יבול שיא
הרפת והחלב
2 הרכב מועדון זמ 1

לא נפסיק לשיר

4 דק' קריאה

שיתוף:

מועדון הזמר בדביר עושה כבוד לזמר העברי כמעט 40 שנה

מועדון הזמר בני שמעון פותח את דלתו לקהל הרחב אחת לחודש כבר 39 שנים והקהל חובב הז'אנר מדרים מכל רחבי הארץ עד לדביר, מרחק פסיעה מהנגב. מי שמוביל את המועדון המצליח מהקמתו ועד היום הוא המוזיקולוג והמרצה נחומי הרציון )81 )עם 50 סולנים, 12 נגנים ורפוטואר של מאות שירונים שמתויקים בספריה הלאומית בירושלים. קיימנו איתו שיחה מיוחדת לרגל חגיגות 75 שנה למדינה – על עתידו של הזמר העברי ומה הרכיב המיוחד שבזכותו קהילת הזמר בדביר לא מפסיקה לשיר.  

מנגינת החליל  

הוא נולד בחדרה ב-1941 ,שם בבית הספר החלה אהבתו של נחומי למוזיקה. הוא ניגן על חלילית והשתתף בחוג זמר שהעביר המלחין עמנואל זמיר, "אומן שהשפיע עליי עמוקות". זמיר הוביל חוגי זמר ברשת חוגי נגינה מקריית שמונה עד דימונה בשנים 1950-1962 ,עד שנהרג בתאונה דרכים. "הוא לימד את ההרכבים שירים וניגן בחלילית 'אלט'. אני ניגנתי בחלילית ובהמשך בחלילית אלט בהשפעתו". נחומי בלט בתוכנית של זמיר שלקח אותו להופיע בהרכבים שונים. מגיל 13 ניגן בתזמורת, "הג'וק של ההופעות התחיל שם", בהרכב ששמו "מכבי אש בניצוחו של אוטו" )אהרון גרוניך, אביו של שלמה גרוניך(. נחומי היה נגן של שלמה גרוניך וניגן פיקולו בהופעות כשהיה בן 16 בשידורי רדיו, כנגן הכי צעיר. כשבגר הקים את קיבוץ ניר אליהו ב-1959 יחד עם גרעין הנוער העובד והלומד בו היה חבר. "כבר אז החלה אצלי האהבה לערבי זמר. הייתי מזמין פסנתרנים ואקורדיון מכפר סבא ומכנס את חברי הקיבוץ יחד". נחומי מנגן בכל סוגי החליליות ולאורך השנים הוביל ערבי שירה בגרעין ובקיבוץ. בקיבוץ לימד את כלל מקצועות בית הספר והתחיל ללמד שירים כחלק מתוכנית השיעורים הרגילים. הוא שילב שיעורי חלילית ושיעורי מוזיקה, ובהמשך למד פסנתר וליווה שירה. גם כיום ממשיך נחומי ללמד במכללת קיי בבאר שבע את מקצועות תולדות המוזיקה, נגינה בחליליות וספרות החלילית.

1 נחומי תמונה מיקרופון שירה
נחומי הרציון | צילום: מהאלבום הפרטי

מוזיקולוג וחוקר זמר עברי  

בשנות ה-70 נוסדה מחלקה חדשה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית. נחומי קיבל אישור מהקיבוץ, יצא ללימודים וסיים בהצטיינות. בהמשך יצא עם זוגתו רחלי לשליחות במקסיקו ולימד זימרה עברית ושירי ארץ ישראל. כשחזרו לארץ התקבלו לסמינר למורים במדרשת שדה בוקר וגם שכנסגר הסמינר המשיכו לגור במדרשה. נחומי לימד במגמה מיוחדת להכשרת מורים למוזיקה במכללה בבאר שבע, במקביל לימד בתיכון מוזיקה, זימרה ולשון ובהמשך לקח חלק בצוות המייסד של התיכון הסביבתי ולימד מוזיקה, לשון וקיימות. במשך 25 שנה התגוררה המשפחה במדרשת בוקר, עד 1999 ,אז עברה למושב ניר משה, ונחומי יצא לגמלאות. החיבור למועדון הזמר בדביר התחיל בזכות זוג בשם אילנה ומשי האי מהקיבוץ שהחליטו לקחת את היוזמה והם הרוח החיה מאחורי מועדון הזמר כשהם לוקחים על עצמם את הצד הארגוני והמנהלי. אם בתחילה הגיעו לערבי השירה כ-40 אנשים, עם הזמן הפך המועדון למוכר וכ-250 אנשים מגיעים לערבי הזמר באופן קבוע )והיה ערב שיא עם 500 משתתפים(. מעל 39 שנים של כ-350 ערבי זמר, מארחים ערבי הזמר זמרים ואומנים שונים, ממיטב אנשי הזמר הישראלים: חיים גורי חגג יום הולדת 80 בדביר, עם שולי נתן נערך ערב שירי ירושלים, אהוד מנור, נורית הירש וחיים חפר "שצלצל למוחרת ואמר: 'שעתיים וחצי מתל אביב לדביר ושעתיים וחצי חזרה, חמש שעות בסך הכול. אני רוצה להגיד לך שהיה שווה כל רגע'".  

הזמר העברי לא ימות  

מה השיר האהוב עלייך ומה האומן האהוב עליך? "המשורר האהוב עלי הוא טשרניחוסקי" אומר נחומי. "השירים שלו חיוניים ואין תחושה שהוא מגויס למסר כזה או אחר. הוא אמר את שעל ליבו, היה אוניברסלי ומאוד פתוח". פעמיים הוביל נחומי ערבי שירה של טשרניחוסקי בהרכב. "אני אוהב את השיר 'אין לי ארץ אחרת' שמתחבר למצב האקטואלי בארץ. השיר הזה הוא נוגע ואהוד מנור כתב אותו בתחילת מלחמת לבנון. גם שירו של יורם טהרלב 'שירים הם חברים' אהוב עליי". איך אתה תופס את העתיד של הזמר העברי אל מול המוזיקה העדכנית? "הזמר העברי לא ימות, גם אם הוא עובר טלטלות ושינויי סגנון. הזמר העברי מורכב מתערובת של סגנונות והארץ שלנו היא קיבוץ תרבויות. שואלים מה זה שיר ישראלי? שלום חנוך אמר 'שיר ששרים בעברית', כל אחד תורם משלו ויש תערובת של סגנונות. יש תקופות בזמר העברי, החל מראשית הציונות, העליות הראשונות. אחרי זה בשנות ה-30 היה היפוך בסגנון, משירי המלחינים האירופאים למוזיקה מקומית, לכן היה ערבוב של מוזיקה עדתית – ידידיה אדמון )מוזיקה בדואית(, מרדכי זעירה )מוזיקה תימנית(, נער מקהלה בבית הכנסת וגם מזרחי-ערבי. עם קום המדינה שוב חל שינוי סגנוני, וגם היום יש גל חדש. כיום הזמרים החלו לכתוב לעצמם ולצערי המילים לא מוצלחות והמנגינות גם לא. ארבעה אקורדים בשיר, שגורם ללחן להיות דל וחסר הרמוניות מסורתיות. יש אומנים טובים וזמרים מוכשרים, ולצידם גם בינוניות, בדור הצעיר לא מקדשים את הלמידה". מסר לאומה? "שירת רבים מוסיפה המון, מחברת את האנשים למכנה משותף אחד – אהבת הזמר שהיא גם אהבת הארץ, הקשר בין האדם והנוף".  

תרבות ישראלית  

לצד ההשקעה של קיבוץ דביר מקבל מועדון הזמר תמיכה ממחלקת התרבות של המועצה האזורית. המועדון נותן דרור לאוהבי המוזיקה והקהל בבני שמעון אוהב את המוזיקה ואת הערך המוסף שיש בערבי הנושא, בהם משולבים גם סופרים ויוצרים. "בערב שירי הפלמ"ח הגיע סופר שכתב ספר על 'מבצע עובדה' ממנו הקריא לקהל. בכל ערב מחולקים שירונים שהופכים למזכרת נפלאה". "מועדון הזמר העברי בקיבוץ דביר הוא חלק משמעותי מהמסורת והמורשת של המועצה. הוא מקום שמגיעים אליו אנשים מכל הארץ כדי להנות מתרבות שקצת נשכחה", אומר ניר זמיר, ראש המועצה האזורית בני שמעון. "ערבי הזמר של נחומי בקיבוץ דביר הם גאווה גדולה עבור הקהילה של בני שמעון ששמה לה למטרה להמשיך ולשמור על הערכים והמורשת שלנו במדינת ישראל לצד פיתוח וחדשנות תמידית. כמו בחינוך, בתעסוקה, ובתשתיות כך גם במוזיקה". ערבי השירה בקיבוץ דביר הפכו למוסד מוכר בתחום ובדרום. קהל קבוע וקהילה חזקה התאספו סביב הקיבוץ "ועם תחושת שליחות גדולה של מי שמשמרים את הזמר העברי לאורך כל שנותיה של מדינת ישראל וממשיכים את המסורת שהיא חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן