יבול שיא
הרפת והחלב
החקלאים פועלים נגד הרפורמה

מורה נבוכים – קווים לדמות המו"מ על הרפורמה בחקלאות הישראלית

3 דק' קריאה

שיתוף:

הרפורמה שתוכננה באגף התקציבים לקראת הדיון בחוק ההסדרים ובתקציב המדינה, מלווה אותנו כבר כחצי שנה. דומה בעיני שמי שאינו מכיר את הפרטים ועוקב אחרי דיווחים סותרים בתקשורת (פינת המעקב של רינו צרור בגל"צ, או להבדיל, כתבת היח"צ של נגה ניר נאמן בערוץ 13) כבר איבד מזמן את "הידיים והרגליים" בסיפור הזה. 

איפה הכסף? 

כחבר בצוות השישי (צוות 6) המנהל את ההתמודדות מול האתגר הזה, חשוב לי להסביר בדרך פשוטה ומובנת מה הם שורשי הוויכוח ולאן כל זה עתיד להתפתח.

מהי תמיכה ישירה 

תמיכה ישירה היא גישה שהתפתחה באירופה ובארה"ב בה מסירים באופן חלקי את הגנות המכס על החקלאות המקומית, ובתמורה משלמים לחקלאים סכום כסף כפיצוי על הרווחיות שנפגעת. 

כבר לפני ארבע שנים הודענו שאנחנו מסכימים להתחיל בכך גם אצלנו, הוויכוח נסב מאז ועד היום על גובה התמיכה. 

מהם פערי המחירים 

הפער בין המחיר לו זוכה החקלאי למחיר אותו משלם הצרכן (לרוב ברשת השיווק). 

כפי שמדגים רינו צרור מידי יום, הפער הוא כמעט תמיד 1-3 או יותר. כלומר, רוב המחיר הגבוה של פירות וירקות אינו מגיע לכיסו של החקלאי. 

מהי הוועדה לבדיקת פערי התיווך? 

ועדה שהקימה הממשלה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה שתפקידה לבדוק את טענתנו זאת.  

מדוע באמת התייקרו הפירות והירקות? 

בשנים האחרונות הגדילו ממשלות ישראל את הנטל על שני חלקי השרשרת. החקלאים נדרשים לשלם יותר (לעתים הרבה יותר) על מים ועל העסקת העובדים. על רשתות השיווק מטילים אגרות, ארנונה, דמי שמירה, אנרגיה מתייקרת מחירי שכירות מאמירים ועוד ועוד. מי שבאמת נהנה מפער התיווך הוא משרד האוצר ומכאן תיגזר מסקנת הוועדה שהוקמה לברר "למה זה כל כך יקר?". 

על מה הוויכוח ולמה הוא כל כך מר? 

מאז התכנית לייצוב המשק בשנת 1985 נבנה בישראל גוף חזק ביותר, מעין רשות עצמאית ודומיננטית: אגף התקציבים. אגף התקציבים מוביל את המשק הישראלי בצעדים נחושים ושיטתיים אל הדרך הנאוליברלית המאמינה כי היד הנעלמה של מנגנון התחרות תביא למרב הרווחה בשוק. על כן, כל הרפורמות שבאות מבית מדרשו, הן תמיד בכיוון אחד: פתיחת השוק לתחרות. רק מה? אף אחד אף פעם לא בדק לאחור מה באמת קרה. 

אז הנה כמה דוגמאות מהעולם החקלאי: 

רפורמת הפטם, "הרגה" את המדגרות ואת המגדלים ואת המשחטות ואת מפעלי העיבוד. מחיר העוף לצרכן – עלה. 

רפורמת הבשר, תומכת יפה במגדלי המרעה המפסידים אבל מחיר הבשר – עלה. 

יבוא החמאה הגדיל את ההיצע ושוב אין מחסור בחמאה, אבל אם רק יוסר הפיקוח 

מחיר החמאה – יעלה. 

כלומר, היד הנעלמה לא משיגה את יעדיה, אבל החקלאים הולכים ונשחקים.  

לאן תוביל הרפורמה? 

עד היום, לא עמד לרשותנו כלי שאפשר לנו לחזות "לאן תוביל הרפורמה", עכשיו – יש. במחלקה לכלכלה של הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, גילינו מודל שפיתחו פרופסור ישראל פינקלשטיין ופרופסור עדו קן, על פני עשר שנות מחקר. בעזרת המודל הזה הריצו רפורמות מן העבר והתוצאות שהוא ניבא היו קרובות מאוד לתוצאות האמת.  

ובכן, הרצת נתוני הרפורמה שאותה הציעו אנשי אגף התקציבים ניבאה תוצאות צנועות מאוד בתועלת לצרכן (חיסכון של כ-60 ש"ח לחודש למשפחה) וחורבן של ממש לחקלאות הישראלית. ברור שכאשר מצטיירת תמונה כזאת, אי אפשר להמשיך כמקודם. 

בעקבות זאת ולבקשתי המפורשת, נכנסה נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי לעובי הקורה, ולאחר מו"מ אינטנסיבי עם הצוותים המקצועיים, הניחה על השולחן מתווה מוצע. המתווה שהציעה נעמה שולץ הוא מתווה נכון ונבון והוא מטפל בלא מעט סיכונים שהופיעו בתכנית אגף התקציבים, ושמחנו לקראתו מאוד. אלא שאז, הרצנו את ההצעה ב"מודל של הפקולטה". 

המודל חוזה הוזלה קצת יותר קטנה לצרכנים ופתרון חלק מן האיומים על החקלאות אבל הוא מנבא צרות איומות לשלושה חבלי ארץ: הגולן, הגליל העליון והנגב (בדגש על עוטף עזה). 

לא יכולנו לקבל את המודל הזה לא משיקולים של "איגוד מקצועי", אלא משיקולים ציוניים פשוטים. הצענו לשפרו. בתגובה נתקו איתנו מגע, והמו"מ מוקפא כרגע. 

לאן פנינו? 

אלה הם רק חלק מהפרטים, אי אפשר להציג את מלוא היריעה במאמר אחד אבל אלה זה העיקר. 

לסיכום, אין אנו יודעים כיצד תסתיים הסאגה הזאת אבל חשוב לי לחדד מספר נקודות: 

  1. אנחנו תומכים ברפורמה חקלאית שתחדש את פניה וימיה של החקלאות הישראלית. 
  1. החקלאות הישראלית היא אינטרס לאומי, ולא רק אינטרס של החקלאים. 
  1. הודות לתמיכה ולרוח הלחימה שמפגינים אנשי השדולה החקלאית בכנסת ומנהיגי המפלגות, נמנע עד היום מהלך חד צדדי שתוצאותיו הצפויות הרות אסון.  
  1. אם בסופו של דבר תקבל הממשלה החלטה חד צדדית ואם התוצאות תהיינה קשות כפי שמנבא "מודל הפקולטה", אנחנו, אנשי צוות 6 לא נחתום על מתווה כזה. 

האחריות תיפול כולה על כתפי שרי הממשלה והם גם אלה שיידרשו לנקוט צעדים משלימים יקרים מאוד כדי להיחלץ ממצב שאליו אפשר פשוט לא להיקלע, בעוד כמה ימי משא ומתן ובמעבר מסיסמאות לנתונים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות
גיליון שלם ב"נשיונאל ג'יאוגרפיק" לא היה מספיק כדי לרדת לשורש העניין. גם הררי מחקרים ורשימות סטטיסטיות מקצועיות לא יפענחו את התופעה הייחודית, המזעזעת, המרגשת והמתמיהה: באיילת השחר יש יותר מ-50 זוגות תוך-קיבוציים! יצאנו לשטח,
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן