יבול שיא
הרפת והחלב
Capture3

מכיר אולי איש שיש טוב? 

3 דק' קריאה

שיתוף:

הדי בן עמר נזכר בימים בהם עבד בשיפוץ בתים 

שנת 2015 מצאה אותי עוסק בשיפוצים.  

שנתיים קודם עזבתי את עבודתי בניהול קיבוצים, בתפקידי מנהל עסקי או מנהל קהילה, לאור נסיבות אישיות שאליהן נקלעתי. עבודות ניהול באורח כללי, ועבודות ניהול בקיבוצים בפרט, דורשות מאדם משאבים נפשיים זמינים, ואלו שלי היו רדודים ומעטים באותה עת, לנוכח הנסיבות האישיות כנאמר למעלה. 

על כן התחלתי לעבוד בשיפוצים, תחום שהכרתי היטב. 

באלה הידיים 

התוודעתי לתחום הזה בשנות התשעים המוקדמות, כשאת ביתי שביד-חנה הרחבתי בבניה עצמית, במו ידיי וללא פועלים, במשך שנתיים. בניתי אז – בשבתות ובשעות שאחרי העבודה, עד הלילה – תוספת של 90 מ"ר מהמסד ועד הטפחות, כולל הנחת בלוקים, טיח, ריצוף, חלונות ברזל בעבודת מסגרות וארונות מטבח. 

גם את צנרת המים והחשמל התקנתי בתוך הקירות, אבל לשם חיבורם הבאתי את החשמלאי ואת האינסטלטור של הקיבוץ, כי יש דברים שהחוק וההיגיון מחייבים. 

התוצאה הייתה שהתמקצעתי היטב בעבודות הבניה והשיפוץ, וכשהגיעה העת והמצב חייב אותי לפרוש מעיסוקי בניהול, אך טבעי היה לי לעבור הסבה לתחום זה. 

ככל שהתמקצעתי בתחום ויצאו לי מוניטין טובים, הרחבתי את תחומי העיסוקים שלי בשיפוץ מהריסת ובניית קירות פנימיים, תיקוני טיח וצבע, וצביעת בתים בכלל, עד עבודות מסגרות כולל שערים וגדרות וכל הכרוך בהם, ופרגולות מעת לעת. 

ואז פנה אלי ידידי המתגורר בקיבוץ קדרים וביקש שאשפץ את הבית שרכש מחבר הקיבוץ שהלך לעולמו. 

לא במגרש הביתי 

את קיבוץ קדרים הכרתי מעברי, שכן שימשתי בו בתפקיד מנהל הקהילה, וגם את החבר שהלך לעולמו הכרתי – הנפטר הראשון בקיבוץ הצעיר. הוא האיש שחנך את בית העלמין של היישוב, ולשמחתי מאכלס אותו בינתיים לבד. 

עבודת השיפוץ שהתבקשתי לבצע הייתה גדולה ומקיפה – בית בן 130 מ"ר ששיניתי את כולו מבפנים, הרסתי בו קירות ובניתי חדשים במקומם במיקום אחר, העברתי חדרי שירותים ומקלחת והרחבתי אותם ועשיתי אותם נוחים ומודרניים, בניתי מטבח חדש ויצרתי סלון רחב ידיים, ושיניתי והחלפתי מיקומי צנרת מים וביוב – עבודה שהתמשכה ארבעה חודשים.  

הכרתי את הקיבוץ וסביבתו, כאמור, אבל לא הייתה לי כל היכרות עם בעלי מקצוע וספקים באזור, שיהיו רלוונטיים לעבודת השיפוץ הרחבה שעמדתי בפניה, על כן נסעתי לכפר ראמה שבין קדרים לכרמיאל וחיפשתי את הספק הראשון שנזקקתי לו – מחסן לחומרי בניין. 

מחסנים לחומרי בניין פרוסים בדרך כלל כמגרשים שבהם מונחות ערמות של בלוקים, חול לסוגיו השונים, חצץ ושאר אגרגטים, ובמרכזם או בפינתם ניצב מבנה ובו חנות שבה כלי עבודה שונים לצורך עבודות הבניה, וכן מצוי במבנה זה המשרד של הבעלים. 

מצאתי מגרש כזה ונכנסתי אליו. 

כוס קפה וסיגריה 

הצגתי את עצמי בפני חנא, הבעלים, וישבנו לשיחת היכרות על כוס קפה וסיגריה, כמקובל בענף. אחרי שיחת ההיכרות הזו התחלתי לעבוד איתו ולרכוש ממנו חומרים וציוד, שאת חלקם סיפק לי במשאית שלו עד למקום העבודה בקיבוץ קדרים עצמו. 

שלבי העבודה הראשונים כללו הריסה מאסיבית של קירות, פירוק רצפות וקילוף קרמיקה מקירות, מה שהצריך מכלי איסוף פסולת בניין בתדירות גבוהה – מילאתי ארבעה מכלים כאלה בעשרת הימים הראשונים, ושישה בכל תקופת העבודה.  

הייתי צריך מישהו שיספק לי מכלי פסולת בניין ויאסוף אותם לצורך ריקון באתר מורשה, על כן פניתי אל חנא ושאלתי אם הוא מכיר מישהו שיש לו מכלים כאלה ומשאית פינוי.  

חנא נתן לי את הטלפון של קאסם. 

קאסם התגלה כבחור נחמד מאוד. הוא הביא לי מיכל לפסולת בניין ואמר שאתקשר אליו כשהמכל יהיה מלא ותוך שעתיים עד שלוש מהקריאה הוא יגיע אלי עם מכל ריק ויאסוף את המכל המלא. התמקחנו קצת, כמקובל בתחום, וקאסם נתן לי מחיר טוב למכל. כשנפרדנו, לא לפני שישבנו ושתינו קפה מתרמוס שממנו קאסם מזג, הוא ציין שמאחר ואינני מקומי ואינני מכיר אנשים בתחום, בכל עזרה שאצטרך בעניין בעלי מקצוע, שארגיש נוח לפנות אליו והוא כבר ידאג לקשר אותי עם האיש המתאים. 

אז ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי אם הוא מכיר איש אלומיניום טוב.  

קאסם חייך בחביבות והפנה אותי אל יאזיד, איש אלומיניום המתגורר בכפר סאג'ור. 

יאזיד היה כל כך חביב, שאחרי שההזמנה נסגרה והמחירים סוכמו, קפצתי אליו מספר פעמים נוספות לביתו שבסאג׳ור לשתות איתו קפה, ובמהלך הביקורים הכרתי את אשתו, שציידה אותי בצנצנת זיתים דפוקים תוצרת בית, מהטובים שטעמתי. 

אבו רונן 

באחת מהפעמים הללו בהן ישבתי אצל יאזיד, שאלתי אותו אם הוא מכיר איש שיש טוב לסיפי החלונות והדלתות, והוא נתן לי את הטלפון של ראאד. 

ראאד התגלה כאיש מסביר פנים וחברותי, אז אחרי קפה וסיגריה של היכרות ואחרי שסיימתי את ההזמנה אצלו, שאלתי אותו אם הוא מכיר מישהו טוב שיעבוד אתי בקירות גבס, כי קשה להסתדר בעבודת גבס בלי זוג ידיים מקצועיות נוסף, וראאד נתן לי טלפון של אבי, גם הוא מסאג'ור וזה שמו הרשמי. לבן שלו אבי קרא רונן, אגב. 

כך יצא שהתקנתי את קירות הגבס יחד עם אבי, ומתישהו במהלך העבודה סיפרתי לו על כל שרשרת ההיכרויות דרכה הגעתי אליו, וגם סיפרתי לו כמה כולם לאורך שרשרת ההיכרויות הזו נחמדים. 

אז אבי אמר: "טוב, מה אתה רוצה – כולנו אחים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן