סקר דעת קהל 2020 של המכון לחקר הקיבוץ: נתונים ראשוניים מסקר דעת קהל 2020 של המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן
בסקר דעת קהל שערכו פרופ' מיכל פלגי ואליאט אורחן מהמכון לחקר הקיבוץ שכלל כ-1700 חברי קיבוץ, נבדקה חוות דעתם על מצב הקיבוץ מבחינת שיתוף החברים בקבלת החלטות וכן כיצד הם מעריכים את יכולתם האישית להשפיע על החלטות כלכליות וחברתיות בקיבוץ.
עמדות חברי הקיבוץ לגבי מצב קיבוצם בתחום שיתוף החברים בהחלטות
קרוב למחצית (43%) מהמשיבים סבורים שמצב קיבוצם טוב מבחינת שיתוף החברים בקבלת החלטות וכחמישית (23%) שמצבו לא טוב.
הבדלים בין קיבוצים במצב כלכלי שונה: המצב נתפס כטוב יותר בקיבוצים שהם חזקים כלכלית מאשר בקיבוצים החלשים. פי שלושה משיבים מקיבוצים במצב כלכלי טוב (52%) במאשר משיבים מקיבוצים במצב כלכלי לא טוב (17%) מדווחים שמצב קיבוצם טוב מבחינת שיתוף החברים בקבלת החלטות. בקיבוצים החלשים כלכלית קרוב למחצית מהמשיבים, סבורים שמצב קיבוצם לא טוב מבחינת שיתוף החברים בקבלת החלטות (42%).
השפעה אישית על הנעשה בקיבוץ ושביעות רצון מיכולת ההשפעה
בדקנו גם כיצד רואים המשיבים את השפעתם האישית בקיבוץ על ההחלטות הנוגעות לנושאים כלכליים וחברתיים ושביעות רצונם מיכולתם להשפיע על הנעשה בקיבוץ.
נמצא שפחות משישית (15%) מהמשיבים מעריכים שהשפעתם האישית על החלטות הנוגעות לנושאים כלכליים גבוהה ושלוש חמישיות מעריכים אותה כנמוכה (61%). כרבע מהמשיבים מעריכים את השפעתם האישית על החלטות חברתיות כגבוהה (28%) ושתי חמישיות כנמוכה (43%).
רבים יותר מבין הגברים (21%) מאשר מבין הנשים (9%) מציינים שהשפעתם האישית על החלטות הנוגעות לנושאים כלכליים גבוהה.
בבחינת שביעות הרצון מיכולת ההשפעה האישית על הנעשה בקיבוץ נמצא שמעל לשליש (40%) מהמשיבים שבעי רצון מהאפשרות שלהם להשפיע על הנעשה בקיבוץ וכרבע (27%) אינם שבעי רצון.
מאז 2002 ניכרת עליה באחוז המשיבים שהם שבעי רצון מהאפשרות שלהם להשפיע על הנעשה בקיבוץ מ-27% ל-40%.
כמו כן, אחוז גדול יותר מגילאי 46-65 (47%) מאשר מגילאי 21-45 (40%) ומהקבוצה המבוגרת, גילאי 66 ומעלה, (35%) מציין שביעות רצון גבוהה מהאפשרות להשפיע על הנעשה בקיבוץ.
כיצד משפיע המצב הכלכלי של הקיבוץ, כפי שרואים אותו המשיבים, על האפשרות הניתנת להם להשפיע בנושאים חברתיים וכלכליים וכן את מידת שביעות רצונם מאפשרות זאת. באיור למטה מוצגת ההשוואה בין תשובותיהם של חברים מקיבוצים במצב כלכלי שונה המציינים שיכולת ההשפעה שלהם רבה וכן שביעות רצונם משיתופם בקבלת החלטות בקיבוץ.
55% מהמשיבים בקיבוצים החלשים כלכלית סבורים שהשפעתם האישית על החלטות הנוגעות לנושאים חברתיים נמוכה בהשוואה ל-36% מהמשיבים בקיבוצים החזקים כלכלית. כמו כן, 20% מהמשיבים בקיבוצים החלשים מעריכים את השפעתם בנושאים החברתיים כגבוהה בהשוואה ל-34% בקיבוצים החזקים כלכלית.
74% מהמשיבים בקיבוצים החלשים סבורים שהשפעתם האישית על החלטות הנוגעות לנושאים כלכליים נמוכה בהשוואה ל-54% מהמשיבים בקיבוצים החזקים. 7% מהמשיבים בקיבוצים החלשים מעריכים את השפעתם בנושאים כלכליים כגבוהה בהשוואה ל-19% בקיבוצים החזקים כלכלית.
46% מהמשיבים בקיבוצים החלשים כלכלית אינם שבעי רצון מהאפשרות להשפיע על הנעשה בקיבוץ בהשוואה ל-19% בקיבוצים החזקים; בקיבוצים החלשים 23% מהמשיבים שבעי רצון בהשוואה ל-48% בחזקים כלכלית.
כללית ניתן לומר, שקיים קשר בין המצב הכלכלי הנתפס של הקיבוץ לבין מידת היכולת של החברים להשפיע בנושאים חברתיים וכלכליים וכן ממידת שביעות רצונם מכך.
