכך, השגת אזרחות אחרת על ידי פלסטיני אינה גורמת לאובדן זהותו וזכויותיו הלאומיות. 

12. הסוגייה הפלסטינית במהותה היא סוגיה של ארץ כבושה ועם מגורש, וזכות השיבה של הפליטים והעקורים הפלסטינים למגוריהם מהם סולקו או שנמנעה מהם השיבה אליהם, בין אם באזורים שנכבשו ב-1948 או ב-1967 (כלומר כל פלסטין), היא זכות טבעית, פרטית וקיבוצית, אשר מאושרת על ידי החוקים השמיימיים, והעקרונות הבסיסיים של זכויות האדם, והחוקים הבינלאומית, וזו זכות שאינה ניתנת לביטול בידי גורם כלשהו בין אם מדובר בפלסטיני, ערבי או בינלאומי. 

מדינות ערב סירבו לסייע ביישוב הפליטים בשטחיהן. גם רבים מהפליטים המקוריים העדיפו מחנות זמניים מתוך מחשבה כי גלותם היא זמנית. התיישבות קבע במקום אחר תתפרש כהשלמה עם קיום מדינת ישראל ותחליש את המאבק בה.  

מדינת ישראל סרבה לשיבת הפליטים לתוכה, היא הבינה כי הדרישה לשיבת פליטים היא תחבולה לפרק את ישראל מבפנים. הקמת חמאס ב-1988 בהשראת תנועת "האחים המוסלמים" סימנה מעבר ממאבק של לאומים למאבק דתי עם האסלאם הפונדמנטליסטי.  

על הפליטים ועל אונר"א  

אחרי מלחמת העולם השנייה נוצרה בעיה של מיליוני פליטים, בעיקר גרמניים, באירופה. בנוסף, בתת-היבשת ההודית, עקב חלוקתה בין הודו ופקיסטאן, היה "טרנספר" רבתי של מיליונים. רבים נספו. עם זאת – לא נשארו פליטים. 

ההשוואה למה שאירע אצלנו מתבקשת. במקביל לאירועים באירופה ובתת-היבשת ההודית, היישוב בארץ ועם ישראל בתפוצות התגייסו לאפשר קליטת מאות אלפי פליטים כאן אשר שרדו את השואה. בנוסף, 700,000 פליטים יהודים מארצות ערב במזרח התיכון וצפון אפריקה נקלטו במדינת ישראל הצעירה (ועוד 200,000 היגרו לארה"ב וצרפת). היום כמעט אין קהילות יהודיות בארצות ערב ואירן. 

הקמת אונר"א  

הקמת אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב, הוסיפה מרכיב חריג לשאלה – מיהו פליט בכלל ומיהו פליט פלסטיני. גם צאצאי הפליטים המקוריים רשומים כפליטים פלסטינים כך שהיום רשומים מעל חמישה מיליוני פליטים. אונר"א אף אינה מחריגה ממצבת הפליטים את אלה אשר קיבלו אזרחות במקום מושבם החדש.  

כך הסבירה ד"ר עינת וילף את מהות ההשלכות של הקיום המתמשך של אונר"א:  

"… מלכתחילה נבנה הארגון כמשקל נגד החלוקה… מדינות ערב סחטו את המערב… קיום אונר"א השאיר סימן שאלה קבוע מעל עצם הקיום של המדינה היהודית…" (מתוך ערוץ הכנסת ביוטיוב).  

במשך שנים ממשלות ישראל שיתפו פעולה עם מדיניות זו של האו"ם מתוך שיקול שאונר"א מהווה את הרע במיעוטו, גם אחרי שהארגון נשלט בידי חמאס מאז תפס זה את השלטון בעזה ב-2007.  

לאחר אירועי 7 באוקטובר, יצא המרצע מן השק. אונר"א פועל כגוף אוטונומי במימון האו"ם. הוא "נחטף" על ידי חמאס ומשרת את תשתיתו. מימון זה מאפשר לחמאס לממן תשתית צבאית. מדינת חמאס גם שולטת בתוכן החינוך. מהותו – לחנך לחיסול מדינת ישראל.      

כעת, דה-לגיטימציה של חמאס כרוכה גם בדה-לגיטימציה של אונר"א כמוסד אשר מנציח סטטוס של פלסטינים כפליטים לעד, גם במקרה של השגת היעד של "שתי מדינות לשני עמים". 

מסקנות לסיכום עבור התנועה הקיבוצית 

  • הציונות מתבססת על ריבונות האדם. הממשל הוא של העם, בשביל העם ועל ידי העם. על כך מתבססת מגילת העצמאות. התנועה הציונית מושרשת באמונה הציונית שהאדם קובע ושוללת סמכות על-אנושית במעשה האדם.  
  • התנועה הקיבוצית חייבת לעמוד על הצרכים הקיומיים שלה ושל נפגעים אחרים כמוה. בראש ובראשונה – החזרת חטופים היא שאלה קיומית מוסרית. אחרי זה עומד שיקום ופיצוי לכל היישובים אשר נפגעו – הן בדרום והן בצפון. 
  • אין אפשרות לצאת אל תהליך מדיני כאשר ממשלת ישראל שבויה על ידי סיעות אשר מתבססות על סמכות על-אנושית – הציונות המשיחית מחד והחרדים הלא ציוניים מאידך.  

על התנועה הקיבוצית לפעול ככל יכולתה, יחד עם תנועות המחאה למען בחירות לאלתר. 

  • עלינו לעמוד על דה-לגיטימציה בינלאומית של חמאס ותשתיתה באונר"א.  

סיכום זה הוא בלי סדרי עדיפויות.  הכול במקביל. השנה, משמעות חג הפסח – אתגר לכולנו. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן