מאות תלמידים מ-20 הקבוצות שעלו לגמר זכו להציג את הפרויקטים בפני אסטרונאוטית נאס"א ד"ר קייט רובינס והישראלי ותייר החלל איתן סטיבה
בית הספר יסודי פלגים מקיבוץ הזורע, בו לומדים קיבוצים ומושבים מהמועצה האזורית מגידו, זכה במקום הראשון בגמר אולימפיאדת החלל לבתי ספר יסודיים. אירוע הגמר החגיגי של אולימפיאדת החלל לשנת תשפ"ב התקיים ביום שלישי 14.6.22, במרכז הישראלי למצוינות בירושלים. אולימפיאדת החלל היא תוכנית הדגל החינוכית של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והיא מתקיימת זו השנה השמינית, בשיתוף משרד החינוך ובביצוע של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך.
תלמידי בית הספר בחרו בפרויקט חקר האוקיינוס התת קרקעי של אירופה (אחד מ-79 הירחים של צדק) ומשימת המיזם הוגדרה כפיתוח פתרונות תקשורת באוקיינוסים תת קרחיים בחלל העמוק ובכדור הארץ, וחקר מעמיק של אזורים אוקייניים במערכת השמש אשר יאפשר סיכוי למציאת סימני חיים.
נעמית תבור מהזורע, המורה למדעים שליוותה את הפרויקט מספרת: "הפרויקט שייך לנבחרת המצוינות למדעים ולוקחים בו חלק 17 תלמידים מכיתות ה'-ו' אשר מתעניינים במדע וטכנולוגיה. לאורך תחרות 'אולימפיאדת החלל על שם רמון' עברו התלמידים חמישה שלבים, בכל שלב היה עליהם לבצע אתגר, כאשר השלב האחרון היה בניית דגם של משימת חלל, להבין לעומק מה המטרה וכיצד היא תתבצע. התלמידים בחרו לבנות דגם למשימה שנעשית על כדור הארץ ומדמה תנאים של החלל".
ספרי על המשימה שהתלמידים בחרו לחקור.
"לכוכב צדק יש הרבה מאד ירחים, לאחד מהם יש שכבת קרח סדוקה שכפי הנראה מתחתיה יש שכבה של מי אוקיינוס נוזליים. במים אלו יש סיכוי למצוא חיים. זהו אחד היעדים של משימות שמתכננים בנאס"א. המשימה שהתלמידים בחרו לא אמורה להתקיים באירופה (הירח) ליד צדק, אלא בכדור הארץ בתנאי דומים. המים נמצאים תחת שכבת קרח שעובייה 150 קילומטר, שזה לא מעט, והשאלה הייתה – איך יעבירו את הממצאים אם יש חיים במים (או אם אין) כאשר במים אין תקשורת של גלי רדיו? איך הצוללת תעביר נתונים ללוויין כדי שיעביר אותם לכדור הארץ? כך נולד רעיון מקורי כיצד ליצור תקשורת יציבה עם הלווין: ברגע שהצוללת יורדת בתוך שכבת הקרח, היא מתיכה את הקרח ותוקעת בדפנות הקרח אנטנות קטנות כל 100 מטר, כך כשהיא מגיעה למטה למי האוקיינוס יש בדרך המון אנטנות קטנות. הצוללת תשלח למים מיני צוללות רובוטיות שיאספו מים לצוללת. בצוללת ינתחו את הדגימות ובעזרת האנטנות שהוצבו לאורך הדרך ניתן יהיה לתקשר את הממצאים ללוויין ולכדור הארץ".
איך התבצע המחקר?
"לאורך כל העבודה על הפרויקט התחלקו התלמידים למשימות, כל קבוצה חקרה לעומק את המידע. הם עבדו גם בבית ושיתפו במידע את הקבוצות האחרות, בצורה זו לימדו אלו את אלו. הרבה מהמידע הם חקרו בעצמם ועם כל הידע שאספו הם הגיעו לרעיון שזיכה אותם בפרס הראשון. זו הייתה שנה של התמסרות ועבודה והרבה יצירתיות. האתגר בלנצח ולעבור לשלב הבא מאד המריץ אותם ומעבר לכך היו לנו הרבה שיחות על מצוינות".
באירוע הגמר השתתפו מאות תלמידים מ-20 בתי הספר שעלו לגמר (10 יסודיים ו-10 חט"ב), אשר הציגו את המיזמים שלהם לחבר השופטים, המורכב מבכירים בתעשיית החלל והאקדמיה ונציגי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. התלמידים זכו להציג את הפרויקטים גם לשני אסטרונאוטים: ד"ר קייטלין רובינס, אסטרונאוטית פעילה של נאס"א ואורחת הכבוד של האירוע שסיפרה על החיים בתחנת החלל ואיתן סטיבה, שחזר לאחרונה ממשימתו בתחנת החלל הבינלאומית. "הוא כוכב רוק עבורם, הם מעריצים אותו ולא הפסיקו לשאול אותו שאלות".
מדע וחדשנות
הדס ורהפטיג, מנהלת בית ספר מודה לנעמית המורה למדעים "שמעוררת מוטיבציה וחשיבה מסדר גבוה" ומוסיפה כי בית הספר פלגים מקדם יזמות חדשות ומכשיר תלמידים למיומנות משתנה ועתידית. "יש גם שיתוף פעולה עם המועצה האזורית מגידו, עם 'מגידוטק', מרכז חדש לחדשנות שעזרו בהדפסת הצוללת בתלת מימד".
אולימפיאדת החלל ע"ש רמון היא תוכנית הדגל החינוכית של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הפועלת להנגשת תחום החלל לצעירים ולקהל הרחב, מתוך מטרה להגדיל את החשיפה לתחום ולעודד תלמידים לקחת חלק בתחום הטכנולוגיה והמדע בכלל והחלל בפרט בעתיד.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "הדחף הזה שטבוע בכם כבר בגיל צעיר הוא לא מובן מאליו, והוא מעורר בי ובכולנו גאווה עצומה. סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מחויבת לקידום חקר החלל ולמיצוי הפוטנציאל האדיר שלו באינספור תחומים. מדינת ישראל משתייכת למועדון היוקרתי של מעצמות העל – בזכות כשרון, יצירתיות, יזמות וחדשנות טכנולוגית."
