יבול שיא
הרפת והחלב
אודי סלע

למה מי אתה? אודי סלע, 62, אלמן בזוגיות מקיבוץ ניר עם

2 דק' קריאה

שיתוף:

למה דווקא הגבות שלו הן אלה שמסגירות שהוא קיבוצניק ואיזה משפט אמרו לו שלעולם לא ישכח? 

מנחה קבוצות ותהליכי שינוי ומאמן אישי ב"מרכז הכוון 60+ נגב מערבי", פרויקט שהוקם על ידי המשרד לשוויון חברתי וג'וינט אשל ישראל בשיתוף הרשויות המקומיות במרחב. מיזם חדשני וראשון מסוגו בעולם להקניית ידע וכלים שיסיעו לגמלאים הצעירים, לפני ובמהלך תקופת החיים החדשה עם סיום עולם העבודה. 

"במהלך עבודתי, אני נפגש ועובד עם אוכלוסיות שונות- עירונים, מושבניקים, קיבוצניקים ועוד. עבורי, השיח עם אוכלוסיית חברי הקיבוצים (השיתופיים, המתחדשים והמופרטים לסוגיהם) הוא המרתק והמאתגר ביותר. 

לאחרונה, במקביל לעבודתי, החלטתי להעז ולפתח ואת התחביב העיקרי שלי, טיולים בארץ ובחו"ל וללמוד קורס סוכני נסיעות ויועצי תיירות. לעבור מ"מטייל עצמאי" שחוקר ומתכנן מסלולי טיול לעצמי ולחברי, להפוך לאיש מקצוע בתחום התיירות". 

אבא לגל ושי "שהחליטו לבנות את ביתן בקיבוץ ולגדל בו את נכדיי-בן, נתי, יוני, עידו ועומר". בנוסף חובב מוסיקה ומנגן על תופים. 

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ?  

"הגבות. מאפשרות לי להסתיר מבט במדרכות הקיבוץ". 

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ  

"חדרי הנעורים וחופש העצמאות שנלווה לו". 

המאכל שהכי הכי שנאת שהכינו או עדיין מכינים בחדר אוכל?  

"בורשט". 

משפט שאמרו לך בקיבוץ שבחיים לא תשכח…  

"אם הוריך לא היו חיים בקיבוץ, הם לא היו מביאים לעולם חמישה ילדים". 

מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ?  

"שאני מתנשא". 

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית?  

"ללכת אחר הלב ולהימנע מריצוי". 

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה?  

"המשפחה הרחבה וחינוך הילדים שלי". 

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך?  

"אכפתיות". 

מה העבודה הכי קטנה שעבדת בה בקיבוץ?  

"לעבוד ליד מכונה במפעל". 

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך?  

"בישוב קהילתי בנגב". 

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך  

"אסור לאחר…" 

מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?  

"הבית שלי". 

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים 

"'החלוקה' של פירות ומצרכי יסוד בחינם". 

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד?  

"שבועות. גאווה על המאמץ בענפי הקיבוץ ותרומתו לקהילה". 

בהנחה ועשית פעם גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת?  

"גיוס במערך מיון המיקשה". 

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה?  

"הריצוי הוא האויב הגדול ביותר של ה'אני' והבחירה החופשית". 

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום?   

"אבא. היה ערכי, הגון, חכם ומשכיל". 

ספר על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא אבל היית רוצה להגשים  

"חלום שהגשמתי- משפחה משלי. חלום שהיית רוצה להגשים- לבנות בית ביוון". 

אם היית יכול, היית מחזיר את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה?   

"לא הייתי מחזיר בעד שום הון". 

מה הגעגוע הכי עמוק שלך?  

"לזוגתי ז"ל". 

מה את/ה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות?  

"שקט בטחוני והמשך צמיחה קהילתית". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אני אוהבת לרוץ בין החממות של המושב. השעון המעורר מזמזם בשקט כדי לא להעיר הכלבים והחתולים שרובצים סביב מיטתי כמו חומה בצורה. הכל עוד חשוך. אני קמה בשקט, מדלגת מעל הגופים הישנים, לוקחת מפתח
3 דק' קריאה
הבטתי על ההתרחשות שבמסך מולי, ורק רציתי לחבק את ההמונים ואת חוכמתם * מ"האח הגדול" ועד ל"יורשים" יש לנו הכול! זו אמירה שבעיניי משקפת את ישראל ובין היתר מתייחסת לאוצרות הטלוויזיוניים שמשודרים אצלנו בפריים־טיים,
4 דק' קריאה
נעמי כהן, חברת מושב כוכב מיכאל, זכתה בתואר "המורה של המדינה" מבין אלפי מועמדים * כהן מלמדת באותו בי"ס יסודי בו היא עצמה למדה: בית ספר "ניצן" בקיבוץ ניצנים * בריאיון לעדינה בר-אל היא
9 דק' קריאה
לילות אהבה בכנרת. צמח. טו באב. חג האהבה. קונצרטים של מוסיקת רוק. צעירים וצעירות, הופעות חיות, בירות, אלכוהול נשפך כמים, ג'וינטים, החום של הכנרת, זיעה והורמונים. פעם הייתה פה רכבת. פעם הייתה פה עיירה
ההיגיון הצבאי של הסמ"פ והשמאלנות המתפרצת של הדי בן עמר בהתנגשות בלתי נמנעת. השאלה היא רק אם זה יגמר בבכי או בצחוק  בעת שאני כותב את הדברים שכאן מתחולל ברצועת עזה מה שנקרא אצלנו
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן