יבול שיא
הרפת והחלב
20240415 102341

עלי-בבא ו-40 הכטב"מים

4 דק' קריאה

שיתוף:

למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח  

בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי. 

"עשרות כטב"מים יצאו עכשיו מאיראן ועושים את דרכם לארץ," היא אמרה. 

חניה יודעת שמזה תקופה ארוכה אינני צופה בערוצי האקטואליה והחדשות של הטלוויזיה הישראלית. את ההתעדכנות שלי בחדשות ובאירועים אני מקבל מהעיתון המודפס, כמו פעם.  

העניין הוא שהעיתון המודפס מגיע יום אחרי שהאירועים קורים, ואני מגיע אליו רק בערב, כשעד אז עומדת השאלה האם באמת מדובר ב"חדשות", או שיותר מדובר, כפי שחניה אומרת, בחיבתי הידועה להיסטוריה כללית. 

על כן חשבה חניה שאם אתעדכן על יציאתם של כטב"מים לעבר ישראל מהעיתון, 24 שעות אחרי שהם יתפוצצו כאן, וחלקם אולי אפילו ינחתו ביישוב שלנו, יכול שתהיה בזה בעיה.  

אז היא באה לעדכן אותי. 

"את בטוחה?!" שאלתי בחרדה גדולה. "זה ודאי?! ידוע משהו על מועד הפגיעה?!" 

ואפשר לגמרי להבין את החרדה והבהלה שבה הגבתי: הייתי באמצע פרק של "C.S.I לאס וגאס" בנטפליקס, וחששתי חשש אמיתי שאם הכטב"מים יגיעו לפני שהפרק יסתיים, לא אדע מה קרה בסוף ומי היה הרוצח! 

שזה מצב שאני לא מאחל לאף אחד. 

מאבק מוחות עם פושע 

C.S.I הם ראשי תיבות של Crime Scene Investigations. היו כבר כמה וכמה סדרות כאלה, והסדרה הנוכחית מתרחשת בעיר לאס וגאס שבמדינת נבאדה בארצות הברית.  

הסדרה מספרת על צוות של מחלקה כזו, שהיא מחלקה משטרתית, להזכירכם, שכולם בה חביבים וסימפטיים ובלונדינים כחולי עיניים ואוהבי אדם ואנוש ואכפתיים עד אין קץ לעבודתם ולגילוי הפושעים שעשו את המעשים המחרידים שהסדרה מתארת, והם אינם מוותרים, השוטרים האלה, והם משקיעים כל מאמץ שניתן להשקיע כדי שייעשה צדק בסוף והפושע יובא לדין, מה שמיד מעלה את החשד שהסדרה הזו מסווגת לא נכון – נטפליקס מגדירים אותה כ"סדרת מתח ופשע" כשבעצם היא הייתה צריכה להיות מסווגת כסדרת מדע בדיוני. 

כי אין שוטרים כאלה במציאות. הרי כולנו יודעים. 

המחלקה עליה מסופר כאן, מחלקת חקירות שטח בלאס וגאס, מצוידת בחמש או שש מעבדות שונות, כל אחת מותאמת לצרכים אחרים, וזה עיקר עבודתה: אנשיה לוקחים את הגופה שנמצאה בשטח אל המעבדה ומפרקים אותה לחלקיה, נתחים-נתחים, כל חלק הולך לחדר אחר במעבדה ונכנס למבחנות, או לצנטריפוגות, או למיקרוסקופים אלקטרוניים משוכללים, או למכונות זיהוי טביעת אצבעות, או לכלי עם נוזלים, ואין החוקרים הללו שלנו חדלים ממאמציהם ועבודתם והשקעתם ומאבק המוחות שלהם עם הפושע עד שהוא נתפס! 

אם כבר דיברנו על מדע בדיוני. 

יש לציין שהסדרה אינה לבעלי קיבה חלשה, מאחר שהגופות שבהן בוצעו הפשעים בתוכנית הזו נמצאות במצב שהפעם האחרונה בה ראיתי דברים כאלו הייתה בקצבייה של קינגסטור בקלנסווה, בעיקר בפח האשפה שלה. 

וכאילו לא די בכך שהגופות נמצאות במצב כזה, החוקרים עוד תולשים מהן חלקי איברים פנימיים וחיצוניים, כך שלפעמים אני מגלה עניין בסמארטפון שלי עד שהתמונה על המסך מתחלפת – סתם כי אני פוחד שאם קיבתי תתהפך הסדרה הזו תהפוך אותי לצמחוני, ואין לי אומנם כלום נגד צמחונים, אבל אני לא סובל רוקט וארוגולה. 

"ייקח תשע שעות עד שהכטב"מים יגיעו לכאן". חניה אמרה, ואני נשמתי לרווחה, כי זה נתן לי די זמן להגיע לסוף הפרק וגם ללכת לשירותים ואפילו לשבת על האסלה, עניין שביומיים האחרונים לא הרשיתי לעצמי לעשות, כי כשכל הזמן מזהירים אותך מפני מתקפה איראנית צפויה במועד לא ידוע, אתה לא רוצה להיתפס עם המכנסיים למטה. 

אל תכבו לי את ה-GPS! 

יום לפני המתקפה האיראנית הפסיק ה-GPS באזור המרכז לעבוד והתגלו שיבושים בווייז. יודעי דבר הכריזו מיד שהעניין נועד כדי לשבש את האפשרות לשלוח כטב"מים בשליטה מרחוק שיגיעו במדויק למטרה שלהם. 

יש אנשים שהידיעה הזו מרגיעה אותם – בעיניי הם סתומים ממדרגה ראשונה. לשבש את השליטה מרחוק בכטב"מים ובטילים האיראנים??! מבחינתי שיהיו הכי מדויקים שאפשר! 

עברתי את זה כבר במלחמת המפרץ – בתקשורת ניחמו אותנו שוב ושוב שאין מה לדאוג: הסקאדים העיראקים הם טילים לא מדויקים, אמרו שם. העיראקים יורים אותם בכיוון הכללי של הקריה בתל אביב ומחנה השלישות ברמת גן, אבל הם מאוד לא מדויקים ועל כן אין מה לדאוג. 

תגידו, יש משהו יותר מדאיג מהידיעה שהטילים הללו לא מדויקים?  

שהרי אם הם יורים אותם על הקריה, מבחינתי זה המקום שבו הטילים צריכים ליפול, כי להגיד לי ש"הטיל לא מדויק" הוא משהו שיש לו מבחינתי רק משמעות אחת: שהוא יכול ליפול על הראש שלי במקום על הקריה בתל אביב. 

אז אני רוצה – דורש!!! טילים הכי מדויקים שאפשר! 

וגם כטב"מים עם הנחיה מדויקת מרחוק!!! אל תחרטטו לי עם "לא מדויק"! ואל תכבו לי את ה-GPS! 

יד-חנה היא מקום מוזנח וזניח ואינו מעניין אף אחד. איש לא ישלח אליו כטב"מ ולא יבזבז עליו טיל בליסטי. רק טיל שהחטיא את מטרתו יגיע לכאן. רק כטב"מ שהמנחה שלו מרחוק איבד עליו שליטה, או שתה יותר מדי דברים שאסורים לפי הקוראן, ינחת כאן ויתפוצץ. במקרה כזה האיראנים יקללו בפרסית מדוברת כמו סוחר שטיחים בשוק הפשפשים ביפו ויגידו: "שיט! בזבזנו טיל / שרפנו כטב"מ על המקום המוזנח הזה! מאיפה בא לנו היד חנה הזה??!" 

ככה זה צריך להיות! 

אז לשבש את ה-GPS??? ועוד להתגאות בזה??? 

תגידו – נפלתם על הראש??? 

טובלרון ואורניום מועשר 

כשהפרק שצפיתי בו ב-C.S.I נגמר נכנסתי לקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, שם כבר היו כולם שקועים בדיון ער על הכטב"מים המתקרבים ועל הטילים שבעקבותיהם. 

בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית נמצאים חניה ואני וחמשת ילדינו וכלתי. בן אחד מהחמישה, יחד עם כלתי ושני הנכדים, מתגורר מזה כשלוש שנים בפורטוגל, שם הם רכשו חווה נאה בת 40 דונם, עצי פרי ונחל משכשך קטן העובר בשטחם. 

בן אחר שלי נמצא באירופה עם דרכון רומני, בזכות הוריי עליהם השלום. מדינת הבסיס שלו היא גרמניה, בה התגורר שנים עם בת זוגו. אחרי שנפרדו הוא רכש מכונית שהיא בית מגורים נייד, ונודד באירופה לפי היכן שחבריו נמצאים והיכן שפסטיבלים של מוזיקה נערכים. 

אני יודע שאירופה תהיה מוסלמית באחד הימים, אבל בינתיים החיים של הבנים שלי באירופה שלווים, ואינם מאוימים על ידי כטב"מים וטילים. 

"אומרים שייקח להם תשע שעות להגיע", כתבה חניה בוואטסאפ המשפחתי. 

"קחו בחשבון עיכוב של שעה בדיוטי-פרי", כתב בתשובה אילי בני, זה המתגורר בבית נייד. 

"דיוטי פרי???" הגבתי. "אלו פרסים! סופרים כל גרוש. לא יוציאו שקל על בשמים וטובלרון. מקסימום ייקנו שם מים כבדים ואורניום מועשר". 

אז דווקא לא לקח תשע שעות – בשעה שתיים שמענו את הרעם הראשון. הבית רעד. עלינו חניה ואני על הגג. השמיים היו זרועים אורות שנעו ממזרח לנו לכיוון דרום, חלק נראו כאילו הם דועכים, אין לי מושג מה הם היו. בשתיים וחצי הלכתי לישון. 

"תישן עם טריינינג," חניה אמרה. "לך דע מה עוד צפוי לקרות הלילה". 

"השתגעת?" אמרתי. "אם ייפול עלינו טיל ויגיעו מהטלוויזיה – שיצלמו אותי עם טרינינג? יחשבו שאני גרוזיני".  

הרוצחת, אגב, הייתה אשתו של הקורבן. תפסו אותה בזכות בדיקת דנ"א ברוק שלה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן