יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

מלחמתו של להבות הבשן בגוגה קוגן (לכאורה)

2 דק' קריאה

שיתוף:

 

מלחמתו של להבות הבשן: בשנים הראשונות של "השינוי" בקיבוצים, היו כאלה שניבאו שבקיבוצים המתחדשים יתרחשו, בגזרת היחס לחברים ובפרט כיבוד זכויות יסוד שלהם,  תופעות שיהיו יותר חמורות מאלו המוכרות במגזר הפרטי. היום זאת נבואה שמתגשמת לפחות בחלק מהקיבוצים.

גילוי נאות: את כל מה שאני יודע על המקרה של קוגן ולהבות הבשן שאבתי מכתבתו של נחמן גלבוע בעיתון ידיעות הקיבוץ (16.08). על פי הכתבה, קוגן, בן 75, חבר להבות הבשן זה 52 שנה,  העלה בדף הפייסבוק של קיבוצו שאלה לגיטימית – הכיצד זה שהנהלת הקיבוץ מעלה את המיסוי לחברים עקב משבר חמור, ובו בזמן מחליטה לרכוש רכבים חדשים למנהלים (בליסינג). שאלות כאלה מופיעות בכל קיבוץ, כל הזמן, והנהלה מקצועית אמורה להיות מסוגלת להתמודד איתן בשקיפות מלאה מבלי להזדקק למסע של הפחדות, לחצים ואיומים. בפרסום של קוגן נכללה תמונה של מנהל הקהילה ירון  לינדמן, ונכתב משפט שכביכול נאמר מפיו "איפה שמתי את מפתחות המכונית הצמודה". קוגן טוען שמדובר בסאטירה.  עושה רושם ש: א. כולנו מכבדים ביקורת, עד שהיא מופיעה אצלנו בבית. ב. למישהו בלהבות הבשן היה לכאורה אינטרס לנפח את המקרה מעבר לכל פרופורציה סבירה.

מלחמתו של להבות הבשן

על פי הכתבה הנהלת להבות הבשן החליטה להגיב בלחץ ובאיומים. מנהל הקהילה  ירון לינדמן התפטר. ועד ההנהלה הגיש לקוגן  אולטימטום, על פיו עליו להתנצל,  ולשלם 10,000 ש לקיבוץ, סכום בכלל לא מבוטל לפנסיונר, אחרת תוגש נגדו תביעה על הוצאת לשון הרע.  (לא בטוח שלוועד הנהלה יש לכאורה סמכות לצעד כזה). כמו כן, הגיעה אליו התראה לפני תביעה מעורכי דינו של לינדמן לפיה עליו להתנצל ולשלם ("לתרום") 30,000 ש לחינוך בקיבוצו. אני טרם שמעתי על תרומה שמחייבים אותך לתרום תחת איום, אבל כנראה שיש חידושים בתחום.

אינני תמים, ומן הסתם גם בהתנהלותו של קוגן יש מה לבקר, אולי הרבה. אך לטעמי מכל הפרשה עולה ריח חריף של "גילנות". כנראה שבלהבות הבשן (ולא רק שם), מצפים מחבר ישיש בן 75 שיישב בשקט בבית ויגיד תודה. והנה, איזו שערורייה, מתברר שהוא עוד חי בועט, ואפילו  מעז למחות ולהגיב. אסור לתת לזקנים להתפרע, יש להגיב  למען ייראו וייראו.

עורך הדין של לינדמן מכנה את דבריו של קוגן "הגיגים  נאלחים". זו דוגמא לסגנון   של עורכי דין (לא כולם), שתמיד ישכילו לגרור את הדיון למחוזות נמוכים, פוגעניים  ומעליבים  במיוחד. רק תנו להם הזדמנות – והם יראו לכם מה זה, והכל בשביל להפחיד ולגמד את "האויב".  בין חברי להבות הבשן נמצא גם גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון. האם אין לו say בעניין? או שהוא שותף למתקפה נגד קוגן? האם נוח לו שתופעות כאלה יתרחשו במועצה שלו, בקיבוץ שלו?

מתבקשת פה קריאה לחברי להבות הבשן, להתגייס לעזרת חברם, לצאת במחאה גורפת ולעצור את התביעות ההזויות לכאורה. קריאה לתנועת "פנסיה בראש" שקוגן היה פעיל בה, לצאת בקמפיין להגנתו. קריאה לעורכי דין בתנועה הקיבוצית לעזור פרו בונו לקוגן להתמודד עם התביעות. קריאה לכל חבר קיבוץ וכל אזרח הגון למחות, כי מחר זה יכול לקרות לכם. וקריאה לתנועה הקיבוצית להתערב ולמנוע את התגובה  המוגזמת נגד קוגן,  (לכאורה) ולהזכיר לכולנו שלמילה "קיבוץ" יש עוד משמעות (לכאורה).

  מעגן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן