יבול שיא
הרפת והחלב
רפת דגניה

מהו הקיבוץ השיזורי

3 דק' קריאה

שיתוף:

את רעיון הקיבוץ השיזורי הגה אליהו רגב (צצה), מקיבוץ ברעם, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהמאבקים בין תומכי השיתוף לתומכי השינוי בקיבוצים היו בעיצומם. הרעיון של רגב היה למנוע קרע בקיבוצים, ולאפשר לכל אחד מהצדדים להמשיך לחיות בקיבוץ על פי אמונתו. ההצעה שלו הייתה לקיים בכל קיבוץ שתי קהילות: אחת שמתנהלת על פי המודל השיתופי, והשנייה על פי מודל מופרט ודיפרנציאלי בהכנסות. היו כאלו שהתלהבו מהרעיון אך כשניסו לתרגמו למודל מעשי, נבהלו מהסיבוך הבירוקרטי שיש בו בשל הצורך להתחשבן על כל שירות שהקיבוץ מספק כדי להמשיך להתנהל בתקציב משותף. לכן רק קיבוצים בודדום בחרו להתנהל על פי המודל השיזורי, והוא לא זכה להיכלל בוועדת הסיווג.

ניתן לחלק את הקיבוצים שבכל זאת החליטו לבחור במודל השיזורי, לכאלו שעשו זאת מתוך אחד משני המניעים העיקריים: הראשון, הרצון לרכך את המעבר לקיבוץ המתחדש, על ידי מתן אפשרות לחברי הקיבוץ לבחור בין המשך תקציב שיתופי, לזמן ארוך או לזמן מוגבל, לבין התנהלות במודל רשת הביטחון. השני, הרצון לקלוט חברים חדשים לקיבוץ על פי מודל רשת הביטחון, כאשר חברי הקיבוץ הוותיקים מעדיפים להמשיך במודל השיתופי.

דוגמה למניע הראשון הוא קיבוץ מסילות, הנמצא בעמק המעיינות ומצבו הכלכלי אינו מן המשופרים. לאחר שקבוצת חברים שהיוותה כמחצית מחברי הקיבוץ לחצה על מעבר למודל רשת הביטחון, הוחלט ב-2012 לשנות את אורחות החיים לקיבוץ מתחדש אך לאפשר למי שירצה בכך להמשיך להתנהל בתקציב השיתופי. מספר שנים לאחר מכן התנהלו שני שלישים מחברי הקיבוץ על פי מודל רשת הביטחון ורק שליש בשיתופי, וכיום רובם המוחלט של חברי הקיבוץ מתנהל במודל רשת ביטחון למעט חברים ספורים שנשארו בשיתופי. בשער הגולן, שלא הצליח במשך שנים רבות להגיע להסכמה על שינוי, הוחלט לבסוף באופן עקרוני על מעבר לקיבוץ שיזורי. הקיבוץ ישנה את סיווגו למתחדש, חבריו יוכלו להחליט באיזה מודל להתנהל, אך החברים החדשים שייקלטו יתנהלו על פי מודל רשת הביטחון בלבד.

יש המגדירים את קיבוץ אורטל כקיבוץ שיזורי המשתייך לאותה קבוצה, אך לדברי חבר הקיבוץ אורי הייטנר, מדובר בקיבוץ שיתופי המתנהל מבחינת התקציב האישי במודל שיתופי-משולב. כל השירותים ובהם חדר האוכל, הבריאות, התרבות, השיכון, ממומנים על ידי תקציב הקהילה, ולחברים ניתנת האפשרות לבחור בין תקציב שיתופי קלאסי המתבסס על גודל המשפחה והוותק, לבין תקציב המורכב ממחצית שכר הנטו של בני הזוג בהגבלה מסוימת של גובה השכר. לחברים ניתנת אפשרות לעבור מדי שנה בין המסלולים, וכיום כ-80% מחברי אורטל מתנהלים במסלול השני, כשהכיוון הוא חד-סטרי מהשיתופי לדיפרנציאלי.

בין הקיבוצים השיזוריים למטרות קליטה, בדומה לשדה בוקר, ניתן לציין את מפלסים שלפני כארבע שנים הוחלט בו על שינוי למודל רשת הביטחון, אך ניתנה אפשרות ל-98 החברים הוותיקים להמשיך להתנהל בתקציב השיתופי-משולב או לבחור במופרט. לנקלטים החדשים לחברות אין אפשרות בחירה, והם מתנהלים על פי מודל רשת הביטחון.

קיבוץ נוסף המתכוון לשנות בקרוב את אורחות החיים הוא בית קמה, שבו יש 70 חברים בקיבוץ השיתופי, 43 בנים שהתקבלו לחברות אך יצאו לחופשה וחיים בו במעמד של עצמאות כלכלית, ומאות תושבים בהרחבה קהילתית. הבנים שבנו את ביתם מכספם הוכרו כבעלי הבתים, ובעקבות זאת עלתה דרישה ממספר חברים ותיקים ומספר יורשים להכריז שהקיבוץ למעשה החליט על שיוך דירות,  ועל היום שבו אושרה הבניה הפרטית כיום הקובע לשיוך הדירות. במהלך מאבק משפטי שהסתיים לאחרונה הוחלט בקיבוץ לשנות את סיווגו ולשייך את בתי החברים על פי חלופת האגודה. 70 החברים הוותיקים יוכלו לבחור את המשך התנהלותם התקציבית, אך הבנים שכבר נקלטו ונקלטים נוספים שיגיעו יתנהלו על פי מודל רשת הביטחון.

בתנועה הקיבוצית קיים קיבוץ שיזורי נוסף ויוצא דופן, קיבוץ פלך בגליל המערבי. בקיבוץ נותרו מספר חברים ותיקים שנקלטו בגל העלייה מברית המועצות לשעבר, ואליהם הצטרפו קבוצות של בוגרי תנועת השומר הצעיר העוסקות בעיקר בחינוך. הקיבוץ מתנהל באופן שיזורי, כשכל קבוצה מחליטה על רמת השותפות בתקציביה.

גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, רואה בקיבוץ השיזורי תחנת מעבר לקיבוץ המתחדש, אך לדבריו גם הקיבוץ המתחדש צריך לעבור שינוי שיביא בסופו של דבר לאיחוד סטאטוסים. "קיבוץ שמחזיק סטאטוסים שונים ובהם חבר ותיק, חבר בעצמאות כלכלית, תושב הרחבה, נמצא במצב בעייתי שלא יכול להחזיק לאורך זמן. השאיפה צריכה להיות לא ליצור סטאטוסים שונים לאורך זמן, כי זה יוצר בעיות ולא פותר בעיות".

לין מוסיף כי התיאור לפיו השינוי בקיבוצים הוא חד-כיווני, משיתופי למופרט, אינו נכון. "כיום אנחנו רואים בקיבוצים המתחדשים, סוג של חזרה בתנועת המטוטלת לכיוון של מאפיינים שיתופיים. בחלק מהקיבוצים חוזרים מההחלטות על שיוך דירות, מורידים את המחיצות בהפרדה המלאכותית בין המשק והקהילה, ומחזקים את המרכיבים החברתיים והתרבותיים. הכיוון הוא יותר של תיקון והגעה למודל אמצע בין השיתופי למופרט, ולא של התדרדרות במדרון החלקלק לכיוון "יישוב קהילתי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן