יבול שיא
הרפת והחלב
צילום זוהר שמש מוזיאון ישראל 1

מטעין את היצירה 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

הציור "כביש מתעקל" של האומנית זיוה ילין מבארי, חולץ מהסטודיו ויוצג במרכז תצוגת הקבע בלב מוזיאון ישראל ירושלים 

ציור של האומנית זיוה ילין, שנפגע מרסיסים וחולץ מהסטודיו שלה בקיבוץ בארי, מוצג במוזיאון ישראל. "הציור הפגוע והצגתו כאן הם ביטוי לרוחו של האדם במאבקו עם הרוע ולכוחה של האמנות להפיח תקווה גם בימים קשים אלה" אמר ד"ר אמיתי מנדלסון, אוצר בכיר וראש המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון. 

הציור "כביש מתעקל" שציירה האומנית זיוה ילין, אוצרת ומנהלת הגלריה לאמנות של בארי, חולץ מהסטודיו שלה בקיבוץ ויוצג במרכז תצוגת הקבע של המחלקה לאמנות ישראלית, בלב מוזיאון ישראל ירושלים. הציור הצבוע כולו באדום, בגודל של כשני מטר, צויר ב-2010. כשייצרה את היצירה, ילין לא העלתה בדעתה, את הסיוט הנורא של ה-7 באוקטובר, בו נטבחו 85 מחבריה ו-25 מהם נחטפו לעזה.  

"הסטודיו שלי ממוקם בקצה שכונת מגורים שחדרו אליה מחבלים, רצחו חברי קיבוץ וחטפו אחרים.  הקרב הזה התרחש ממש מתחת לסטודיו שלי, שספג את הרסיסים והכדורים שחדרו דרך החלונות והקירות. זה מטעין את היצירות בעוד משמעות, זה די מצמרר". 

"שלא כמו ציוריהם של אורי רייזמן ויוחנן סימון המוצגים בסמוך, שמתארים את נופי הקיבוץ בצבעים בהירים כהוויה אידילית של שיתוף והרמוניה" אמר מנדלסון, "ציורה של ילין טבולים בתחושה של אסון מתקרב ובא. הרסיסים שדבקו לבד של הציור ב-7 באוקטובר הם עדות לזוועה שהתרחשה שם, לרצון הרצחני להרוס ולחסל. הציור הפגוע והצגתו כאן הם ביטוי לרוחו של האדם במאבקו עם הרוע ולכוחה של האמנות להפיח תקווה גם ברגעים הכי קשים".  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן