יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 06 27 150827

סובבת במעגל 

2 דק' קריאה

שיתוף:

סבא רבא היה יוצר ריקודים לחגי ביכורים בקיבוצים והכניס את תוכנית ריקודי העם לבתי הספר, הסבתא רקדה ריקודי עם, האמא מטפלת בתנועה והבת עלמה ממעלה החמישה מפזזת על הבמה

*צילום תמונה ראשית: צילום: אורי ישי

עלמה ויצטום (15.5) ממעלה החמישה, דור רביעי למחוללי ריקודי העם, רקדנית בלהקת הורה נעורים בירושלים שישתתפו באשדודאנס ובפסטיבל המחולות בכרמיאל. 

עם העלייה ראשונה הביאו עימם לארץ החלוצים את הריקודים מארצות מוצאם. הריקודים עממיים, אותם רקדו במעגל בקצב מסחרר, הפכו לפולקלור מקומי כחלק מיצירת תרבות חדשה בארץ ישראל. שלום חרמון, סבה של עלמה, היה אחד מאותם כוריאוגרפים שהשפיעו על יצירת ריקודי העם, בהמשך לשמות מוכרים בתחום כמו ברוך אגדתי, רבקה שטורמן, גורית קדמן, יונתן כרמון, תרצה הודס. 

בית ספר רוקד

שלום עלה מגרמניה לישראל ב-1938, למד במקווה ישראל והיה קצין תותחנים בצבא הבריטי שהוצב בקפריסין, התוודע שם לריקודי העם המקומיים והתלהב. עם חזרתו לחופשה בארץ פגש במקרה ברכבת בגורית קדמן שסיפרה לו על ריקודי העם בארץ. ביתו מירה (73) מספרת שאביה היה פעיל מאוד בתחום ויצר ריקודי עם -"בת יפתח", "בת-הרים", "דבקה דייגים" וריקודים נוספים, הוא יצר כוריאוגרפיות לחגי ביכורים בקיבוצים ומסכתות, וגם הקים להקות ריקודי עם בטבעון ובקריות. 

שלום היה מעמודי התווך של החינוך הגופני בישראל, היה מורה לחינוך גופני ובהמשך התמנה למפקח ארצי על החינוך הגופני במשרד החינוך, במסגרת זו ומתוך אהבתו הרבה למחול, עודד מנהלים בבתי-ספר עממיים, להכניס למסגרת תוכנית הלימודים את ריקודי-העם. לפרויקט "בית-הספר הרוקד" הצטרפו בזמנו מאות בתי-ספר ברחבי הארץ וההצלחה הייתה גדולה. שלום גם יזם את מגמות המחול בבתי הספר התיכוניים.  

עלמה ויצטום
עלמה ויצטום בריקוד "מחול אהבת ים" שהועלה בפסטיבל "זמן ומקום". במחרוזת הריקודים גם ריקוד שיצר סבא שלום. צילום: אורי ישי 

מחול "אהבת ים"

שלוש בנותיו של שלום רקדו אף הן ריקודי עם, ביתה של מירה היא מטפלת בתנועה והנכדה ממשיכה את השושלת. עלמה היא תלמידת כיתה י' בבית הספר לאומנויות בירושלים, שהצטרפה בשנה שעברה ללהקת המחול הורה נעורים בירושלים. במופע "זמן ומקום" ביצעה הלהקה את "מחול אהבת ים", מחרוזת ריקודים שמבוססת גם על ריקוד אותו יצר סבא שלום.  

עלמה החלה לרקוד כבר בגיל ארבע וכתלמידת מגמה למחול רוקדת שעות רבות בבית הספר, אך לא מוותרת על החזרות בלהקת הורה נעורים: "זה מאוד קשה, נדרש לריקודים הרבה אנרגיה, כושר, יכולת לקפיצות ולסיבובים. אנשים לא תמיד מבינים את המקצועיות הנדרשת". עלמה מעידה על עצמה שהיא אוהבת את הריקוד, אוהבת את הבמה ואוהבת את הגיבוש והחברה שיש בלהקה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!