יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 28 105312

סלע קיומנו 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

אחת מדרכי המחאה המקוריות והעוצמתיות שראינו בימים האחרונים היא זו של סלע מגילת העצמאות שיצאה מעין שמר 

"הכול התחיל בכך שש'ארלי עייש (מראשי המחאה) ביקש לעשות מיצב גדול של סלע מגילת העצמאות", מספר עטר שנפלד (46), שיזם את הבנייה, "הוא הגיע אלינו בעקבות בניית מייצבים קודמים (צוללות רבות והטנק המפורסם). איך שהגיעה הבקשה מייד התייצבנו לדגל בשל ההזדמנות הענקית לעשות מייצג עם אחד הסמלים החשובים של המחאה. עבדנו על הפסל חמישה ימים מלאים בשדרת האומנים בקיבוץ עין שמר ובניצוחו של אביטל גבע ונשמח לשתף פעולה עם כל קיבוץ אשר יבקש להציב את מיצג מגילת העצמאות בשטחו". 

הלוט הוסר מעל סלע מגילת העצמאות בקפלן. "בזמן הבניה קראנו לו 'סלע קיומינו', גם כי זה מתגלגל קצר על הלשון וגם לטובת האיזכור האירוני" נאמר בעת הסרת הלוט, "אבל זה לא סלע. זה רעיון של סלע, סמל. הוא בנוי מקלקר והוא שביר, ממש כמו הדמוקרטיה… 

המהות הציונית של מדינת ישראל מגולמת במגילה במילים 'תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות'. מיד בהמשך באות המילים 'תהא מושתתה על יסודות החירות' ו'תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה', ומתוות את המהות הדמוקרטית שלה. עבור רבים במחנה המוביל היום את הממשלה, מגילת העצמאות היא טקסט לא נחשב וממילא לא מחייב – משהו שנוסח על ידי חמוריו של משיח – אנשים שעגלתם ריקה…  

אבל לא! שלילת הדמוקרטיה תשאיר את מדינת ישראל ריקה מתוכן. אין ציונות בלי דמוקרטיה ולא תתקיים מדינה יהודית שאינה דמוקרטית! 

חוזרים לסלע הזה – עוצמתו בחזון, ברעיון ובתפישת העולם שהוא מייצג.  

החירות, והאומץ להילחם עליה, הם הכוח שלנו!". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פתיחת פסטיבל הזית בגליל הפגישה אותנו עם דמויות מרתקות, שחלקן נטעו שורשים עמוקים באדמה הזו מתוך בחירה אישית ואהבה עזה. מורה הדרך מופיד אבו ריש מירכא, שליווה את הסיור החגיגי, אינו מגדל זיתים רגיל.
7 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
נטע מור – שה"מ, משרד החקלאות; עומר פרנקל ואיתי קרן – המחלקה למחלות צמחים, מנהל המחקר החקלאי קרן מחקרי שה"מ, תוכנית מס' 870-6612-18 מבוא מחלת הפיתיום מהווה בעיה קשה בגידולי ירקות בכלל, ובמלפפונים בפרט.
8 דק' קריאה
(דוח מסכם עונות 23\24 ו-24\25) חוקר ראשי: חאלד עומרי – אגף הצומח, תחום ירקות, שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון [email protected] חוקרים שותפים: דוד סילברמן, עדי סויסה – שה"מ, אגף הצומח, תחום ירקות, משרד החקלאות
7 דק' קריאה
סיפורו של רמי שעיה שהגיע לשדה בוקר עם גרעין נח"ל והפך למומחה בחוחובה ולמתנדב סידרתי רמי שעיה הגיע לקיבוץ שדה בוקר עם גרעין נח"ל בשם "קטר". לימים הוא הכיר שם את בת המשק דלית.
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן