יבול שיא
הרפת והחלב
מגדל המים בחולדה

מתי אמירה מסויימת תחשב "לשון הרע"?

3 דק' קריאה

שיתוף:

בית המשפט קובע איזה ביטויים שאמר חבר הוועד בקיבוץ חולדה הם בגדר השמצה ולשון הרע, ואיזה מהם הם בגדר הבעת דעה "מוגנת"

 

מחלוקת על דרך ניהול הקיבוץ הפכה לתביעת לשון הרע שהגיש תושב חולדה (התובע) לבית משפט השלום ברחובות כנגד תושב אחר (הנתבע) המכהן כחבר בוועד המקומי בקיבוץ. באמצעות עו"ד אורנית שגיא דקל, טען התובע שהנתבע פירסם הודעות בשלוש קבוצות ואצאפ בקיבוץ, כדי "להטיל בתובע דופי, לפגוע בכבודו ובשמו הטוב ולעשותו למטרה לשנאה, להשפלה, לביזוי וללעג". הנתבע, באמצעות עו"ד אברהם מרקוס השיב כי הדברים שפירסם אינם לשון הרע, שהעובדות נכונות ושמדובר בהבעת דעה.

התובע, כך התברר, פעל לשינוי שיטת ניהול הקיבוץ, באמצעות מסגרת חברתית שהקים בשם "אלטרנטיבה בחולדה", במטרה "למסד ניהול מוניציפאלי תקין וערכים של שקיפות, מקצועיות וקהילתיות". בדף הפייסבוק שלו תיאר את פעילות הוועד המקומי כ"פרה חולבת של בעלי אינטרסים וכל רעה חולה אחרת".

הנתבע הגיב בהודעות ואצאפ בהן כתב ש"מתנהל קמפיין של השמצות כנגד  הגופים ביישוב,  בהובלת התובע", אך "כל הדברים שהוא רושם הם שטויות". מדובר במי "שחייב עשרות אלפי שקלים לאגש"ח ולוועד", (…מגיע לאירועים, אך) "לא משלם מיסים". "יש פרזיטים שמנסים להרוס במקום לבנות", "אין לתובע מעמד חוקי ביישוב". הוא ציין ש"אלטרנטיבה בחולדה" בחרה לוגו זהה למפלגה הניאו-נאצית בגרמניה והוסיף: "אני באופן אישי חושב שמשהו לא בסדר בראש שלו".

התובע, בפעילותו הציבורית, תיארה השופטת, העמיד עצמו לביקורת נגדית. לא ניתן להתעלם מההאשמות שפרסם נגד הוועד והאגודה השיתופית. דבריו הקשים לגבי שחיתות בהנהלה הובילו "להתפרצות" הנתבע כלפיו. טענות "שהוועד והאגודה הם מושחתים, מסואבים והשתמשו בכספי ציבור שלא כחוק" – מכוונות כלפי כל חברי הוועד, שהנתבע אחד מהם.

השופטת בחנה אם יש באמירות הנתבע משום לשון הרע, ואם עומדות לו ה"הגנות" שבחוק לשון הרע: האם הדברים אמת, האם זו הבעת דעה שנאמרה בתום לב כדי להגן "על ענין אישי". החוק מעניק "הגנה" במקרה שהפירסום הוא "הבעת דעה על התנהגות התובע בקשר לענין ציבורי". פרסום דעה משקף הלך מחשבתי סובייקטיבי. "ההגנה מתביעת לשון הרע" ניתנת כשהבעת הדעה פורסמה בתום לב, ואינה מותנית בכך שתוכן הפרסום היה אמת.

אין לשון הרע, אמרה השופטת, בכך שמייחסים לאדם ניהול קמפיין של השמצות, ואולם תיאור ש"כל דבריו של אדם הם שטויות" הוא לשון הרע (שכן הוא מצטייר "כאדם נבער"), הגם שזו מטבע לשון שגורה שהפגיעה ממנה היא מזערית, אם בכלל. אף האמירה ש"משהו לא בסדר" בראש התובע, מהווה לשון הרע, כי מתארת את התובע כאדם לא שפוי או לא נורמאלי. ואולם, אמירות אלה אינן בגדר "עובדה", אלא "הבעת דעה" "מוגנת", שכן נאמרו בתום לב ביחס להתנהגות הנתבע בקשר לפעילותו הציבורית, וכדי להגן על עניין אישי" של הנתבע (חבר בוועד).

אמירה שאדם 'פרזיט" או חייב כסף לגוף ציבורי ולא משלם בעד שירותים שצרך, מציגה אותו כ"אוכל חינם" מכספי הציבור והיא בגדר לשון הרע, אמרה השופטת, אך מדרג הפגיעה אינו גבוה. הוכח כי לתובע היה חוב של אלפי שקלים, אך לא עשרות אלפי שקלים. משכך, מדובר בהוצאת לשון הרע, ואין לנתבע לעניין זה "הגנת אמת דיברתי".  אף אמירה שאין לאדם "מעמד חוקי" היא בגדר לשון הרע, שכן מרמזת שאסור לאותו אדם לשהות במקום או שהוא חי על חשבון אחרים. לא הוכח שאין לתובע מעמד חוקי בישוב, שכן  יש לו מעמד כבן זוג של חברת קיבוץ. גם כאן לא תעמוד לנתבע הגנת "אמת דיברתי".

ההשוואה שערך הנתבע בין המסגרת שהקים התובע למפלגה  ניאו-נאצית היא לשון הרע. לכל היותר הוכח שהתובע השתמש בשם "אלטרנטיבה לגרמניה", שהיא מפלגה ימנית גרמנית, שנויה במחלוקת.

סוף דבר קבעה השופטת כי חלק מהפירסומים היו לשון הרע וחלקם האחר "מוגן" בהגנות "אמת דיברתי" ו"תום לב". היא פסקה שלגבי הפרסומים שהיו לשון הרע יפצה הנתבע את התובע בסך 13,250 שקלים, כולל הוצאות המשפט ויפרסם התנצלות בקבוצת הוואטסאפ שבה פרסם לראשונה את הפרסום ככל שלא יעשה זאת תוך 7 ימים ממועד קבלת פסק הדין ישלם פיצוי נוסף בסך 5,000 ש"ח בקביעת הפיצוי, אמרה השופטת, היא התחשבה גם בתרומת התובע להתלהטות הרוחות בקיבוץ, בדברים הקשים שפירסם נגד הוועד, וגם בכך שהנתבע סרב לפרסם התנצלות קודם להגשת התביעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן