יבול שיא
הרפת והחלב
כניסה קיבוץ חניתה

מדוע הסתבכה עיסקת מכירת בית בקיבוץ חניתה?

2 דק' קריאה

שיתוף:

האם הפרקליט התרשל בניסוח ההסכם? או שהמוכרים מהקיבוץ פעלו שלא לפי ההסכם?

בני זוג מחניתה מכרו את ביתם שבקיבוץ. לטענתם, באמצעות עו"ד גלעד כצמן, הפרקליט שייצג אותם בעיסקת המכר התרשל בייצוגם והם תבעו פיצוי בסך 300,000 שקלים. הם טענו שהפרקליט לא הסביר להם את משמעות הוראות ההסכם שנגעו לאפשרות לפיה העיסקה לא תצא לפועל במקרה שהקונים לא יתקבלו לחניתה.

הפרקליט, באמצעות עו"ד יצחק שפרבר, דחה את טענותיהם ואמר שהתובעים-המוכרים פעלו אחרת מהוראות ההסכם שניסח.

השופטת מעין צור, מבית משפט השלום בחיפה, תיארה את השתלשלות הדברים. התובעים היו בעלי זכויות בבית בחניתה אותו ביקשו למכור לקונים. הפרקליט-הנתבע ערך עבורם את הסכם המכר וייצג בו את שני הצדדים.

בהתאם לנהלי הקיבוץ, נדרשו הקונים לעבור ועדת קבלה, ורק בכפוף לאישור מועמדותם הם יכלו לרכוש בית בחניתה.

לכן ניסח הפרקליט, בפתיח לטיוטת ההסכם תנאי מתלה, שקבע כי העיסקה מותנית בקבלתם של הקונים למועמדות ביישוב. נקבע שאם הקונים לא יתקבלו, לא תהיה העיסקה תקפה, היא תבוטל וכספים ששילמו הקונים, כמקדמה, יושבו להם.

משכך, הוסכם שהקונים ישלמו 400,000 שקלים לפקודת המוכרים, בשיק בנקאי (שמנפיק בנק והוא נותן ביטחון לצד המקבל לקבלת הכסף שכן הבנק ערב לכך). נקבע שהשיק הבנקאי יופקד בנאמנות אצל הפרקליט, ויימסר לקונים רק לאחר קבלתם לחניתה. הסכומים הנוספים, בעד הבית, כך סוכם, ישולמו רק לאחר מועד הקבלה.

ואולם, בעת החתימה הסכימו הצדדים שהתשלום הראשון (400,000 השקלים) יימסר ישירות למוכרים, ולא יופקד אצל הפרקליט. לדבריו, הצדדים הודיעו לו שאלה הההסכמות ביניהם, לנוכח רצונם של המוכרים לקבל את הכסף אליהם. הוא הבהיר להם שאם ההסכם לא ייכנס לתוקף, יהיה על התובעים להשיב לקונים את המקדמה לאלתר.

למרות זאת, ולבקשתם, תוקנה טיוטת ההסכם, והסכום שולם לתובעים (שהשאירו אצל הפרקליט שיק אישי בסך 400,000 להבטחת כספי הקונים אם יבוטל ההסכם). 262,000 שקלים נוספים שולמו בהמשך לתובעים קודם שהתקיים התנאי המתלה, שלא בידיעת הפרקליט ובניגוד לאמור בהסכם. בסכומים אלה השלימו המוכרים תשלום בעד רכישת בית עבורם בפתח תקווה.

בהמשך, ועדת הקבלה החליטה שלא להמליץ על מועמדותם של הקונים לקיבוץ, והמוכרים נדרשו  להשיב לקונים את כספם. משלא עשו זאת, ננקט הליך משפטי ביניהם, שבסופו השיבו התובעים לקונים את הסכומים שקיבלו מהם. לצורך כך הם מכרו את הבית בחניתה לרוכש אחר וגם את הדירה שרכשו בפתח תקווה.

התובעים מלינים, כי על הפרקליט היה לעצור את העברת הכספים שהם קיבלו לידיהם, ולהזהיר אותם מהמשמעות של קבלת הכספים בניגוד לאמור בהסכם. השופטת לא השתכנעה. הצדדים עצמם הסכימו שהתשלומים יבוצעו במישרין לתובעים, אמרה השופטת ודחתה את טענת התובעים שלא הבינו את משמעות התנאי המתלה.

"מה בדיוק לא הבינו התובעים?" היא תמהה. "האמנם לא הבינו כי אם הקונים לא יתקבלו לקיבוץ וההסכם לא יצא לפועל, יהיה עליהם להשיב להם את כספם? לכך לא נדרש יעוץ משפטי. הם עצמם מסרו שיק שלהם לפרקליט, כדי שזה יעבירו לקונים אם לא יתקבלו ליישוב, וההסכם לא יצא לפועל".

"התנאי המתלה, הכולל התחייבות להשבת הכספים אם העסקה לא תצא לפועל", הוסיפה השופטת, "מנוסח בלשון פשוטה וברורה". הפקדת הכספים בנאמנות אצל עורך הדין נועדה להגן על הקונים, ולא על המוכרים, ולהבטיח שכספם יוחזר אם העסקה לא תצא לפועל.

שינוי התנאי חשף את הקונים דווקא לסיכון שהתממש. ביצוע התשלום לידי התובעים נעשה לצרכיהם, לצורך תשלום בעד הדירה בפתח תקווה, אותה רכשו כחצי שנה לפני החתימה על ההסכם. אגב-כך, ציינה השופטת, כי הקונים לא תבעו את הפרקליט. מכאן, ניתן להסיק ששני הצדדים פעלו תוך הבנת ההשלכות.

סוף דבר, השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובעים לשלם לפרקליט הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן