יבול שיא
הרפת והחלב
מתוך היצירה חלב אם צילום איל הירש

פרס מפעל חיים הוענק לרמי באר, מנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית

3 דק' קריאה

שיתוף:

במסגרת אירועי הרמת מסך 2021 התקיים בשבוע שעבר טקס הענקת פרסי שר התרבות במחול אמנותי. פרס מפעל חיים הוענק לרמי באר מגעתון, מנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית למעלה מ 25 שנים

מפעל חיים רמי באר

רמי באר נולד ב-1957 בקיבוץ געתון להורים ניצולי שואה שהיו ממייסדי הקיבוץ. "גדלתי בקיבוץ מאוד מיוחד, אנשים מיוחדים של גרעין 'האחד במאי'.

"אבי היה ארכיטקט ונגן כינור חובב והנחיל לי ולאחיותיי את אהבת המוזיקה, ניגנתי בצ'לו והייתה לנו רביעייה משפחתית."

"למשפחתה של אימי הייתה הוצאת ספרים גדולה בהונגריה שלפני מלחמת העולם השנייה, הוצאת Dante, כך שגדלתי בבית מאוד תרבותי, שהייתה בו ספרות, ארכיטקטורה, פיסול, ציור, שירה ומוזיקה".

מתוך היצירה תעתוע
מתוך היצירה תעתוע

יהודית ארנון, ניצולת שואה, גם היא מגרעין המייסדים של הקיבוץ, ייסדה סטודיו למחול ולימדה ריתמיקה את ילדי הקיבוץ.

"היא לימדה את קבוצת 'רקפת', והמפגשים האלה לקחו אותי למחוזות שונים. הרגשתי קסם שלא היה דומה לו".

באר התחנך בחינוך המשותף של הקיבוץ וכנער בתיכון ניגן, רקד באולפן המחול, הדריך בתנועת הנוער ושיחק כדורגל.

"גדלתי באווירה ספוגה תרבות ואמנות של גרעין המייסדים, מצד שני זה היה קיבוץ של השומר הצעיר בשנות ה-70-60. היה חינוך לתרומה מרבית לקיבוץ, לחברה. כשהתגייסתי הקבלתי ללהקה צבאית. בחרתי להתגייס לסיירת מטכ"ל. זו הייתה ציפייה של האקלים שגדלתי בו וגם שלי מעצמי, ערכים שנטמעו בנו".

כישרון מגיל צעיר

עם שחררו מהצבא ב-1980 הצטרף באר ללהקת המחול הקיבוצית כרקדן ובהמשך ככוריאוגרף.

יהודית ארנון ז"ל, כלת פרס ישראל למחול (1998), מייסדת להקת המחול הקיבוצית, זיהתה את הכישרון של באר כבר בשנות ילדותו ועודדה את התפתחותו המקצועית כרקדן ובהמשך ככוריאוגרף יוצר.

"היא זיהתה בגיל צעיר את הכישרון, ידעה לעודד ולתמוך". לאחר שבע שנים התמנה באר לכוריאוגרף הבית ולאסיסטנט לניהול האמנותי של להקת המחול הקיבוצית.

ב-1994 יזם את הקמת "להקת המחול הקיבוצית הצעירה", שרקדניה יהוו עתודה ללהקה הבוגרת וכן יצרו מופעים המיועדים לילדים ונוער, בהם יצירות כמו "קרנבל החיות" למוזיקה של קמיל סן סאנס ו"פטר הזאב" למוזיקה של פרוקופייב.

להקת המחול הקיבוצית
להקת המחול הקיבוצית

עם יציאתה של ארנון לגמלאות בשנת 1996 התמנה באר למנהל האמנתי של הלהקה. במהלך השנים המשיך באר לפתח את חזונה של ארנון. בשנת 2006 הוכרז באופן רשמי על הקמתו של "כפר המחול הבינלאומי בגעתון", תחת ניהולו האמנותי.

כפר המחול בגעתון הוא מרכז בינלאומי לרקדנים, אמנים ויוצרים מרחבי העולם. מעבר ללהקת המחול הקיבוצית יש בו מסלולים רבים להכשרת רקדנים במסלול מקצועי ופעילות ייחודית לאוכלוסיות שונות: נוער בסיכון, מגזר ערבי ואוכלוסיות מיוחדות.

כפר המחול משקף את החזון האמנותי של באר ומאגד פעילות אמנותית, חינוכית וקהילתית. "האמנתי שאפשר ליצור מרכז גם בצפון. את הזרעים הראשונים זרעה יהודית ארנון.

"נולדתי בגעתון ובחרתי להישאר פה ולהוביל את להקת המחול הקיבוצית. חשבתי שיש לנו את היכולת ליצור כאן את מרכז הכובד ואני עושה זאת מעל 40 שנה יחד עם הצוות שאתי."

"מכאן הלהקה יוצאת לכל הופעותיה בארץ ובעולם. עשייה איכותית ברמה בינלאומית במגוון תוכניות."

"יש בזה גם ציונות, מגיעים רקדנים מכל העולם, יש בית ספר גדול, קורסי קיץ, ביכורי מגמות מחול וגם עבודה עם הקהילה כולל גיל הזהב."

"האמונה שלי היא שהמחול נותן מזור לנפש ולגוף לכל אדם. יש לי זכות גדולה להוביל את המפעל יוצא הדופן הזה. בחרתי ברוח, בתנועה, ביצירה כדרך חיים".

באר פיתח שפה ייחודית רב תחומית המשלבת ביצירה אמצעים חזותיים המהווים מרכיב מרכזי: תנועה וירטואוזית של הרקדנים החוקרים את חלל הבמה, תאורה משמעותית המהווה אמצעי הבעה נוסף, שפה מופשטת של המחול המודרני ודימויי במה חזקים.

משך השנים יצר באר מעל 55 יצירות למבוגרים ולילדים שזכו לתהודה בינלאומית וזיכו אותו בפרסים ואותות הוקרה בארץ ובחו”ל.

בנוסף להיותו כוריאוגרף הבית של להקת המחול הקיבוצית הוזמן באר במהלך השנים ליצור כוריאוגרפיות עבור להקות בארץ ובעולם, ביניהם להקת בת שבע, הבלט ההונגרי, בלט האופרה באוסטריה ועוד.

איזו השפעה יש לקיבוץ על היצירה שלך?  

"בחרתי לחיות בישראל, לחיות בקיבוץ. היצירות מושפעות מכך, אולי לא באופן ישיר, אך באופן עקיף. הקיום שלנו כחברה, כאינדיבידואל, במעגלים שונים. הרוח של הקיבוץ נמצאת, גם אם הקיבוץ השתנה.

אנחנו רוקדים במבנה של חדר האוכל שאבי תכנן, מבנה מיוחד שהפכנו אותו לאולמות למחול. זה דבר שנותן נותן ערך נוסף להוויה הקיבוצית, בנין שיש בו תנועה וריקוד וכל האוכלוסייה, מילדים קטנים, נערות ונערים ועד האוכלוסייה הבוגרת נחשפת לתנועה ומחול.

יש פעילות גם עבור מי שאינו רקדן. זו דרך חיים לאוכלוסייה כולה. כוח התנועה הוא רב, גם למי שאינו רקדן, מזור לנפש ולגוף".

מנימוקי השופטים לפרס המוענק על פעילות אמנותית ארוכת שנים

"רמי באר, מנהלה האמנותי והכוריאוגרף של להקת המחול הקיבוצית, אשר פיתח שפת מחול ייחודית המשלבת אסתטיקה מופשטת ותכנים מקומיים ואוניברסליים הנוגעים להיסטוריה של הקיבוץ, מדינת ישראל והקיום האנושי, מוביל מאז תחילת דרכו את הלהקה הקיבוצית והפך את הלהקה הפועלת בקיבוץ געתון למרכזית ומשמעותית בארץ ובעולם.  

כרקדן וכוריאוגרף צעיר, יד ימינה של יהודית ארנון ז"ל מייסדת הלהקה, הושפעה שפת האמנות הייחודית שלו מכוריאוגרפים ישראלים, ביניהם הדה אורן ואשרה אלקיים-רונן, ומכוריאוגרפים בינלאומיים שעבדו עם הלהקה, ביניהם יירי קיליאן ומץ אק.

בשנים אלו התפתחה השפה האמנותית הייחודית שלו ביצירותיו ׳המוות בא אל סוס העץ מיכאל׳ (1984), ׳יומן מילואים׳ (1989), 'זכרון דברים (1994), ׳על פי תהום׳ (1999), אשר הפכו ליצירות קנוניות בתולדות המחול הישראלי.

סגנונו הייחודי מאופיין באמצעים חזותיים משוכללים, המהווים מרכיבים מרכזיים ביצירתו; תאורה משמעותית המהווה אמצעי הבעה, וחקירה של חלל הבמה ושל האפשרויות הוירטואוזיות של הרקדנים בתוכו.

העולם הבדיוני שהוא יוצר על הבמה, הוא עולם המבוסס על שפה מופשטת של המחול המודרני, אשר דרכו הוא נוגע בסוגיות של החברה הישראלית והאוניברסלית באמצעות טקסטים מגוונים ודימויי במה חזקים, כמו בעבודותיו ׳בלקאאוט׳ (2015), ׳חלב אם׳ (2017) 'אסיילום' (2018) ו׳אזרח טוב׳ (2019).

בנוסף לפעילותו ככוריאוגרף ומנהל אמנותי יזם באר יחד עם נתן טל, אז מנכ״ל הלהקה, את הקמתו של כפר המחול בקיבוץ געתון.

כפר המחול הבינלאומי הרחיב את פעילות הלהקה ומשקף את חזונו האמנותי של באר, ומאגד את הפעילות האמנותית, החינוכית והקהילתית בקיבוץ געתון, תוך חשיפת קהלים רחבים ומגוונים לעשייה מחולית איכותית ולמצוינות במחול".

מפעל חיים רמי באר | צילום: אתר להקת המחול הקיבוצית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
הקיבוצניק שמשדרג לכם את הנכס והופך את עליית הגג שלכם, ממאורת עכברים ונחשים לנכס מניב מיזם חדש מאפשר לבעלי בתים, לנצל את חלל עליית הגג, ולהופכו ליחידת מגורים לכל דבר. יחידת מגורים הכוללת: שירותים
6 דק' קריאה
אמר עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, בשעה שעשרות חקלאים הפגינו מול ביתו של השר החקלאות, במחאה על פתיחת הייבוא בענפי החקלאות השונים והרס החקלאות הישראלית  עשרות חקלאים מקיימים ברגעים אלה עצרת מחאה מול
< 1 דק' קריאה
במושב עלמה התקיימה באחרונה "תחרות מלכת הקוסקוס" יוזמה שקמה מצד הצעירים במושב, שלא האמינו שהאירוע הפך להצלחה מטורפת, עד כדי כך שהוחלט להפכו למסורת * ביקרנו בעלמה ושוחחנו עם כמה צעירים ועם עירית מילס
14 דק' קריאה
השפית אביב כפיר מצורן שלחה לנו מתכון עם מעוף, אך שרונה מגבעת יערים לא החרישה ושלחה מתכון לשוק וכרעי עוף עם עשבי תיבול * דוד אליהו מאבן ספיר וגלעד שטרן הירושלמי הפגיזו במתכון לאסאדו
6 דק' קריאה
תובנות לשנה החדשה – להתרגש עד כמה שאפשר מרגעי הפז, להגיד מה יושב לכם על הלב, תקלילו, לא לפחד מהפחד ולהביט דרך משקפיים של חמלה  ממש לאחרונה כשאכלתי בהנאה את עלי הגפן המעולים שהכינה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן