מלגות על שמות נופלים יוענקו לסטודנטים במכללה האקדמית כנרת
יוזמה חדשה ומבורכת נרקמת בעמק הירדן ובמרכזה הענקת מלגות לסטודנטים על שם חיילים מאזור עמק הירדן שנפלו במלחמות, בדרך שתחבר את הצעירים בראשית דרכם המקצועית אל אלו שלנצח יישארו צעירים.
הרעיון למיזם נרקם במוחו של בן אשדות יעקב מאוחד אברהם הדר, כיום חבר קיבוץ שמיר. אברהם מספר שבמהלך עבודתו כמנהל במפעל "שמיר אופטיקה", נפגש עם משפחתו של גרמן רוז'קוב ז"ל, קצין צה"ל שנהרג במרץ 2002 בהיתקלות עם חוליית מחבלים סמוך לקיבוץ מצובה. המפגש עם המשפחה, עימה הוא הוא מצוי בקשרים עד היום, יצרה אצל אברהם, איש בעל נפש רגישה ועדינה, כמיהה להנציח את זכרם של שניים מחברי ילדותו באשדות יעקב שנפלו במהלך שרותם הצבאי – חן רוזנברג שנפל בצומת רפיח בקרבות מלחמת ששת הימים ויוסי לשם שנפל כעבור כשנה בבקעת הירדן כתוצאה מפגיעת פגז. "זה ישב לי שנים בנשמה" מתאר אברהם, "והרגשתי שאני חייב לשחרר".
אברהם שיתף את אחיו איציק הדר, במאי ומפיק במקצועו, החי בקיבוץ גשר, בעל ניסיון בהנצחת זכרם של חיילים בטקסים וסרטים, והתגבש מתווה שעיקרו לחבר סטודנטים מהמכללה האקדמית "כנרת" הזכאים למלגת לימודים, ולקרבם לנושא השכול באמצעות סרט קצר שיהווה מעין סיפור אישי הקשור בנופלים, כאשר אברהם אחראי לגיוס התרומה ואיציק לתיעוד.
"חשוב לנו שהדורות הצעירים ישתלבו בסיפורי הנופלים"
שני סטודנטים נבחרו לקבל את המלגה: נבו אוטולנגי, סטודנט לחשמל, ועמוס, סטודנט בתחום מדעי הרוח. השניים סיפרו על עצמם, קיבלו חומר רקע על שני הנופלים, שאלו שאלות ובהמשך עלו לבית הקברות, כאשר כוונת האחים הדר היא לייצר קשר בינם לבין המשפחות השכולות.
"באמצעות אגודת 'יד לבנים' בעמק הירדן והיו"ר שאול אלתר, בשיתוף המועצה האזורית עמק הירדן ומכללת כנרת, הוצאנו מנשר, ואנחנו מתכוונים להרחיב את היוזמה ולקיימה לאורך שנים" אומר אברהם. "תקוותנו היא שהמועצה האזורית תשריש את המסורת וביחד עם המכללה יוענקו מדי שנה מלגות על שמות נופלים מעמק הירדן. חשוב לנו שהדורות הצעירים, אלה שלפני שרותם הצבאי ובוודאי סטודנטים יוצאי צבא, ישתלבו בסיפורי הנופלים ומשפחתם באופן זה שכל אחד מהם ינסה להבין את הדחף והרצון לשרת בצבא לצד הקושי להשתלב בדרך תובענית מאוד הדורשת תעצומות נפש. זהו מכלול, שמהווה חלק מהזהות שלנו ונקודות השקה ברוח הישראלית".
"במקרה או שלא", מוסיף איציק "אנו עדים בחודשים האחרונים למחאה רחבת היקף שבמרכזה עומדת שאלת הזיקה כלפי המדינה והצורך להגן עליה בכל מחיר. וכאן עולות שאלות יסוד כמו חירות הפרט במדינה חופשית, לעומת שלילתה, ודמוקרטיה כנגד דיקטטורה. כאשר אלה המשרתים בצבא הסדיר ובהמשך במילואים, חשים לעיתים צורך פנימי לנקוט עמדה ולהשמיע את קולם, ובדרך זו, על פי תחושתם, להביע את דבר הנופלים שאינם עוד איתנו".
