יבול שיא
הרפת והחלב
IMG20230107124846 GRAY

למה מי אתה? מתן רן, 40, גרוש + 3, עין דור

3 דק' קריאה

שיתוף:

יזם חינוכי שממציא מחדש את הקונספט של בית ספר, בלי שיעורים ובלי מורים, ולא מצליח להבין איך התרחשה הלינה המשותפת בבתי הילדים

יזם חינוכי שפתח יחד עם שותפים בית ספר ללומדים עצמאיים. "כל תלמיד ותלמידה בונים תכנית למידה אישית ואחראים לא רק על מה ללמוד, אלא גם למצוא איך ללמוד את זה. אין שיעורים ואין מורים. זה יותר קשה ממה שזה נשמע אבל זו חוויה מטורפת ומעצימה". בדרך לשם עסק בהוראה והדרכה: ש"ש בשומר הצעיר, מ"פ בצבא, מדריך נוער, מורה לפסיכומטרי, מנטור לפיזיקה ולמתמטיקה. "מתחילת הדרך היה לי ברור שאני צובר כלים, ניסיון ושותפים כדי להמציא מחדש את הקונספט של בית ספר. עבדתי שנתיים עם יעקב הכט (מייסד ביה"ס הדמוקרטי בחדרה ואיש חינוך מעורר השראה) והבנתי שהדרך לעשות את זה היא להתחיל משהו משלנו, ביחד עם השותפים לחזון אמרי אביטן ואלחנן צהר. בית הספר נמצא בהוד בשרון ואני מאד רוצה להביא את המודל גם הביתה לעמק יזרעאל ולגליל תחתון". 

איזה איבר בגוף שלך מספר שאתה מקיבוץ? 

"כפות הרגליים. קל. אני הולך יחף כל הקיץ, גם לעבודה. האמת שגם ב'חורף' הישראלי אני יחף רוב הזמן". 

זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ 

"טיול לפרות של גזית עם השישייה שלי. המטפל היה יהודה גיל אם אני לא טועה. וגם לקפוץ על הכותנה בסככה ולהתגלגל".  

המאכל שהכי אהבת או הכי שנאת שהכינו בחדר אוכל? 

"הכי אהבתי שהכינו דייסת אורז מתוקה, עם קינמון וסוכר מלמעלה. אין לי מאכלים שנואים, אני מאוד אוהב אוכל".  

משפט שאמרו לך על הקיבוץ שבחיים לא תשכח 

"דיברתי פעם עם אשתי לשעבר על הרקע הדתי שלה. היא אמרה לי – אתה מקיבוץ של השומר הצעיר. אני באה מבית מסורתי, אתה בא מבית אורתודוקסי. זה משפט חזק, עשה לי סדר בדברים". 

מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגבייך בקיבוץ? 

"אין לי מושג. אני לא מאלו ששומעים שמועות ויודעים רכילות". 

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לנער שהיית? 

"אתה לא אחראי על גורל העולם. תקליל קצת". 

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה? 

"אמרתי פעם למישהי מועדת קליטה שאני לא גר על הגבעה הזו בגלל שיש עליה את קיבוץ עין דור אלא למרות. הנוף, הטבע. אני גם אוהב את הקהילה והאנשים, אבל אל השקדיות והמעיין אני מחובר".

IMG20220520121814
מהאלבום הפרטי

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך? 

"להסתכל בשעון כששואלים אותי אם אני רעב. אמרו לי שגם לאכול מנגו עם הקליפה ולשכב לישון על הרצפה בכל מקום כשאני עייף הן תכונות קיבוצניקיות. לא יודע". 

מה העבודה הכי אזוטרית שעבדת בה בקיבוץ? 

"כשהיינו צריכים לבחור ענף לעבוד בו בפעם הראשונה במוסד, אולי זה עוד היה אפילו בחברת הילדים, בחרתי בספרייה וניסיתי בצורה די מגושמת למחשב את הכרטיסיות".  

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך? 

"ליד מעיין, צריף קטן מתחת לעץ גבוה". 

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך 

"בתי ילדים ולינה משותפת זה לא מתכון לבריאות נפשית בעיני. אין לי ממש זיכרונות קשים ספציפית ויש לי הרבה טובים, אבל כשאני משכיב את הילדים שלי לישון אני פשוט לא מצליח להבין איך הדבר הזה התרחש". 

מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ 

"יש מעיין קטן במרחק הליכה. לא בתוך הגדר אבל בשדות של הקיבוץ. מאד אוהב להיות שם". 

איזה ענף מענפי הקיבוץ שכבר לא פעילים היית מחזיר לחיים 

"אהבתי שהמפתחות של הרכבים היו בארון פתוח ומי שלקח רשם את עצמו. זה היה מאד קיבוצי בעיני". 

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד? 

"פורים בגלל התחפושת, חנוכה בגלל השירים, האוכל והאש". 

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה? 

"אני לא יכול להיות מאושר כל הזמן, רק עכשיו".  

האם יש איזושהי דמות מהקיבוץ שהשפיעה מאוד על מי שאתה היום 

"סלע דויטש היה החבר הכי טוב שלי, דמות של אח גדול וחבר קרוב. בהרבה מהדברים שעשיתי כמו לימודי אומנות לחימה, צוות תאורה במוסד החינוכי, שנת שירות, שירות קרבי – הוא היה על הרצף שבין השראה כללית לבין פיזית לגרור אותי באוזן ולוודא שאני נשאר". 

ספר על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שהיית רוצה להגשים 

"לפתוח את בית הספר בהחלט היה חלום שהתגשם. הייתי רוצה לטייל בעולם תקופה ארוכה, שנה או שנתיים, עם הילדים שלי. לא רואה איך זה קורה אבל לחלום תמיד אפשר". 

אם היית יכול, היית מחזיר את הגלגל לאחור, לימים שלפני ההפרטה 

"לא, אבל לא משיקולי בעד ונגד. דברים משתנים, העולם משתנה. לא הייתי רוצה לחזור אחורה". 

מה הגעגוע הכי עמוק שלך? 

"קשה לדרג דברים כ'הכי', אבל אני מתגעגע לסבא דוד ולסבתא אסתר. שיחות על תנ"ך ושירה, משחק שח, סיפורי מדע בדיוני". 

מה אתה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות? 

"להיות קהילה חיה, מתפתחת, נושמת. אני מאד אוהב את איך שהקהילה בעין דור מורכבת ומתנהלת וזה לא משהו שקרה לבד. יש כאן כמה א.נשים שעבדו ועובדים קשה, ברגישות ובשכל, כדי שזה יישמר".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן