צה"ל הודיע על כוונתו לגייס כבר במרץ 1,400 בנים שנמצאים בשנת שירות. המשמעות: פגיעה במתנדבי שנת השירות ובחניכי המכינות. פחות מ-150 תלמידי ישיבות ההסדר יגויסו, ואין כוונה לגייס את תלמידי הישיבות החרדיות
*תמונה ראשית: הש"שינים מקומונת בארי בדרך לים המלח. לא הייתה שאלה שהם חוזרים לעזור לקהילה. צילום: מהאלבום הפרטי
למעלה מ-500 חיילים נפלו במלחמת "חרבות ברזל" עד כה, עשרות חיילים חטופים ואלפי חיילים פצועים. במהלך כנס חירום שנערך בשבוע שעבר הודיעו משרד הביטחון וצה"ל לראשי המכינות ושנות השירות כי לאור צורכי כוח האדם בכוונתם לגייס כ-1,400 מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שקיבלו דחיית שירות (דח"ש), רובם חניכי המכינות הקדם צבאיות ומתנדבי שנת השירות. בשבוע שעבר קיבלה מחלקת שנת שירות בתנועה הקיבוצית רשימה של 319 שמות של בנים בשנת שירות, מאותרי גיוס לתפקידי לוחמה, אותם מתכוונים לגייס לצה"ל כבר במחזור הגיוס הקרוב במרץ-אפריל. משמעות הדבר כי עשרות ש"שינים לא יסיימו את השנה בקומונות בהן הם מתנדבים ויגויסו לצה"ל בחודש הבא.
ההודעה על הקדמת הגיוס לבני שנת השירות עוררה סערה הן אצל הש"שינים והוריהם והן במסגרות שנת השירות ובמכינות. כולם מבקשים ששנת השירות תסתיים במועדה כדי לאפשר לקומונה או למכינה להמשיך יחד בפעילות למען החברה הישראלית – בכפרי הנוער, בעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות ובקיבוצים, חלקם קיבוצי הנגב המערבי שנפגעו קשות במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.
להיאבק לשוויון בנטל
הפעולות למניעת המהלך לגיוס מוקדם החלו כשנודע כי מתוך 1,400 המלש"בים רק 150 הם תלמידי ישיבות ההסדר שיגויסו משנה ב', וכי בתלמידי ישיבות ההסדר שנה א' לא תהיה פגיעה כלל.
ביולי האחרון הוגשה לבג"צ עתירה על ידי תנועת "אימהות בחזית" בטענה לאי שוויון בנטל כאשר תלמידי הישיבות הגבוהות אינם נדרשים להתגייס, זאת חרף העובדה שביולי 2023 הסתיים הפטור מגיוס לבני ישיבות ולמרות המערכה הצבאית אליה נכנסה מדינת ישראל באוקטובר והצורך הגובר בכוח אדם לצבא. מדובר במעל 150 אלף תלמידי ישיבות, שהם חיילים ולוחמים פוטנציאליים, ועדיין המדינה פונה למשרתי שנת השירות והמכינות שממלאים משימות לאומיות רק מפני שהם יותר זמינים לגיוס.
"לצבא חסרים חיילים ויש צורך בהגדלה דרמטית של מספרם בשנים הקרובות". אומר הרב אילעאי עופרן (קבוצת יבנה) ראש המכינה "רוח השדה" בקיבוץ בארות יצחק. "שמענו על כוונה להקים חטיבת שריון נוספת וכן יחידות חי"ר, וחסרים חיילים. בצבא הגדילו את מחזורי הגיוס, גם את גיוס נובמבר 2023 וגם את גיוס מרץ 2024, שיוגדל ב-1,400 לוחמים בנים. הבעיה היא שאין מאיפה להביא 1,400 לוחמים. מתוך כ-150 אלף מסיימי י"ב יתגייסו לצבא רק 70 אלף, רק כ-40 אחוזים". 60 האחוזים שלא יגויסו הם ערבים, חרדים, נשים מהמגזר החרדי, ספורטאים ומוזיקאים מצטיינים ואלה שלא יגויסו בשל סיבות רפואיות. "מראש זו קבוצה מצומצמת שרבים ממנה יגויסו באוגוסט ובנובמבר הבא. את תלמידי י"ב לא יגייסו במרץ ולכן מי שנשאר במאגר הם מתנדבי שנת השירות, חניכי המכינות ותלמידי הישיבות".
עופרן מסביר כי את תלמידי הישיבות החרדיות לא מגייסים כלל, תלמידי הישיבות הגבוהות מתגייסים כשהם רוצים, לתלמידי ישיבות ההסדר יש מסלול של חמש שנים מתוכן הם לומדים שלוש שנים ומשרתים כשנתיים. "הצבא הודיע שהוא מגדיל את גיוס מרץ, 1,250 מהמגויסים הם מתוך שנת שירות ומכינות, רק 150 מגויסים מתוך ישיבות ההסדר, רק כ-10 אחוזים מכלל המלש"בים שגיוסם יוקדם. הקריאה שלנו למשרד הביטחון היא לחלק את הנטל בין כלל המסלולים, בעיקר הישיבות הגבוהות שצריכות לשאת גם הן בעול, כי כרגע יש מצב אבסורדי בו חניכי מכינות קדם צבאיות ומתנדבי שנת השירות לא יספיקו להשלים שנה ובישיבות יש כאלה שישבו שנים, אם יתגייסו בכלל".
אתה לא חושש שהמאבק הופך להיות חילונים נגד דתיים?
"אני לא חושב שהמאבק הוא של חילונים בדתיים. אנחנו רוצים שהחלוקה תהיה שוויונית וגם בקרב ראשי ישיבות ההסדר יש תמיכה לטענה. במכינות לומדים דתיים וחילונים ומהמהלך יפגעו גם דתיים וגם חילונים, לקחת למקום הזה יהיה רידוד של השיח. אני גדלתי בישיבות, התורה היא מחולל הזהות שלי וזה לא סותר את העובדה ששירתי שירות מלא כקצין בצה"ל. אני לא מנהל כוח האדם בצה"ל, שיש לו דרישות ואילוצים, אבל יש לי רושם שהצבא מתייחס לחלק מפוטנציאל הגיוס כזמין יותר, וזה לא תקין.
אני לוקח חלק במאבק לא בגלל הדאגה לחניכים, הם יהיו בסדר, ולא בגלל דאגה שהמכינה תיפגע ותאבד תקציבים, המכינה תשרוד. צריך להיאבק לשוויון בנטל כי זה נושא שמפרק את החברה, הפליות הן מפרק מספר אחת של האחווה וזו טעות גדולה. יש משאב במחסור? צריך לחלק אותו כמה שניתן באופן שוויוני. הפער הזה לא יכול להתקיים. לא יכול להיות שבישיבה גבוהה יש מי שלומד שנה רביעית ולא מגייסים אותו ובחור שמתנדב לשנת שירות לא ימשיך במשימתו עד תום השנה.
כולנו מכירים את הפתגם הידוע שפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. אני טוען שהם אפילו לא מתחלפים כי אפליה גוררת אפליה נוספת. אלו שמתגייסים הם גם אלו שהולכים למילואים. מקדימים את השירות הצבאי למי שעושה שירות, למי שאחרי זה יעשה מילואים. זה מחולל השסע הכי גדול שיש בחברה".
שוב פוגעים במי שתורמים
עמית גל אסם מאפיקים היא אימא של ענבר, ש"שין בבארי, שתשעה מ-12 חברי הקומונה שלה הם קיבוצניקים. הש"שינים היו אמורים לבלות את השבת של ה-7 באוקטובר בבארי אך יצאו הביתה וניצלו מהטבח המחריד, שכן המחבלים הגיעו לקומונה שלהם. "מהתחלה נוצר חיבור חזק בין הש"שינים לבארי, מה שעזר מאוד בהמשך. כבר בשבת בערב אמרו הש"שינים שהם חוזרים לקהילת בארי. בשבוע הראשון הם חברו לקהילה במלונות בים המלח ואנחנו ההורים היינו איתם שם לראות שהם מתאקלמים. היה להם תפקיד משמעותי בתוך כל הכאוס המטורף של ההתחלה. בתוך השבר, המוות, החטופים, הם אלו שהקימו מחדש, יחד עם אנשי המקצוע כמובן, את מערכת החינוך של הקיבוץ".
ארבעה מתוך ששת הבנים שמשרתים בקומונת בארי קיבלו פנייה שהם מיועדים לגיוס הקרוב. "צרכי הצבא ברורים ואנחנו לא מערערים עליהם ודאי לא במצב הקיצוני אליו נקלענו כמדינה. סימני השאלה הינם על הפתרונות. הבן שלי בתהליכי גיבוש לחובלים ואנחנו לא יודעים מה הולך לקרות. אנחנו נמשיך במאבק. החבר'ה האלה לא יתגייסו במרץ" אומרת עמית בנחרצות ומוסיפה שמעבר למאבק על השוויון בנטל יש את הסיפור של החברה האזרחית שנפגעת שוב ושוב. "אני לא האדם שהייתי לפני ה-7 באוקטובר. אני שואלת שאלות על דברים שפעם היו ברורים. מעבר לזה שאנחנו שומרים על הילדים שלנו, אנחנו שומרים על החברה הישראלית. יש ש"שינים בכפרי נוער, בפנימיות, עובדים עם נוער בסיכון ועם אוכלוסיות מיוחדות. בתוך זה הסיפור של הקומונות בקיבוצי עוטף עזה שפונו מקבל זווית נוספת. הש"שינים הם עמודי תווך עבורם. יהיה פה הרס של מפעל משמעותי שנבנה משך עשרות שנים בהינף החלטה. מה יהיה על מי שיישארו? הקומונות יתפרקו.
כאימא קשה לי שתוך שישה שבועות הילד שלי יהיה בצבא בלי שיעבד את מה שעבר עליו בחודשים האחרונים. ושוב פוגעים במי שהכי תורמים ונותנים שנה מהחיים. הרי הם אותרו לגיוס בגלל הפרופיל הקרבי".
לא בהכרח הפתרון הנכון
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) העומד בראש ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ושבתפקידו האחרון בצה"ל (אלוף במיל') כיהן כראש כוח אדם, שלח מכתב לשר הביטחון יואב גלנט בבקשה דחופה להקפאת צווי הגיוס המידיים ל-1,400 חניכי מכינות ושנת שירות, בטענה שהם "מהווים את חוד החנית של בני הנוער בישראל. יעידו על כך נתוני היציאה לקצונה ולפיקוד, כמו גם שילובם במגוון תפקידים משמעותיים בליבת העשייה הביטחונית של צה"ל. על כך כמובן יש להוסיף את תרומתם הרבה לחברה הישראלית כמתנדבים בכל נקודת קצה מול אוכלוסיות מוחלשות, בעיקר בתקופה זו של מציאות ביטחונית וחברתית מורכבת. החלטה זו התקבלה בנקודת זמן שבה מרבית חניכי המכינות והש"שינים טרם הספיקו לסיים כמחצית מתקופת דחיית השירות המקובלת, ובשעה שהפעילות החינוכית וההתנדבות שלהם בקהילה נמצאת בעיצומה". שטרן הוסיף כי "ההחלטה ללכת על הפתרון הנ"ל תהיה בגדר הבחירה בפתרון הקל שנמצא מתחת לפנס, אך אין זה בהכרח הפתרון הנכון".
בחמישי השבוע יערך דיון דחוף בכנסת בנושא בדרישה להקפיא את הצווים ולמצוא פתרונות חלופיים. במקביל ממשיך ארגון "אימהות בחזית" בפעילותו המשפטית להוצאת סעד לצווי מניעה מיידים להקדמת הגיוסים. האם הלחץ הציבורי יעזור ו-1,400 החיילים הנדרשים יגויסו מהישיבות? כנראה לא בממשלה הזו.
נענים לאתגר?
מחלקת שנת השירות בתנועה הקיבוצית מכינה את הבנים
ממחלקת שנת השירות נמסר כי הם נערכים בשני מישורים. במישור הפנימי, אל מול הבנים הש"שינים, נערכים לתווך את המהלך מתוך רצון למצוא מועמדים לגיוס שיענו לאתגר על מנת לצמצם את הכפייה.
כדי לא לפרק קומונות ומשימות, כפי הנראה יגויסו הבנים בצורה רוחבית, כך שכל קומונה תיתן אחוז מסוים כדי לעמוד ביעד שהעמיד הצבא, שלו הסמכות החוקית, כך חזרו והדגישו במחלקת שנת השירות.
במכתב שיצא מטעם התנועה הקיבוצית להורים נכתב כי "מספר המתגייסים שיידרש בפועל מכל תנועה עדיין איננו ידוע ולא הועבר אלינו בשלב זה. אנו פועלים ועושים את מירב המאמצים לצמצם את הפגיעה במשימה החינוכית ובתהליך שנת השירות ופועלים להפחתת כמות המתגייסים הנדרשת".
כן נכתב כי "אנו קוראים למקבלי ההחלטות בצה"ל, במשרד הביטחון ומנבחרי הציבור לפעול בצורה שקופה ולמצוא פתרונות אחרים ככל שניתן על מנת לא לפגוע במשרתי שנת השירות ובפעילותם החשובה בחברה הישראלית ובמיוחד קוראים לפעול בצורה שוויונית ובמידה שיעשה מהלך הגיוס, לגייס מכלל בעלי דחיות השירות הקיימים במדינה (שנות שירות, מכינות, ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות)".
