יבול שיא
הרפת והחלב
עמוס גיל גן שמואל צומת כרכור

לא לחורבן, חידלון וחושך 

3 דק' קריאה

שיתוף:

הידברות והסכמות – לא במחיר של כינון דיקטטורה

אפשר כבר לומר זאת בגלוי: החשאיות והדיסאינפורמציה האופפות את "פשרת הנשיא", בכל הנוגע למשבר הפוליטי והחוקתי הפוקד את ישראל בימים אלה, פוגעות בדמוקרטיה.  

כדי לבלום את הקרע המסוכן שיצרה הממשלה, וכדי שייווצר בסיס להידברות, כזו שתכבד קודם כל את מאות אלפי אזרחיות ואזרחי המדינה שיוצאים שבוע אחר שבוע להפגנות ואירועי המחאה, וכדי שמדינת ישראל תוכל לשוב להתנהל במסגרת חוקי משחק דמוקרטיים ושפויים, צריכים להתקיים כמה תנאים. 

מי יגביל את כוחה של הממשלה? 

תנאי ראשון, פסילה על הסף של כל הצעה שסותרת את מבחן אושיות הדמוקרטיה של הפרדת הרשויות, הריסון והאיזון. אין להיכנע לבורות ולבריונות לצמצם את משמעות הדמוקרטיה לממד אחד לפיו "הרוב קובע". זו תהיה אי הבנה מדעית והיסטורית להתעלם מהווייתה המרכזית של הדמוקרטיה, לפיה עליה למנוע ולהגביל כל רשות שהיא לרכז בידיה כוח דיקטטורי.   

לא פחות חמורה ממנה היא ההתעלמות המכוונת מכך שבישראל, להבדיל מכל המדינות הדמוקרטיות, אין אף כוח מרסן אחר מלבד בית המשפט העליון: אין לנו חוקה, אין לנו מגילת זכויות אדם, אין לנו שני בתי פרלמנט מאזנים, אין לנו תת מדינות בתוך מדינת הלאום, אין לנו הפרדה בין דת ומדינה, ואין לנו מסורת דמוקרטית חוקית. לכן, כל הצעת חוק שמבטלת את הגבלת הכוח של הממשלה, ומאפשרת לרשות הפוליטית להשתלט על המשפטית – דינה להיות מוסרת מיידית. בפועל, זו משמעותן של שתי ההצעות האנטי דמוקרטיות בעליל, שהקואליציה שועטת להעביר עד פסח: הצעת חוק לפוליטיזציה של הוועדה למינוי שופטים, וניצול לרעה של המושג חוקי יסוד, המצויים בכאוס בישראל. די בהן כדי להביא דיקטטורה של הממשלה בישראל. 

פיגוע במוסר היהודי 

תנאי שני, במקביל להידברות על יחסי הגומלין בין הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט, יש להסיר לאלתר את כל הצעות החוק הנוגדות את המוסר היהודי, ושנותנות אור ירוק לשחיתות. הצעות חוק כמו חוק דרעי ב', חוק הנבצרות, חוק המתנות, חוק עונש מוות ואי פיטורים של שר התומך בריש גלי בהחרבת יישוב ובגירוש והרג של אוכלוסייה פלסטינית – הם פיגוע במוסר היהודי. ה"כסדום היינו לעמורה דמינו"? 

תנאי שלישי, על הנשיא לתבוע מהממשלה לקבוע סדרי עדיפויות בנושאים שהיא מציפה לסדר היום הציבורי. אין לאפשר לנהל במקביל, דמוקרטית ומקצועית, את כל החזיתות שהממשלה פתחה בחודשיים בלבד: מסלול לסיפוח בפועל שמוביל לאפרטהייד, הגדלת מספר הלא-מפרנסים והדתה, התנהלות בריונית, העברה והנחה של חוקים להחלשת ביטחון המדינה והמשטרה (פיצולי סרק של משרדים), לפגיעה במח"ש, להחרבת השלטון התקין (הכפפה פוליטית של השירות הציבורי), לביזה של החינוך הממלכתי, השתלטות על הספרייה הציבורית, התקשורת, התרבות ועוד. רבות מההצעות הן הצעות לחיסול ערכים יהודיים ואוניברסליים.   

תנאי רביעי, לא לסלף את רצון הציבור. בסקר אמון הציבור כלפי מוסדות השלטון שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה (ינואר 2023) נמצא שאמון הציבור הממוצע לאורך 20 שנה במערכת המשפט הוא 41 אחוזים (המוסד השלישי ביוקרתו אחרי הצבא ובית הנשיא). ואילו האמון הממוצע בממשלה הוא רק 21 אחוזים (נמוך פי שניים ממערכת המשפט), ובכנסת רק 14 אחוזים (נמוך פי שלושה וחצי ממערכת המשפט). לכן, יש להדוף את ההטעיה החמורה של פוליטיקאים תאבי שררה (וכוח, כסף וכבוד) ולתבוע מהם קודם כל לפעול לתיקונים מפליגים בכנסת ובממשלה, שמביישים לא אחת את עצמם ופוגעים בציבור ובחינוך (השתקה ו"העפה" של חברי כנסת, יהירות, העלבת שדרות רבות מהציבור וכהנה). 

לקדם חוקי יסוד 

תנאי חמישי, יש על מה לדבר: חוק יסודות החקיקה וקיצור עינויי הדין. ממשלה החפצה בכנות בשיפור יחסי הגומלין בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת, אמורה לעסוק בלקונה הקיימת בחוקי היסוד בישראל "חוק יסוד: החקיקה" ו"חוק יסוד: זכויות חברתיות וכלכליות". טיוטת הצעות החוק הללו ממתינות לקידום מ-1992. יתכבד הנשיא, ויתבע מהממשלה שבמקביל להסרת כל הצעות ההרס, תעסוק באחריות וביסודיות, עם אנשי מקצוע ומשפטנים, ב"חוק יסוד: החקיקה", שיסדיר את האיזונים בין הרשות המחוקקת והכנסת (ולא במחטפים של תיקון "חוק יסוד: השפיטה", ולא בהרכב הוועדה למינוי שופטים, שלאחר התיקון בהליכי המינוי מ-2008, לא מאפשר לאף גוף להכתיב לאחרים אילו שופטים למנות, ולכן ה"אגדה" שהשופטים ממנים את עצמם היא הטעיה, ולא לחינם שרי משפטים התגאו בהגדלת מספר השופטים השמרנים). יודגש שהפשרה שתידרש ב"חוק יסוד: החקיקה" מהמחנה הנאבק על הדמוקרטיה היא גדולה, שכן, אליבא דעתנו, פיסקת ההתגברות לא הייתה צריכה לבוא כלל לעולם (כשם שהיא לא קיימת ברוב הגדול של המדינות הדמוקרטיות). אך כדי לייצר הסכמות, נראה שהסקנו שהנושא הזה מחייב הסדרה בישראל. יש לפסול חוק סותר המציע רוב יחסי נמוך של השופטים, ולהתגבר על הפסילה ברוב ראוי של חברי כנסת, שיכלול לפחות בין חמישה לשבעה חברי אופוזיציה.   

בשורה התחתונה, יש לשאוף להסכמות, אך בשום אופן לא במחיר של כינון דיקטטורה. ציבור ענק נחוש ואמיץ נאבק על הדמוקרטיה במלוא תפארתו, ולמרות המהלכים המסוכנים שננקטים במטרה לכרסם באופייה הדמוקרטי של המדינה ולכונן משטר בעל אופי דיקטטורי – המזימה לא תעבור. 

כפי שציינתי ב"זמן קיבוץ", כשם שכיפת ברזל מהווה חומת מגן ומטריית-על לביטחון האזרחים והאזרחיות כך בית המשפט העליון הוא כיפת בג"צ לזכויות האזרחים והאמון בדמוקרטיה בישראל. בג"צ לא ייתן לחוקים בלתי חוקתיים בעליל לעבור ואם חס וחלילה הממשלה תעז להמרות את פסיקות בג"צ, או אז ציבור החירות בישראל, ומוסדות המשטרה, הצבא, השב"כ והמוסד – יכבדו את בג״צ, ויתנערו ממחרבי הדמוקרטיה והמוסר. לקראת חג החירות, לא ניתן לממשלה לדרדר אותנו לשלושת החתים: חורבן, חידלון חושך. "וכאשר, יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".   

חג אביב פורח, ובהצלחה לחג חירות נחוש. 

פורסם ב"זמן ישראל"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן