יבול שיא
הרפת והחלב
נחל עוז 1 חדר אוכל

"מדהים איך הקיבוץ עבר ממצב שבו רוב הבנים עזבו, למצב שבו כל הבנים רוצים לחזור"

7 דק' קריאה

שיתוף:

כנס חוקרי הקיבוצים שנערך בגבעת חביבה נותן במה לחוקרים צעירים, אבל הידע של הציבור הרחב יתבסס כנראה על "הספר האדום" של אסף ענברי ו"ארבע שעות ביום" של אוריין צ'פלין. למרות זאת, אומר ד"ר אלון גן, יו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, חשוב שהמחקר יבחן מאין באנו ולאן אנחנו הולכים

בשנת 2001 נוסד בקיבוץ סאסא התיאטרון הרב תרבותי "ארקובלנו" – בראשית לשלום. התיאטרון נוסד תוך התמקדות בתהליך המאתגר של הכלה של הפרויקט הייחודי על ידי חברי הקיבוץ ואנשי האזור. הלהקה מורכבת מנערים ונערות יהודים, ערבים מוסלמים, נוצרים ודרוזים המתגוררים בגליל, בגבול הלבנון. מטרת הקמת התיאטרון בימים הטרגיים של האינתיפאדה השנייה הייתה לפתח ולהרחיב את תודעת הדיאלוג והקבלה ההדדית באמצעות המפגש התיאטרלי על סמך המחשבה שכל עוד יהיו פעילויות של תרבות ותיאטרון במדינות מוכות מלחמות, יש תקווה לפיוס, להבנה הדדית ולשלום. 

סיפור התיאטרון הייחודי הוצג בסוף השבוע שעבר על ידי מייסדת ומנהלת התיאטרון, אנג'ליקה עדנה קלו ליבנה, חברת קיבוץ סאסא, בכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה לשנת 2022 שנערך בגבעת חביבה. קלו ליבנה תיארה מחקר שנערך על התיאטרון וניתחה את ההתנגדות של חברי קיבוצה ושל ההנהלה לפרויקט בשל התקופה המתוחה, המצב הכלכלי וחוסר האמון בחזון המוצע. היא תיארה את התסכול שחשה, וגם את המהפך בגישת הקיבוץ ותהליך המעורבות התרבותית והאומנותית של כל הקהילה. המחקר של קלו ליבנה נכלל במושב השני של הכנס תחת הכותרת: "יחיד ביחד – הכלה והדרה בקהילה קיבוצית". באותו מושב הוצגו גם מחקר שעסק בשילובם של 26 ותיקים מתנועת הקיבוץ הדתי בעולם הדיגיטלי שממנו הודרו עד אז, ומחקר נוסף שעסק בשילובם של אנשים עם מוגבלויות בקהילות קיבוציות: מגוון בשדרות, הרדוף וקבוצת יבנה, על פי מודלים שונים.  

המחקר הקיבוצי והמחקר על תנועת העבודה, הנושקים זה לזה, היו מאז ומתמיד עשירים ומגוונים. בכנס שהתקיים בימים חמישי ושישי קובצו והוצגו מחקרים רבים בשישה מושבים ובהם: תרבות, חינוך, זיכרון והנצחה, תנועת העבודה: מנהיגות ויוזמה מול אתגרי הזמן, בית ברל: אקדמיה ושליחות חברתי, מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים וחיפושי דרך חלוצית. ביום חמישי בערב התכנסו המשתתפים בגבעת חביבה, וצפו בסרט על פרשת טנטורה ופרשת תדי כ"ץ שעבודתו האקדמית על הפרשה הגיעה לבית המשפט ונפסלה. לאחר הקרנת הסרט התקיים דיון בהשתתפות תדי כ"ץ ובמאי הסרט אלון שוורץ. במהלך הכנס הוצגו הן מחקרים הנמצאים עדיין בהתהוות, והן מחקרים שהסתיימו וחלקם ראו אור בספרים או פרסומים אחרים. 

השמועות על מות התנועה הקיבוצית היו מוקדמות  

פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, שנוסד ב-2010, כולל חוקרים פעילים של הקיבוץ ותנועת העבודה מדיסציפלינות שונות ובהן: היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ספרות, חקר התרבות, כלכלה ועוד. הפורום מקיים חמישה מפגשים בימי שישי במהלך שנת הלימודים האקדמית, שבהם חוקר מציג את עבודתו, שומע את תגובת חבריו החוקרים, ונעזר בהם בתהליך כתיבת המחקר, וכנס שנתי בן יומיים בזמן חופשת הקיץ. הפורום מקיים שיתוף פעולה אקדמי עם יד טבנקין, יד יערי, המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה והקתדרה לחקר תנועת העבודה בבית ברל. המטרות שלשמן הוקם הפורום הן: אחת, ליצור במת מחקר קבועה שבה יציגו חוקרים את מחקריהם החדשים, תוך דיון ומתן משוב מחוקרים ותיקים ועמיתים. שתיים, לטפח עתודה של חוקרים בתחומי המחקר של תנועת העבודה ותנועות ההתיישבות. שלוש, ליצור מערך תקשורת פעיל המהווה מקור מידע, קשר והתייעצות בין החוקרים לבין עצמם ובינם למוסדות המחקר. ארבע, ליצור זיקה וקשר בין החוקרים ובין מוסדות המחקר. חמש, ליצור ולפתח מיזמים מחקריים משותפים בין המוסדות והחוקרים.  

ד"ר אלון גן, יו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, מרחיב את היריעה. "תנועת העבודה בכלל והתנועה הקיבוצית בפרט", הוא אומר, "היו בראשית הדרך מעבדה של ניסיונות מרתקים לעיצוב חברתי. עם הזמן, הרצון של הקיבוץ להיות כמו כולם, הביא לזניחת הפרץ היצירתי המדהים שאפיין אותו. עם זאת, כיום בכנסים הכי מודרניים העוסקים בחינוך מדברים על רב-תחומיות, למידה בתוך סקרנות, הפקת תוצר ולא על ידי מבחנים, ובעצם חוזרים לחינוך הקיבוצי שרבים מאיתנו חוו בילדותם ובנעוריהם. תכנים של טקסי מעבר בחיים שעוצבו בתנועה הקיבוצית משמשים היום חברות וקהילות מחוץ לקיבוץ. המהות של פורום חוקרי הקיבוץ היא: 'דע מאין באת כדי לבחור לאן אתה הולך'. תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית כתבו את עצמן לדעת במובן החיובי, וניסו להמשיג כל מקום וכל אתר: הנוי בקיבוץ, המבנים, התרבות, החינוך, האמנות וכו'. הפורום, שהוא רב-תחומי, בא להמשיג את מה שהיה בקיבוץ אבל גם את מה שיש בו כיום. המטרה שלנו היא ליצור קהילת חוקרים שנפגשת ודנה ומחליפה מידע. בכנס, לדוגמה, הוצגו הספר של עומר עינב שיצא לאחרונה על הפילוג בבית אלפא, והספר של שרון גבע על קיבוץ לוחמי הגטאות, הקיבוץ של אנטק צוקרמן וצביה לובטקין".              

ד"ר אלון גן (57), בן כפר מסריק וכיום תושב בית יצחק, הוא מרצה להיסטוריה בסמינר הקיבוצים, שמחקריו עוסקים בעיצוב הזהות החלוצית בכלל והקיבוצית בפרט ובהשתנותה עם הזמן. בנוסף לתפקידו כיו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה הוא מרכז את המחקר ביד טבנקין.  

כשגן מדבר על מטרות הפורום הוא נהנה להשתמש במושג "מרחשת מחקרית", וכדי לחסוך לכם את הבדיקה בגוגל נציין כי פירוש המושג הוא לעורר רחש, ולעורר תגובות על מחקרים. "הצגת המחקרים וקבלת התגובות נמשכת במהלך כל השנה, ופעם בשנה הכול מרוכז בכנס השנתי שבו מציגים מחקרים שיצאו לאור או עומדים לצאת. אם נחזור למהות ולקלישאה: 'דע מאין באת ולאן אתה הולך', אני חושב שתנועה שחוקרת את עצמה במבט ביקורתי, יכולה לבחון את דרכה וללמוד מתוך ההצלחות ומתוך הכישלונות. אני חושב שיש במחקר שמנסה להגיד מאין באנו ולאן אנחנו הולכים, סוג של נשמה יתרה או ערך מוסף שמנסה לבחון כל הזמן ולהמשיג גם את הדברים היפים וגם את הדברים הקשים של תנועה שלצערי הרב היא בנסיגה מבחינה פוליטית, אבל הידיעות על מותה הן מוקדמות מדי. המחקר הוא תשתית שדרכה אתה יכול לבחון מה היה, מה יש ואולי גם מה יכול להיות".

אלון גן 2 תמונה 2 1 1
ד"ר אלון גן, יו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה. הקיבוץ -סיפור הצלחה או כישלון? צילום: אנה דימרס

מעבר למכוני המחקר השותפים בפורום האם יש עדיין עניין בנושא הקיבוץ אצל חוקרים באקדמיה בארץ ובחו"ל? 

"אחת הסיבות שבגללן הוקם פורום חוקרי הקיבוץ, היא לעודד את המשך השיח באקדמיה בנושא הקיבוץ. לא תמיד זה עובד כפי שאנחנו רוצים. לאחרונה היינו בכנס קומונות בדנמרק שתמיד הקיבוצים היו בו פאר היצירה, ועכשיו הרבה יותר מעניין אותם נושא הכפרים האקולוגיים. המאבק שלנו הוא בכל זאת לעודד אנשים צעירים לעשות מחקרים ולכתוב תזות על הקיבוץ, והשאיפה שלנו היא שהמחקר על תנועת העבודה והקיבוץ ימשיך להיות רלוונטי באוניברסיטאות ולא רק במכוני המחקר שלנו".   

יש דור של חוקרים צעירים? 

"כן. כפי שציינתי, בכנס היה עומר עינב שהוא חוקר צעיר, שרון גבע שעוסקת בצביה ואנטק, טלי תמיר שאצרה תערוכה על הקיבוץ, ודני בר מעוז שכתב ספר על ישראל קיסר שהיה מזכ"ל ההסתדרות. יש חוקרים צעירים אבל לא במספרים שהיו בעבר. גם בקורסים באקדמיה על הרעיון השיתופי ועל הקיבוץ, הביקוש הרבה יותר נמוך ממה שהיה בעבר". 

החינוך הקיבוצי צריך להיות אלטרנטיבה 

כשאני שואל את גן איך הוא מתייחס לאסף ענברי שמערבב בספריו עובדות היסטוריות שקשורות לאנשים שהוא מציין את שמם עם דמיון ספרותי וקצת רכילות, ומאידך גורם לאנשים צעירים להתוודע לאירועים היסטוריים, אני מבין שעליתי על נקודה רגישה. "הייתי הרבה שנים עוזר המחקר של פרופ' אניטה שפירא", הוא מספר, "והיא כתבה מאמר נפלא על מיתוס ומציאות בקרבות על לטרון. במאמר היא כותבת על 'חוק הברזל של פיחות העבר', שלפיו ככל שאתה צובע את העובדות באלמנטים יותר שחורים, ככה נוטים יותר להאמין באותנטיות שלהן. היא גם מבכה את העובדה שמעמדו של החוקר כסוכן עיצוב זיכרון קולקטיבי הולך ופוחת. אם אני אכתוב מאמר על החינוך הקיבוצי הוא יגיע למעט אנשים, לעומת סרט בשם 'ארבע שעות ביום' של אוריין צ'פלין שמגיע להמונים. גם את המחקר של תדי כ"ץ על טנטורה קראו מעטים, לעומת הרבה אנשים שראו את הסרט עליו. את הסרט על ניצנים של אבי נשר יראו הרבה, לעומת זאת את המחקר ההיסטורי על אבא קובנר יראו מעט. כך גם לגבי הספרים של אסף ענברי שנקראים על ידי עשרות אלפים, לעומת כמה עשרות או מאות אנשים שיקראו מחקרים באותם הנושאים. גם אותי, כמו את אניטה שפירא, מטרידה העובדה שסוכני הזיכרון הקולקטיבי הם כבר לא החוקרים והמחקרים האקדמיים אלא מחברי הספרים ויוצרי הסרטים".      

גן מביא דוגמה נוספת להמחשת הנושא. הוא מספר שהדוקטורט שלו התחיל על "שיח לוחמים", ושלפני כמה שנים יצא הסרט "הסלילים הגנוזים" של מור לושי באותו נושא, ובו הוצג נרטיב שקרי לפיו צה"ל צנזר את שיח לוחמים בעוד שהאמת היא שהלוחמים צנזרו את עצמם. הסרט נצפה על ידי המונים, ויום אחד התקשרו אל גן מגלי צה"ל כדי שייתן יעוץ מדעי לפינה "60 שניות על שיח לוחמים". כשהחומר לפינה בגלי צה"ל הגיע אליו, הוא גילה שכתוב בו שצה"ל צנזר 70 אחוז מהטקסט בספר. "הרבה אנשים יזכרו מה היה בשיח לוחמים על פי סרטה של מור לושי, ואת הדמויות של יערי, טבנקין וסנה על פי הספר של אסף ענברי, בעוד שהאמת הולכת ומיטשטשת בעידן הפוסט מודרני" מציין גן בצער.  

האם יש מחקרים יישומיים בתחומי הקיבוץ שבהם מומלץ איך לנהל נכון את התחום, אם ניתן בכלל להגדיר מה נכון? 

"בכנס שהיה השנה הציגו חוקרי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי במושב שנקרא מנהיגות בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים, מספר מחקרים וסקרים שניתן ליישם אותם. שלמה גץ דיבר על עמדות הנהגות הקיבוצים על הזהות הקיבוצית, ומיכל פלגי על מי מנהל את הקיבוץ. אלו מחקרים סוציולוגיים שמתארים מציאות נקודתית ועמדות, וגם מחלצים מסקנות. לפני שנה הקדשנו את הכנס לספר על החינוך הקיבוצי שאני ערכתי. כותרת הספר היא החינוך הקיבוצי בעבר, בהווה ובעתיד, וזה אומר מה היה בעבר אבל גם מה יכול להיות בעתיד. כיצד החינוך הקיבוצי יכול להיות רלוונטי, דווקא אם הוא יחזור למה שהוא זנח. הוא צריך לא להיות כמו כולם, אלא להיות אלטרנטיבה למצב הקיים".

יותם יזרעלי 3 המעדר של גורדון
במת מחקר לקיבוץ. יותם יזרעאלי בהרצאתו "המעדר של גורדון". צילום: אלון גן

תומכי הקיבוץ השיתופי טוענים שהקיבוץ המתחדש הוא כבר לא קיבוץ, וגורלו נגזר להפוך ליישוב קהילתי. מנגד, יש הטוענים כי מדובר בדגם משוכלל ומשופר של קיבוץ שישרוד לאורך זמן. על פי המחקרים האם ניתן לקבוע מי צודק?       

"אלברט איינשטיין אמר שהידיעה מה יש איננה אומרת דבר על מה שצריך להיות. מה יש זה מה שקיים. מה צריך להיות זה כבר בחירה שלך כלפי הקיים. אף אחד מאיתנו הוא לא נביא, אבל אני שואל אם הקיבוץ הוא סיפור הצלחה או כישלון, ואז אני שואל מה הפרמטרים להגדרת הצלחה או כישלון. הפרמטר הראשון הוא מידת יכולתו של ארגון להבטיח ביטחון ורווחה לחבריו. אם זה הפרמטר, ברמה של היום הקיבוץ הוא הצלחה פנומנלית. הקיבוץ עבר מהפכה חקלאית, אחר כך מהפכה תעשייתית, אחר כך מהפכה מבנית, אחר כך מהפכה השכלתית, ואחרי שהתגבר על המשבר הקשה הוא הצליח להבטיח ביטחון ורווחה לחבריו. זה מדהים איך הקיבוץ עבר ממצב שבו רוב הבנים עזבו, למצב שבו כל הבנים רוצים לחזור ואין בתים בשביל כולם. הפרמטר השני הוא מידת הדבקות של ארגון ברעיונות הליבה שלו, ובזה המרחק מקיבוץ שיתופי ושוויוני לקיבוץ המתחדש הוא רב. היום יש באותו קיבוץ בתים של 200 מ"ר ובתים של 50 מ"ר, וחבר קיבוץ עם משכורת של 30 אלף שקל ואחר עם משכורת של 5,000 שקל. אני חושב שאם הקיבוץ יצליח לעשות עכשיו את המעבר מהשקעת כל האנרגיה במאבק על הלחם למאבק על הפרח, אז גם לקיבוצים המתחדשים יכולה להיות בשורה של קהילתיות שמבטיחה אורח חיים עם תרבות שונה, חינוך שונה וערבות הדדית. זה עדיין תלוי בבחירה של חברי הקיבוץ, אם לעבור משפה של הלחם לשפה של הפרח".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן