יבול שיא
הרפת והחלב
1 1

להחזיר את הכיבוש לנקודת ההתחלה 

2 דק' קריאה

שיתוף:

לאחר האסון הנורא של ה-7 באוקטובר 2023 אין אפשרות להימנע מחזרה לדיון תשתיתי על מה שקרה לנו מאז מלחמת ששת הימים 

מלחמת ששת הימים ב-1967 היא קו פרשת המים בתולדות מדינת ישראל. 19 שנים הייתה מדינת ישראל מדינה קטנה עם מיעוט ערבי שחי 18 שנים תחת ממשל צבאי. ערביי ישראל אומנם לא היו שווים לציבור היהודי בתחומי חברה וכלכלה, אבל בעיקרון היו אזרחים שווים. ב-1967 נכנסו תחת שלטונה של מדינת ישראל מיליוני פלסטינים כבושים ונדכאים, ומאז עומדת השאלה מה יהא עם שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. 

בעשר השנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים היו לנו ממשלות מערך. כעבור עשור היה מהפך פוליטי, ומאז אנחנו נתונים תחת שלטון הליכוד (למעט הפסקות קצרות). מיד לאחר "ששת הימים" קִבלה מפא"י החלטה להתיישב בחברון ובבקעת הירדן, במסגרת "תוכנית אלון". אנשי "גוש אמונים", שנוסד לאחר המלחמה, החלו לנהל מאבק למען התיישבות בסבסטיה, ובשל מאבק פנימי במערך – הדבר התאפשר להם. לאחר שעלה בגין לראשות הממשלה ב-1977 החלה תנועת ההתנחלות הגדולה הנמשכת עד היום. בראייה לאחור ברור שלא הייתה תוכנית סדורה לענייני הגדה, הרצועה וגבולה המזרחי של המדינה. 

התהליכים שהשתלשלו משליטתנו בגדה והתנחלותנו שם לתוך ישראל היו דרמטיים. מדינת ישראל, כמאמר השיר, שינתה את פניה. אם להצביע על השינוי העיקרי, הוא בא לביטוי בצמיחת אווירה לאומנית ומשיחית מבית המדרש של ישיבת מרכז הרב של הרב קוק. בעיקר לאחר המהפך ב-1977 החלו לקום התנחלויות בכל שטחי הגדה המערבית, מה שנמשך עד היום. הושקעו במתנחלים כספים גדולים מאוד על חשבון הפריפריה בתוך ישראל; ערכים של שלום הוחלפו בערכים של כוח; מערכת החינוך החלה להעלות על נס בהדרגה את הלאומנות-הדתית ובתי ספר החלו חוששים לתמוך בערכים הומניסטיים; גם ימי הזיכרון ליצחק רבין, שהיו בתחילה כמעט "מקודשים", החלו לאבד מחשיבותם – במערכת החינוך המשתנה ובקרב ציבור המבוגרים המשתנה. ב-2009 נכנס לחיינו, לשנים ארוכות, בנימין נתניהו. החלילן מהמלין הצליח בכישרון רב להקים מחנה "ביביסטי" ומשמעת מפלגתית, שהפכו את סילוקו למשימה בלתי אפשרית. השיא התחולל השנה, ב-2023, כאשר קמה קואליציה קיצונית-הזויה שלא נראתה כמותה מעולם במדינת האור לגויים.  

להחליף מערכת ערכים 

הסיפור הזה התפוצץ בפרצופנו באסון נורא ב-7.10.2023, שאחריו אין עוד אפשרות לחזור אל מה שהיה. אם לא נחשוב לעומק ואם לא נפיק לקחים כבדי משקל, האסונות יישנו, עד אשר כל בעלי התושייה – ייקחו את משפחותיהם ויעברו למקום שפוי ובטוח. הציבור הישראלי צריך לשנות את התנהלותו בסיבוב פרסה אדיר. בתחום התודעתי עלינו להחליף את מערכת הערכים הרעה שסיגלנו לעצמנו, למערכת הומניסטית ושוחרת שלום; בַתחום הגאו-פוליטי עלינו לסיים את שליטתנו על העם הפלסטיני באמצעות פינוי התנחלויות רבות בגדה, והקמת ישות פלסטינית איתנה ושוחרת שלום. עלינו לסייע לה להתבסס כמדינה, ולבנות עמה יחד כלכלה צומחת, תוך שיתוף פעולה בתחום הביטחון. רצועת עזה, לאחר שתסתיים המלחמה, בשאיפה שתסתיים בהצלחה, תהיה חלק מן הרשות הפלסטינית.  

למרות ההלם שבו נתונים כעת החלקים הקיצוניים של הימין, הם עלולים לשוב לעמדתם הקודמת הלאומנית-משיחית גם לאחר לכתו של נתניהו. הציבור הגדול השוחר שלום, חייב להיערך כיאות לימים הללו, שבהם צריכים להתחולל שינויים מופלגים: חלק גדול מן המתנחלים יצטרכו לעזוב כאמור לתחומי הקו הירוק של ה-6 ביוני 1967; שיתופי הפעולה בין ישראל לפלסטינים יצטרכו להיות הדוקים וחיוביים, כולל בעזה; נושא האקלים חייב לעמוד בראש שיתופי-הפעולה האזוריים; מערכת הערכים הישראלית תצטרך לחזור ולהתבסס על מגילת העצמאות ועל הומניזם; מערכת המשפט תהא תואמת מדינה דמוקרטית-ליברלית; מערכת החינוך תתבסס על 13 מטרות החינוך עם דגש על חשיבה ביקורתית; וכולנו נתגייס אז לחזק את סיכויי ההישרדות האקלימית. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות שקיבלנו בתוך האסון הגדול – להתחיל מחדש. 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן