יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 21 120513

לא נואש מתפקידו של השמאל

6 דק' קריאה

שיתוף:

במה הוא מומחה באמת? (רמז: קשור לממטרות תותח ומכונת נקניקים). איך התמודד עם תאונת
הטרקטור שבה נהרג בנו? ג'ומס, חיים אורון מלהב, ח"כ ושר חקלאות לשעבר, מדבר על הכול עם
הסופר והבלשן רוביק רוזנטל בספר חדש

את ג'ומס אני מכיר מאז שהתחלתי לעבוד בעל המשמר ובעיתונות התנועתית. במהלך השנים יצא לי להתלוות אליו לאסיפת בחירות בקיבוץ המעפיל, לסיור בנמל אשדוד כשכיהן כשר החקלאות, למפגש בקיבוץ נירים עם מזכירי קיבוצים בעוטף עזה, ועוד. ראיינתי אותו מספר פעמים כשהיה חבר כנסת ויו"ר מרצ, ולרוב הוא היה ענייני ונוקב כשדיברנו על נושאים שנויים במחלוקת. בספר "ג'ומס. רוביק רוזנטל משוחח עם חיים אורון" שיצא לאור בימים אלה בהוצאת סדרת קו אדום של הוצאת הקיבוץ המאוחד ובתמיכת קבוצת חבצלת ויד יערי גבעת חביבה, מתגלה לצד ג'ומס הענייני, האידאולוגי, התנועתי, גם ג'ומס האישי, המשפחתי, בעל הקשרים הענפים עם אנשים הבאים מכל גווני הקשת בחברה הישראלית.

הצד החזק של ג'ומס הוא ברטוריקה וגם בפולמסנות. הוא פחות נוטה לכתיבת מאמרי דעה בעיתונים, ובוודאי שהוא לא האיש שיכתוב על הישגיו ויפאר את עצמו. לכן המתכונת שנבחרה לספר, שבה הסופר והבלשן רוביק רוזנטל מקיים שיחה מתמשכת עם ג'ומס, היא המתכונת המוצלחת כדי להתוודע אל האיש שבמשך שנים רבות מילא תפקידים מרכזיים בקיבוצו, בתנועת השומר הצעיר, בקיבוץ הארצי, במפ"ם ובמרצ. רוביק, בוגר קן צפון של השומר הצעיר וחבר לשעבר בקיבוץ נחשון, מציין שמכיוון שהרקע האישי שלו דומה לזה של ג'ומס ומכיוון שדרכיהם הצטלבו בתנועת הקיבוץ הארצי, הוא בחר לשוחח עם ג'ומס לא כמראיין נטול פניות אלא כמי שנוכח בשיחה וחולק עם המרואיין ועם הקוראים את דעותיו ועמדותיו בחלק מן הנושאים. בדברי ההקדמה מציין רוביק כי הספר נחתם למעשה במחצית שנת 2022, ולכן אינו מתייחס בהרחבה להיפלטותה של מרצ מהכנסת ה-25 בבחירות שהתקיימו בנובמבר האחרון. ובכל זאת, הוא מציין שג'ומס ביקש להדגיש שהוא לא נואש, לא מתפקידו של השמאל במדינת ישראל גם בפרצופה הנוכחי, ולא מבניית מסגרת חדשה, שהקהל שלה גדול בהרבה מכפי שהשתקף בקלפיות בבחירות האחרונות.  

קו התפר בין הגולה לגאולה 

ג'ומס נולד ב-26 במרץ 1940, בן בכור לאב שעבד במפעל קשת לאשפרה וניקוי בדים ולאם שהייתה עובדת סוציאלית. כשהיה בן שמונה עבר עם הוריו ואחיו יאיר מתל אביב לרמת גן. ברמת גן הצטרף לתנועת השומר הצעיר, כשבעקבותיו הלכו גם אחיו יאיר ואחותו שרה'לה. אגב, קן רמת גן שהיה בשיא תפארתו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, נסגר לפני כ-30 שנה מחוסר ביקוש. הכינוי ג'ומס שהוא עץ שקמים, הוא גרסה מעודנת שניתנה לו בתנועה, לאחר שבשכונה קראו לו ג'מוס שהוא שמו הערבי של התאו מכיוון שהיה גדל ממדים ושחום. בספר הוא מספר שעד שהיה בן 13 התארח אצלם בבית בסופי שבוע סבא זאב, אביה של אימו, שהיה איש דתי, דובר יידיש, וישן יחד איתו ועם אחיו באותה מיטה. הוא מצר על כך שבצעירותו לא התעניין מספיק בנושא השואה, ובמקום אחר מביע צער על כך שהחליט לעברת את שם משפחתו מירליכט לאורון.  

הוא מגדיר את עצמו כבן דור של קו התפר. "קו התפר הוא הקו הפרסונלי שלי. המדריכים שלי היו פלמ"חניקים, ביניהם אנשי קיבוץ רבדים שהשתתפו במלחמת השחרור. אחר כך קמה המדינה, והחוויה המרכזית שחוויתי בשנות המדינה, עד מלחמת ששת הימים, היא תקופת החניכות שלי. אנחנו קו התפר בין הגולה לגאולה".  

תקופת החניכות של ג'ומס בתנועת הנוער, התבטאה בתרבות המיוחדת של השומר הצעיר שבאותה תקופה הוקדשה לפרקי לימוד ואינדוקטרינציה שהועברו לחניכים במשך שנים. יחד עם זאת, היו השירים הרוסיים והתנועתיים, המפקדים, הסמלים, העניבות, ואהבות הנעורים כמו זו של ג'ומס ונילי, שהפכו לבני זוג בכיתה י' ובנו את ביתם בקיבוץ להב שבנגב שאליו הגיעו כחברי גרעין השלמה. ג'ומס השתלב בענף הפלחה ועסק בהשקיה, אך כבר בגיל 21 נבחר לתפקיד מזכיר הקיבוץ. כשהוא מגדיר את להב הוא אומר שזה היה קיבוץ שיתופי אבל פחות פורמלי, ושהוא הזדהה עם הקו הזה. הוא מספר שלימים, כשנבחר לשמש בגיל 28 כמזכיר צעיר של תנועת הקיבוץ הארצי, יחד עם מאיר תלמי, יודקס, ממשמר העמק, הוא אימץ את המשפט שלו: "אני בית שמאי בעקרונות, ובית הלל במימוש שלהם". אני משלה את עצמי שכך פעלתי, אומר ג'ומס בספר, לכן מצד אחד, אומרים לי: 'אתה פשרן', ומצד שני, בנושאים רבים אני מעמיד רף עקרוני גבוה. 

Screenshot 2023 03 21 120545
ג'ומס הצעיר, 1969. כבר בגיל 21 נבחר לתפקיד מזכיר קיבוץ להב. צילום: באדיבות יד יערי וביתמונה

אשמה לכל החיים 

ב-1962 נולדה לנילי וג'ומס הבת הבכורה עירית, חמש שנים לאחר מכן הבן אורי, וארבע שנים אחריו הבן יניב. בספר ג'ומס מתאר בגילוי לב את קשיי ההתמודדות שלו עם האובדן ורגשי האשמה, בעקבות מותו של בנו יניב בתאונת טרקטור שבו הוא נהג ולקח איתו את שני בניו. "אני יודע שאצלי יש בעקבות האובדן אלמנט של אשמה לכל החיים, ולא אוכל לברוח ממנו. אני הייתי הנהג של הטרקטור שיניב נפל ממנו, וזהו. השאלה היא מה אתה עושה עם האשמה". התשובה שג'ומס נתן הייתה לא לצאת לשליחות בחו"ל, אלא להרחיב את המשפחה תוך זמן קצר בשני בנים: אסף ועודד, ולחזור לפעילות מלאה, נילי בהוראה וניהול בית ספר, והוא בעבודה בענפי הקיבוץ. באוגוסט 2021 הם הדליקו נר, לציון יום ההולדת ה-50 של יניב.

ג'ומס לא אוהב להגדיר את עצמו כפוליטיקאי, למרות שפעל שנים במגרש הפוליטי. בספר הוא מציין שני עיסוקים שעליהם נתונה גאוותו המקצועית: פיתוח שיטת השקיה עם ממטרות תותח שעליו קיבל את פרס נמיר, ועבודתו כקוטרמייסטר, מפעיל מכונת הנקניקים שיוצרו מהחזירים של להב. 

אם רוצים להבין את דרכו של ג'ומס, צריך לשמוע ממנו את המשל על העץ והפקק של הרדיאטור. הוא מספר לרוביק שכשהיה פלאח צעיר, הדריך אותו אברהים, בדואי שעבד בפלחה, איך לפתוח תלם ישר. לשם כך לא מספיקות שתי נקודות. לא מספיק לכוון את הטרקטור לעץ באופק, צריך להביט אל העץ וגם אל הפקק של הרדיאטור שבטרקטור. והנמשל הוא שאם אתה מכוון את מעשיך לעץ שהוא החזון, זכור גם להסתכל על הפקק שהוא שורת ההחלטות שאתה צריך לקבל בדרך אל החזון. קבלת החלטות היא חלק בלתי נפרד מכל תפקיד שג'ומס מילא, ומטבע הדברים לא כולם היו מרוצים ממה שהוא החליט. אני זוכר אירוע שלא מוזכר בספר, בתקופת הסדר חובות הקיבוצים, כשהתפרסם דו"ח מוזמן של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה שקבע שחובות הקיבוצים פחותים בהרבה ממה שהבנקים קבעו. כשג'ומס הגיע לישיבת הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי בגבעת חביבה, התנפל עליו בצעקות מזכיר של אחד הקיבוצים שדרש ממנו להכריז על מרד חובות ולפרוש מההסדר. ג'ומס עמד על כך שהאחריות לגורלם של הקיבוצים מחייבת להיצמד להסדר, ומצבם של הקיבוצים והארגונים הכלכליים שלהם כיום מוכיח מי צדק בוויכוח.    

סוד הקסם 

כאמור, ג'ומס נבחר לתפקיד המזכיר הצעיר של הקיבוץ הארצי כשהיה בן 28, כשמה שהכשיר אותו בעיני מאיר יערי ויעקב חזן, הייתה העובדה שלמרות שהתנגד למערך הוא נשאר במפ"ם ולא פרש למפלגת שי"ח. המשבר פרץ לדבריו כשאבות התנועה פסלו את מועמדותו של דגי חבויניק, חבר זיקים ובוגר קן רמת גן, מלכהן כרכז מדור הקיבוץ הזעיר בשל פעילותו בשי"ח. ג'ומס התעקש על המינוי והם התקפלו. תקופת הכהונה השנייה שלו כמזכיר התנועה החלה ב-1984, והתאפיינה במשבר הקיבוצים ובצורך שהקיבוץ הארצי הגיע אליו קצת באיחור להיכנס להסדר החובות. 

ב-1988 פנו אל ג'ומס אנשי מפ"ם, בהצעה שיהיה נציג הקיבוץ הארצי בסיעת מפ"ם בכנסת. לאחר שנבחר כיהן בכנסת 11 שנים ברציפות בסיעות מפ"ם ומרצ, עד שהתמנה ב-1999 לתפקיד שר החקלאות בממשלת אהוד ברק. מרצ בראשות יוסי שריד פרשה מהממשלה כעבור פחות משנה, בשל מה שג'ומס מגדיר כמאבקי אגו בין שריד לברק וחוסר רגישות של ברק. ג'ומס מצא עצמו מחוץ לכנסת לאחר שהתפטר ממנה, ופינה את מקומו למוסי רז. ב-2003 הוא חזר לכנסת למשך שמונה שנים, ופרש ממנה ב-2011 לאחר שכיהן כיו"ר מרצ והתאכזב מכך שהמפלגה קיבלה רק שלושה מנדטים בבחירות לכנסת ה-18.  

בספר מנסה רוביק להבין מה סוד קסמו של ג'ומס שנבחר פעם אחר פעם לרשימת מרצ לכנסת, וגם נבחר לראשות המפלגה. זה לא פשוט. ג'ומס מספר לו שהוא, בניגוד לפוליטיקאים אחרים, נטול יצר התמודדות, ושבדרך כלל פנו אליו אחרים בהצעה להשתלב בתפקידים פוליטיים, ושהוא בתגובה ראשונית סירב אבל אחר כך התרצה. בפעם הראשונה שנבחר לכנסת הוא גילה שגם חנן ארז מקיבוץ הזורע שהיה מזכ"ל מפ"ם מתמודד מולו, והוא כבר נטה לוותר על ההתמודדות אך השתכנע להישאר ונבחר ברוב גדול. הדפוס הזה חזר על עצמו במקרים נוספים, ובכל זאת הוא נבחר לתפקידים שונים ובהם גזבר ההסתדרות החדשה ויו"ר מרצ. בתשובה לרוביק הוא מסכים להודות שאפשר להגדיר אותו כמנהיג בקיבוץ הארצי ובמרצ. אני יכול להוסיף מידע אישי שבמערכות הבחירות הפנימיות במרצ שהתקיימו בוועידת המפלגה, זכה ג'ומס להישגים נאים גם בזכות הכריזמה שלו וגם בזכות שני פעילים מהקיבוץ הארצי שדאגו להבטיח שנציגי התנועה יזכו לרוב הנדרש בוועידה. נראה לי שג'ומס פרש בזמן מההתמודדות על מקום בכנסת, משום שאני לא רואה אותו כיום בתקופת הפריימריז האישיים מופיע בקיבוצים ובמעוזי מרצ ומעלה על נס את כל הישגיו. 

שפה משותפת עם החרדים 

הייחוד של ג'ומס בכנסת היה התמדתו במשך כל השנים בחברות בוועדת הכספים. בזכות ההתמדה הזאת הוא זכה להערכה רבה, וגם להישגים בהקצבות לנושאים שרצה לקדם. בספר הוא מסביר שגם כשהיו יושבי ראש בוועדת הכספים ממפלגות חרדיות, הוא מצא איתם שפה משותפת כשכל צד מייצג את האינטרסים שלו. ערך מוסף מההתמדה הזו, היה יצירת קשרים חבריים עם יעקב ליצמן ומשה גפני, והתעמקות בנושא החרדים, הכיפות הסרוגות והחילונים. 

בקיבוץ הארצי יש עדיין חברים מעטים שכועסים על כך שג'ומס חבר לחיים רמון לאחר כינונה של ממשלת רבין ב-1992, ופעל איתו לחקיקת חוק הבריאות ולאחר מכן להקמת ההסתדרות החדשה. ג'ומס מסביר שבמציאות שהייתה קיימת אז ליותר ממאה אלף אזרחים לא היה ביטוח בריאות בקופות החולים השונות, והיה הכרח לתקן את המצב הזה. הוא מוסיף שגם מוסדות אחרים של חברת העובדים עמדו בפני התמוטטות, והיה צורך בנקיטת צעד דרסטי לתיקון המצב. 

לצד פעילותו החברתית בכנסת, הניף ג'ומס בכל השנים כאיש שמאל גם את דגל הפעילות המדינית והחתירה לשלום. הוא היה שותף לפעילות שלום עכשיו, יוזמת ז'נבה, ורקם קשרים עם מנהיגים פלסטיניים הנמשכים עד היום. מתברר שגם עכשיו, אחרי שנים של שלטון מפלגות הימין והתעצמותן, הוא מסרב להיפרד מחלום השלום בין שני העמים ופתרון שתי המדינות. לדבריו, עדיין לא מאוחר להגשים את החלום, ועוד יתכן ששני העמים יגיעו לצומת שבו יבחרו בפתרון הזה.  

בספר עולים נושאים רבים הקשורים לפעילותו הפוליטית של ג'ומס, כשאחד העיקריים בהם הוא נושא הבדואים בנגב, אך גם עזרה לעמותה המשקמת נשים העוסקות בזנות. אחד הפרקים עוסק בחברות שנוצרה בין ג'ומס לסופר עמוס עוז, ובין ג'ומס למרואן ברגותי הכלוא בישראל כמורשע במעשי טרור. אחת האנקדוטות המשעשעות שהוא מספר כשהוא נשאל אם נחשף לקיפוח של בני עדות המזרח, היא שבשל חזותו הכהה נציגי התימנים שהסתובבו בכנסת ניסו לברר איתו אם הוא נמנה עם ילדי תימן החטופים.          

אני ממליץ למי שרוצה להכיר את ג'ומס לעומקו לקרוא את הספר. לטעמי, לא מדובר על סיכום פעילותו הציבורית, כי גם כיום הוא נרתם לעזרת התנועה הקיבוצית כשהוא מתבקש לעשות זאת, מכהן כיו"ר השומר הצעיר והחברה להגנת הטבע, ומסייע לעמותות כמו ער"ן ואחרות. אפשר להגדיר את הספר כסיכום ביניים. ההשקה הרשמית של הספר תתקיים במועדון צוותא ב-28 באפריל.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן