יבול שיא
הרפת והחלב
לנתב את מחלת הנפש

לנתב את מחלת הנפש, פרויקט יוצא דופן של שלוש נשים מקיבוץ בית השיטה

4 דק' קריאה

שיתוף:

תערוכת פורטרטים וטקסטים אישיים של מתמודדי נפש, אנשים שלרוב שותקים מבושה ומפחד

"גדלתי בעין חרוד איחוד, ארבעה ימים לפני יום הולדתו של אבי הלכתי אליו עם מתנה, ופתאום הסתבר לי שהוא התאבד. הייתי רק בן 9. זה השפיע עליי מאוד. אחר כך חבר נפש שלי, ידיד לוריא מעין חרוד איחוד, נהרג בתאונת טיפוס ממש לידי, וזה החמיר את מצבי. לפני שנתיים אמי נהרגה בתאונת דרכים. במהלך השנים נכנסתי ויצאתי מבתי חולים. אחרי שיצאתי מהאשפוז האחרון הייתי שבור והלכתי לקלאבהאוס, שקיבל אותי בחום ובאמפתיה, ועזר לי לעמוד מחדש על רגליי. אני נשוי באושר, אב לשני ילדים. חבר בקיבוץ העירוני 'משעול' שממוקם בנוף הגליל. אני לומד לתואר שני ב'בריאות נפש קהילתית' באוניברסיטת חיפה. מנגן על כמה כלים. עוסק בטיפוס. בקיבוץ אני עובד בתחזוקה ושיפוצים, ממשיך בטיפוס כהובי, ומרצה על בריאות הנפש בפני קהלים שונים".

נועם בןגוריון ומיכל הרצוג
נועם בןגוריון ומיכל הרצוג

זהו סיפורו של ליאור שפירא-לקח (40) מתמודד נפש, שהופיע ברב שיח שהתקיים בפתיחת התערוכה "שלמים" (אוצרת: שגית זלוף נמיר).  

"שלמים" הוא שמה של התערוכה של האמנית והיוצרת נועם בן גוריון מוסרי המציגה בימים אלה במכללה האקדמית עמק יזרעאל פורטרטים של מתמודדי נפש.

מתחת לכל צילום כתב כל אחד טקסט אישי, כשהמסר העיקרי הוא רצון לשבירת סטיגמות, ורצון להתקבל כחלק טבעי בחברה. היום ידוע שאחד מתוך חמישה אנשים מתמודד עם מוגבלות או נכות כלשהי. הציבור הגדול הזה, שבדרך כלל שותק מבושה או מפחד, בא להשמיע את קולו בתערוכה החשובה הזאת.

הכל התחיל בימי הסגר כאשר דורון שפר, אשת צוות עמותת קלאבהאוס בעפולה, מקום מפגש למתמודדי נפש, פנתה לחברתה נועם בן גוריון מוסרי, צלמת ואמנית, לתת הרצאה בזום, על העשייה האמנותית שלה כצלמת.

מתוך המפגש הזה נולד רעיון שעוסק בצילום חברתי. בן גוריון מוסרי הגיעה ליום צילומים בקלאבהאוס וצילמה פורטרטים אישיים בשחור לבן. תוך כדי עבודה, נוצר שיח פתוח עם החברים על הדברים שהם רוצים להשמיע דרך האמנות.

הם דיברו על רצונם לשבור את הסטיגמה, על התקווה בתוך המחלה, על הרצון שלא יפחדו מהם, שיאפשרו להם להתקבל לחברה ולהשתייך אליה.

שיאו של התהליך היה פתיחת תערוכה גדולה במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ובשיח שהתנהל בעקבותיה, בהנחיית ד"ר דורית הדר-שובל (46) מרצה וחוקרת מהחוג לפסיכולוגיה.

וכך, מתוך ההרצאה הראשונה בזום, נולדה עבודה משותפת בין הקלאבהאוס לבין החוג לפסיכולוגיה של המכללה. למעשה, זהו מיזם של שלוש נשים מבית השיטה שחברו יחד לעשייה אנושית ייחודית והן עושות חיל, כל אחת בתחומה.

שיתוף זה אפשר לשני הצדדים לפרוח: אנשי הקלאבהאוס נפגשים עם הסטודנטים לפסיכולוגיה במרחב בריא, ומאידך לסטודנטים ניתנת אפשרות להיפגש עם מתמודדי הנפש ולהעמיק את עבודותיהם בפסיכולוגיה, מתוך ראיית הדברים בשטח. בלמידה המשותפת הזו כולם שווים ושלמים, לא מדברים "על" אלא "עם", אין היררכיות ואין הגדרות.

מפגש נקי מסטיגמות

עמותת קלאבהואס העולמית הוקמה במטרה לשפר את איכות חייהם של אנשים החיים בצילו של משבר נפשי עמוק, ולקדם את השתלבותם בחברה. יש לה 330 מרכזים ברחבי העולם ושלושה מרכזים בישראל: ירושלים, טבריה, ועפולה. זהו מודל בינלאומי.

בישראל מתמודדים עם מחלות נפש כ-250,000 אנשים, מתוכם 150,000 מוכרים על ידי הרפואה הציבורית. רבים מהם ובני משפחותיהם נאלצים להתמודד עם סטיגמות קשות המובילות לאפליה בתחומים רבים, כמו דיור, זוגיות, עבודה ועוד.

זהו מודל שיקומי חדש המערער על התפיסה המקובלת בכל הקשור ליחס של מטופל-מטפל, אלא מייצר מפגש חדש טבעי, נקי מסטיגמות.

דורון שפר (46) חברת קיבוץ בית השיטה, הגיעה לקלאבהאוס לפני שנה, מכוכב אחר לגמרי, מהטלוויזיה בה שימשה במאית, עורכת, יוצרת בתוכניות פופולריות כמו "מאסטר שף", "הדוגמניות", "הישרדות" ועוד. קצב אחר, כסף אחר, טירוף אחר וחשמל אחר, המתאים למזגה התזזיתי.

בעקבות הקורונה החליטה שהיא רוצה לגדל את שלושת ילדיה בנחת, בביתה החדש שבנתה בשכונת הבנים, דבר שלא התאפשר כשהייתה מכורה לתעשיית הבידור התובענית. שמונה שנים של חיים בסחרור הספיקו לה, וכשנחתה בעמק חיפשה עבודה משמעותית, שיש בה קשר עם אנשים.

היא התקבלה לקלאבהאוס בעפולה כאחראית על התעסוקה והקשר בין מתמודדי הנפש למקום עבודתם. "אני מקשיבה לסיפורים הכואבים שלהם", אומרת שפר, "מתרגשת איתם, מחבקת, הם לא מרתיעים אותי, אני פשוט חברה שלהם, ואוהבת אותם ואת המקום המיוחד הזה".

נועם בן גוריון מוסרי (45) (אשתו של טל מוסרי) מסתובבת בין המבקרים בתערוכה בעיניים מוארות. "צילום חברתי מעסיק אותי כבר מספר שנים" היא אומרת, "הרצון לעורר מודעות לנושא הזה בוער בי כדי לפתוח דיון בעזרת האמנות, ולכן התהליך היה טבעי עבורי. החיבור עם האנשים היה מיידי".

"ישבנו במעגל ושאלתי אותם, מה הייתם רוצים להגיד לעולם? הם פתחו את ליבם ודיברו בכנות על הרצון שהחברה תקבל אותם כאנשים שלמים, בלי סטיגמות. ההתבוננות בדיוקנאות מבקשת מהצופה להתבונן בעצמו, ולראות את מהותו של האדם השלם. זהו פרויקט המבקש לגעת בנפשו של האדם ללא הגדרות וכותרות".

לגעת בחוויה אנושית אוניברסלית

בשיח שהתקיים לאחר התערוכה השתתפו בפאנל גם מתמודדי נפש שספרו על עצמם.  

ריטה ארד (72): "סטיגמה זה דבר איום ונורא. לא רק שאנחנו נלחמים בעצמנו, אלא גם בסביבה שלנו. אנחנו מבזבזים הרבה אנרגיה כדי להסתיר את המחלה, במקום לנתב אותה קדימה. אני נלחמת כבר עשר שנים שיבינו שאנחנו לא רוצחים, לא אנסים, ולא מסוכנים. בדרך כלל המסוכנות היא כלפי עצמנו. השאיפה שלנו היא להיות כמו כולם, לבנות משפחה, ולחיות עם המחלה בשלום". 

אורי שלמון (23), סטודנטית עיוורת, תלמידת פסיכולוגיה: "נרתמתי ברצון לפרויקט. סטיגמה קרובה לליבי. אני עיוורת, ופחדתי שהאנשים בקלאבהאוס יירתעו ממני אבל הם קיבלו אותי בצורה מדהימה. מחלת נפש היא סמויה, לא רואים אותה, עיוורון רואים. הוא בולט. הסטיגמות קיימות בכולנו. המוח שלנו עובד לפי קטגוריות".  

ד"ר דורית הדר-שובל אמרה בין השאר ש"קהל היעד של הפרויקט הוא לא רק אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית וקרוביהם. הפרויקט נוגע בכולנו, משום שצפייה בו נוגעת בחוויה אנושית אוניברסלית, הכמיהה של כולנו לברר מהי הנפש, מהם החיים שראוי לחיות אותם, מהן המשמעויות שאנו מייחסים להבדלים בין בני אדם, ואיך זה משפיע על הזהות שלנו".

הגב' מיכל הרצוג (רעייתו של נשיא המדינה) ברכה את המשתתפים והיוזמים ואמרה כי הנושא קרוב ללבה: "העיניים של נועם בן גוריון הצליחו לתפוס את הפגיע והרגיש בעוצמה רבה. יש משהו מרומם נפש בקיומה של התערוכה, בחשיפת הנושא לאור, ובאמירה הברורה שמתמודדי הנפש ראויים ליטול חלק בחברה באופן גלוי.

הנטל הרגשי עליהם ועל משפחותיהם כבר מאוד, והוא העמיק בתקופת הקורונה. הבידוד והחרדה חוללו מגפה שנייה, מגפה נפשית. כולנו הרגשנו בעוצמה את הבדידות והחרדה, ורבים נוספו למתמודדי הנפש.

אין היום אדם שלא מכיר מתמודד נפש. סטיגמות מובילות לקשיים בתעסוקה, בדיור ולריחוק האדם מהחברה. כל אלה אינם גזירת גורל. בידינו לשנות את המציאות. השיח בין האקדמיה לקלאבהאוס הוא צעד נכון".

כשיצאתי משערי המכללה האקדמית הרגשתי שהאירוע הזה הוא אירוע מכונן. הצוות הנשי הנמרץ הכולל את דורון, נועם ודורית, הוא צוות מנצח, יש לו כלים להרים פרויקט אנושי יוצא דופן, ובעיקר הוא ניחן באהבה גדולה לאנשים, שהחיים לא הטיבו עמם.

הן סחפו את הקהל באולם בהתלהבות, אהבה, ונחישות, שלא עוד גבולות ומגדרים, לא עוד סטיגמות, כולנו שווים וכולנו שלמים. התערוכה מושכת מבקרים רבים ויש תגובות רבות בתקשורת ובקבוצות החברתיות. נראה שמשהו מתחיל לחלחל.

אנשים אכפתיים

קלאבהאוס עפולה הוקם לפני 20 שנה והוא משמש מקום מפגש לכמאה אנשים, בני 21 עד 72. הצוות אינו טיפולי, אין עובדת סוציאלית, אין פסיכולוג, אין אפילו צורך בידע פסיכולוגי, כולם אנשים אכפתיים שפשוט אוהבים בני אדם.

המקום אינו מועדון לשתיית קפה, אלא אולם גדול עם פינות עבודה, כמו בישול, משרד, גינה ופרויקטים. אלה שלא עובדים בחוץ באים לעבוד בפנים. מעל לכל שורה רוחו של הקלאבהאוס, שבו מתייחסים לכל אדם באשר הוא אדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "הימים האחרונים היו קשים במיוחד והביאו את החקלאים להפסדים. אני מברך על מתווה חשוב זה שגובש על-ידי גורמי מקצוע במשרד החקלאות ורשות המיסים, שייתן מענה מהיר, יזרז את
< 1 דק' קריאה
ד"ר שוקי לשם הוציא ספר מיוחד במינו על אח מיוחד ולא שגרתי ("הוא לא כבד, הוא אחי", הוצאת אוריון), ובו הוא מדבר בפתיחות על הקנאה בחברים שיש להם אחים "רגילים", על הבושה שחש מאחיו
8 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
לפני 16 שנים הקים יובל רוט, בן חצרים, שאחיו אהוד נרצח ב-1993, את "בדרך להחלמה", עמותה המסיעה ילדים פלסטינים חולים לבתי חולים בישראל. בין המתנדבים קיבוצניקים רבים וקיבוצים לא מעטים מממנים את הוצאות הדלק
6 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן