יבול שיא
הרפת והחלב
סכר דגניה

לפתוח את סכר דגניה כדי למנוע הצפות. ברשות המים ובמקורות כבר נערכים

2 דק' קריאה

שיתוף:

עליית מפלס מי הכנרת מעלה גם את הסיכוי שיהיה צורך לפתוח את סכר דגניה כדי למנוע הצפות. ברשות המים ובמקורות כבר נערכים

לפתוח את סכר דגניה כדי למנוע הצפות: בשבוע שעבר נשבר שיא קטן: מפלס הכנרת עלה מעל למינוס 210 מטר מתחת לפני הים, והוא רחוק נכון לכתיבת שורות אלה רק מטר ועשרה מהמפלס העליון של 208.8- . בפעם האחרונה פתחו את סכר דגניה לשחרור מים מהכנרת בשנת 1995 (ולפני כן ב-1992). בימים אלה נערכים בגופים האחראים על משק המים בישראל לאפשרות ששוב יהיה בכך צורך. הגוף המוסמך להורות על פתיחת סכר דגניה  הוא רשות המים.  את ההחלטה יקבל מי שעומד בראשה, נציב המים גיורא שחם (תושב המושבה כנרת), והביצוע יוטל, כמו בפעמים הקודמות,  על אנשי חברת מקורות.

"היו לנו חמש שנים שחונות ברצף – מזכיר פנחס גרין, סמנכ"ל רשות ניקוז נחלים וכנרת, ששותפה לוועדה שמחליטה על פתיחת הסכר. בחורף שנת 2014, לדוגמא, עלה מפלס הכנרת רק ב- ס"מ, וב-2016 – ב-69 ס"מ. לעומת זאת ולשם השוואה, בחורף שעבר עלה המפלס ב-3.47 מטרים – תופעה שלא נמדדה מאז 2003. זו הייתה עלייה דרמטית, בניגוד לתחזיות, תוצאה של 33 אחוז יותר גשם מהממוצע הרב שנתי. לגבי החורף הנוכחי, עד לרגע זה המפלס טיפס ב-1.98 מ".

כשגרין אומר "עד לרגע זה" הוא מתכוון לכך שעברו הזמנים ששולי חן, המודד המיתולוגי, היה מתייצב כל בוקר ליד מלון גלי כנרת בטבריה, מביט במוט השנתות שהראה את גובה המפלס, ומדווח בשפופרת הטלפון לכל עם ישראל. היום המדידה היא ממוחשבת, והנתונים משודרים סימולטנית באינטרנט, כך שאכן בכל שנייה ניתן להתעדכן.

לגבי שאלת המיליון דולר, האם יפתחו השנה את סכר דגניה, גרין מבקש קודם כל לבשר שהסכר תקין, והמנועים החשמליים – שנמצאים אתנו עוד מימי פנחס רוטנברג – עדיין יודעים לעשות את העבודה. ליתר ביטחון, לפני מספר ימים, כחלק מההיערכות, ירדו צוללנים לעומק הירדן ווידאו שהכל בסדר.

איך ומתי תתקבל ההחלטה?

גרין: "אנחנו רק במחצית פברואר, שנחשב לחודש גשום, ואחר כך יש לנו את מרץ שכרגע לא צפוי להיות משופע בגשמים. לרשות המים ולמקורות יש מודל מתמטי-סטטיסטי, שלוקח בחשבון את צפי המשקעים ומים נוספים שזורמים לאגם, המפלס הנתון בכל נקודת זמן, ונתוני שנים קודמות, ולפי מודל זה מחליטים. ההחלטה מתחלקת לשניים: עצם הפתיחה, וכמה מים לשחרר. דרך הסכר יכולים לעבור מקסימום 150 קוב לשנייה, שהם ירידה של 7.5 ס"מ ליממה במפלס הכנרת. מקבלי ההחלטות צריכים לאזן בין הרצון שלא לבזבז מים ולא לגרום נזק למורד הירדן, לבין מניעת הצפות. במקביל לשחרור מים דרך הסכר, מקורות גם יכולה להגביר את השאיבה דרך אתר ספיר למוביל הארצי, פעולה שכמעט נפסקה בשנים האחרונות".

לדברי גרין, ביום ד' לפני שבוע, המליצה הוועדה המייעצת על שתי נקודות זמן: ב-29.2 , אם ייראו שבחמשת הימים הקרובים המפלס צפוי לעלות למינוס 209.3 (50 ס"מ מהקו העליון) – יפתחו חלקית את הסכר. אפשרות שנייה היא  ב-21.3, שאז ייפתח הסכר אם המפלס יהיה קרוב למינוס 209.

סכר דגניה, שנבנה בתחילת שנות ה-30 כחלק מפרויקט ייצור החשמל של "הזקן מנהריים" פנחס רוטנברג, שימש לוויסות זרימת מי הירדן ל"תעלת האפס" וממנה אל הטורבינות. מאז שהמפעל חדל לפעול, משמש הסכר כפקק של האגם של המדינה, כשהמטרה היא להגיע למפלס הגבוה האפשרי מבלי לגרום לנזקים לחופים ולאתרים שנבנו מסביב לכנרת. הגדלת נפח המים, מסביר גרין, תורמת להקטנת ריכוז המלחים בכנרת, ויחד עם פתיחת הסכר – אם תקרה – יווצר גם האפקט של החלפת חלק מהמים, שיש לו תועלת נוספת. לגבי האפשרות של הזרמת מים מותפלים לכנרת, שנדונה בשנתיים האחרונות, עדיין לא ברור איזו השפעה תהיה לכך על המערכת האקולוגית של האגם. פנחס גרין מציע, למרות התמונה האופטימית, לא להגזים בחגיגות, ולהמשיך לצורך מים בחסכנות ובתבונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן