יבול שיא
הרפת והחלב
תיקון סעיפים בתקנון 1

מעניין לעניין באותו מניין

3 דק' קריאה

שיתוף:

שאלה ל"משפט חברים": האם ניתן לשנות פרוצדורה הקבועה בתקנון הקיבוץ, שלא בדרך של תיקון תקנון? 

חברת קיבוץ פנתה ל"משפט חברים" ותארה כי לפי תקנון קיבוצה נקבע "מניין חוקי" ("קוורום") לכינוס אסיפה, ולפיו לא ניתן לקיים אסיפה אלא אם נכחו בפתיחת האסיפה לפחות עשרה אחוזים מכלל חברי הקיבוץ. כשהקיבוץ התרחב ומספר החברים גדל, נוצר קושי להגיע לקוורום זה כי החברים ממעטים להגיע. הנהלת הקיבוץ מציעה לעשות שימוש במנגנון הקרוי "אסיפה נדחית", ולקבוע שאם לא ינכח בתחילת האסיפה הקוורום הנדרש, יהיה ניתן לכנס "אסיפה נדחית" בחלוף 30 דקות מתחילת האסיפה. "אסיפה נדחית" היא אסיפה כללית שמתקיימת במועד נדחה במקרה בו אין מנין חוקי בפתיחת האסיפה הכללית במועד המקורי שנקבע. לצורך כך מציעה הנהלת הקיבוץ לקבל החלטה (רגילה) באסיפת החברים ולקבוע בה את המנגנון הזה. 

החברה עיינה בתקנון קיבוצה ומצאה כי נקבע בו שהודעה על כינוס אסיפה כללית תפורסם לא פחות מ-72 שעות לפני מועד האסיפה ובה יפורט: מועד האסיפה, מועד האסיפה הנדחית (שלא יפחת מ- 24 שעות ולא יעלה על 30 יום ממועד האסיפה), מקום כינוסה וסדר היום המוצע. אם כך, תהתה החברה הכיצד ניתן להחליט על שינוי המועד הקבוע בתקנון לאסיפה נדחית (מ-24 שעות ל-30 דקות לאחר תחילת האסיפה) שלא בדרך של תיקון תקנון הקיבוץ? 

אסיפה נדחית 

עו"ד ליעד סידר (נשיץ, ברנדס אמיר) מסביר כי המונח "אסיפה נדחית" מופיע ב"תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)". תקנות אלה הן חלק מהחקיקה הנוגעת לאגודות שיתופיות. לפי תקנות אלה, ועד ההנהלה (המזכירות בקיבוץ), הוא שאחראי על זימון אסיפות באגודה שיתופית.  

כאשר הוועד שולח הודעה לחברי האגודה (הקיבוץ) על קיום אסיפה כללית, הוא מוסמך לקבוע מועד לאסיפה כללית נדחית במקרה שלא יהיה מנין חוקי באסיפה אליה זומנו החברים. התקנות, מציין עו"ד ליעד סידר, מדגישות כי אין לפתוח דיון באסיפה הכללית אלא אם בשעה שפתח אותה יו"ר האסיפה אכן נכח מניין חוקי של חברים על פי תקנון האגודה. שאם לא כן, יש לדחות את האסיפה למועד שנקבע בהודעה כמועד כינוס האסיפה הכללית הנדחית.  

בקיבוצים לא מעטים, מוסיף עו"ד סידר, לא קיים "מניין חוקי" לכינוס אסיפה כללית, כך שניתן לקיים אסיפה בכל מספר חברים, ולכן מנגנון זה של "אסיפה נדחית" אינו מוכר בדרך כלל.  

וחזרה לשאלתה של החברה: נוהל הזימון לאסיפה נדחית וציון המועד בו ניתן לכנס אותה, קבוע בתקנון הקיבוץ. האם אכן שינוי מתכונת זו, טעון שינוי או תיקון הקיבוץ בדרך לפיה מתקנים תקנון, או שניתן "לעקוף" ולהתגבר על כך באמצעות "החלטה רגילה" באסיפה. החברה-השואלת טרחה ומצאה כי לפי הקבוע בתקנון קיבוצה ניתן להחליט על תיקון או שינוי התקנון רק ברוב של 75 אחוז מבין המצביעים ובלבד שמספר התומכים לא יפחת מרוב חברי הקיבוץ לצד חובת התייעצות עם התנועה. 

רוב משמעותי 

אכן מדובר ברוב משמעותי שלא תמיד קל להשגה. החברה-השואלת סיפרה שהיא מודעת לצורך למצוא דרך אפקטיבית יותר לנהל אסיפות חברים, וגם אמרה שבהנהלת הקיבוץ היו מודעים לכך שדרך המלך היא תיקון תקנון, אך מאחר שמדובר בהליך מורכב וארוך שדורש רוב מיוחס – הציעה ההנהלה לקבוע נוהל אסיפה נדחית בהחלטה רגילה. זאת, מתוך כוונה שבהמשך יתבצע מהלך התאמה לתקנון הקיבוץ. הוסבר לחברה, השוקדת על קיום הוראות התקנון, כי "זה בסדר" להסדיר את העניין בהחלטה רגילה שכן "הוראות הדין מכירות בכך שלעיתים מותר לסטות מהוראות התקנון בנושאים פרוצדורליים ובלבד שלא מדובר בסטייה מהותית שיוצרת עיוות דין". 

עו"ד ליעד סידר אומר שאכן בתקנות "רשויות האגודה" נכללת הוראה לפיה "סטיה בלתי מהותית מהוראות תקנות אלה שאין בה כדי עיוות דין, בדבר זימונה, כינוסה ודרך ניהולה של אסיפה, או של רשות מרשויות האגודה, …לא תפגע בכשרות החלטה שקיבלה רשות כאמור". 

אך לדעת עו"ד סידר אין בכוחה של הוראה זו להכשיר החלטה שקובעת הסדר שונה מהוראה מפורשת שנכללת בתקנון. תכליתה של הוראה זו בתקנות, סבור עו"ד סידר, נועדה "להכשיר" מקרה מסויים ומיוחד, בו עקב תקלה או בלי משים אירעה סטיה לא מהותית שלא גרמה לעיוות דין. לא ניתן לדעתו לעשות שימוש בהוראה זו כדי להתיר מראש לאסיפה להתעלם באופן קבוע, מהוראה תקנונית מפורשת שכן האסיפה שואבת כוחה וסמכותה מהתקנון ומחויבת להוראותיו. הוא מציין כי אם בחר הקיבוץ, הגם שלא היה מחויב לכך, לקבוע במפורש בתקנונו פרוצדורה ייחודית ופרק זמן מינימלי לכינוס אסיפה נדחית, יכול הוא לסטות מהסדר זה רק על ידי תיקון התקנון ברוב הנדרש. רוב רגיל של החברים אינו יכול להחליט לשנות את הדרישות על דעת עצמו.  

עוד מוסיף עו"ד סידר שההוראה שבתקנות האגודות (להבדיל מתקנון הקיבוץ) מתייחסת ל"סטייה בלתי מהותית" מהוראות "תקנות האגודות השיתופיות" ולא מהוראות תקנון הקיבוץ, ולא בכדי, שהרי מי יקבע אימתי מדובר בעניין מהותי או שאינו כזה. 

סוף דבר, סבור עו"ד ליעד סידר, שאין האסיפה מוסמכת לשנות, בהחלטה רגילה את "נוהל האסיפה הנדחית" הקבוע בתקנונה, והיא תוכל לעשות כן רק בדרך של שינוי תקנון. אגב, האסיפה גם יכולה לשנות את תקנונה ולבטל כלל ועיקר את ההוראה המחייבת "מניין חוקי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן