יבול שיא
הרפת והחלב
שום

על שום מה?

3 דק' קריאה

שיתוף:

הרפורמה בחקלאות בהובלת הממשלה הקודמת לא תרמה להורדת יוקר המחייה אבל גרמה לחיסול ענף השום הישראלי

הודעה שהופצה לאחרונה בפייסבוק ויצאה מעין חרוד איחוד, עוררה סקרנות בקרב רבים שקיבלו אותה. "שלום חברים" נכתב שם, "בצער רב ברצוננו לבשר לכם על פירוק, סגירה סופית של ענף השום אצלנו. מכריזים על מכירת חיסול המלאי הקיים במחיר מיוחד עבורכם! נשארו לנו עוד כ-400 טון במלאי וכל קילו שתקנו יעזור לנו לצמצום ההפסדים והנזקים הכבדים שספגנו. עזרתם לנו רבות ואנו צריכים אתכם ממש ברגעים אחרונים אלה. נודה לכם אם תפיצו לכולם. המבצע עד סוף החודש לאחר מכן ייסגר בית האריזה ויושמד כל מה שנשאר. תודה מראש, שום ישראלי". 

חיסול המלאי 

בירור שנעשה עם הקיבוץ מעלה כי מדובר באחת ההשלכות של הרפורמה בחקלאות מבית מדרשם של שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ושר החקלאות לשעבר עודד פורר, שהסירו את המכס על יבוא השום מבלי לפצות את מגדלי השום הישראלים והביאו להצפת השוק בשום תוצרת סין ולחיסולו של ענף השום בישראל.  

"למעשה הפוסט הזה פורסם על ידי נאמן שמונה על ידי בית המשפט לאגודה שנקראת 'שום ישראלי' לגידול, אריזה, שיווק ומכירה של שום" מציין אורי גלר, מרכז המשק של עין חרוד איחוד, "האגודה נמצאת בבעלות תאגיד בננות החוף וקיבוץ עין חרוד איחוד. פעילות האגודה נמצאת כרגע בתהליך הקפאת הליכים בצו של בית משפט. האגודה עברה לפירוק אצל רשם האגודות השיתופיות, וחלק מתהליך הפירוק זה לממש את המלאי בצורה מיטבית. לכן יצא הפוסט הזה".     

במשך עשרות שנים גידלו שום בעין חרוד איחוד, ובסוף 2021 החליטו להקים את תאגיד "שום ישראלי" ולשלוט גם במיון, באריזה ובשיווק. באופן רשמי האגודה קמה בפברואר 2022, ותחת חסותה נזרעו 2,000 דונם שום בכעשרה קיבוצים ויישובים ובהם עין חרוד איחוד. במאי 2022, לאחר שכל השום כבר היה בשל לקטיף, התקבלה החלטה במסגרת חוק ההסדרים לבטל לחלוטין את הגנת המכס על יבוא השום מסין שעמדה על 6.9 שקל לקילוגרם.  

"לילה בהיר אחד", אומר גלר, "בלי הודעה מוקדמת, בלי בירור, בלי הכנה, כשכל השום בארץ כבר בשלב הגידול, קיבלו בממשלה את ההחלטה הזאת אבל סייגו אותה בכך שזה אמור תוך מספר חודשים להגיע לדיון מחודש בוועדת הכלכלה של הכנסת, ובטח שיהיה פיצוי לחקלאים בגין הנזק שנגרם להם, ובגין האפשרות שהם יוכלו להמשיך לגדל שום בישראל בכדאיות כלכלית. מה שקרה בהמשך זה שוועדת הכלכלה של הכנסת לא התכנסה, לאחר מכן נפלה הממשלה ונבחרה ממשלה חדשה, וכך יצא שביטול המכס על השום מסין נשאר בתוקף עד היום". 

שום כלום 

איך זה השפיע עליכם? 

"בחודש מאי 2022 אספנו את היבול מהשדות, והבאנו 2,000 טון שום לבית האריזה. אם נעשה את החשבון הכלכלי ש-6,900 שקל לטון שום נותרו בלי הגנה, נגיע לזה שההכנסות הצפויות מהגידול שכבר היה בבית האריזה נפגעו בכ-14 מיליון שקל. לפני זה, ב-2021 קיבלנו בממוצע מהלקוחות שלנו, שהם החנויות ורשתות השיווק, 17 שקל לקילו שום טרי ששווק בתצורות שונות, אבל הצרכן שילם על זה 50 שקל לקילו במקרה הטוב ולפעמים גם 70 ו-80 שקל לקילו".   

המחירים לצרכן ירדו בעקבות הורדת המכס? 

"כמובן שלא. העילה של הרפורמה בחקלאות הייתה הורדת יוקר המחייה במדינת ישראל, וזה התגלה כבלוף אחד גדול דווקא בתקופת הממשלה שתמכנו בה. מצד אחד, יוקר המחייה עלה בטירוף בגלל העלייה במחירי הקרקע לבנייה ומחירי הדיור, ומצד שני, הבטיחו שיוזילו את יוקר המחייה לאחר שיבטלו את המכסים על השום והאננס ואז תתחיל תחרות. מה שקרה זה שהמחירים לצרכנים לא ירדו, ומי שנהנה מזה הם הקמעונאים בלבד. אנחנו מעריכים שהם קונים את השום מסין ב-10 שקלים לקילו, כי זה המחיר שהם מוכנים לשלם לנו כיום, ואת שבעת השקלים לקילו שנחסכו להם הם השאירו אצלם ולא העבירו לצרכן". 

גלר מוסיף כי אגודת "שום ישראלי" לא יכלה להתמודד עם ההפחתה בהכנסות של 14 מיליון שקל ל-2,000 טון שום, בוודאי לאחר שהם כבר הוציאו את כל הוצאות הגידול וכל התוצרת כבר נמצאת בבית האריזה. "אם היו אומרים לנו מראש שב-2022 לא יהיה מכס על השום לא היינו זורעים אותו, בדיוק כפי שקורה כיום כשאף חקלאי לא זורע שום. הממשלה הקודמת חיסלה את ענף השום בישראל. הם לא חשבו על זה שבאירוע הזה אנחנו משמידים את היכולת שלנו לגדל שום מקומי, ושאם הסינים יחליטו להעלות מחירים או שיגיע שום נגוע בווירוס מסוכן, לא תהיה לנו שום אלטרנטיבה".  

הפחתת המכס הובילה לחובות שהצטברו בתאגיד "שום ישראלי", והחברה ביקשה מבית המשפט להכריז על חדלות פירעון, כלומר פשיטת רגל. ההחלטה הראשונה לפני כחודשיים הייתה הקפאת הליכים, ולפני כשבועיים ביקשו הבעלים להעביר את החברה לפירוק. התוצרת המוכנה שלא תירכש על ידי הצרכנים תושמד בקרוב, והלקוח הישראלי יישאר עם שום זול מסין באיכות ירודה מזו של השום המקומי.     

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעונה זו של השנה מגדלים רבים נתקלים במחלת הפרצית בעדרים. על מנת לעשות קצת סדר בנושא, אכתוב הסבר פשוט שישפוך קצת אור על המחלה יוסי לאפר – יועץ מקצועי בין-לאומי. josephlepar@gmail.com הפרצית היא מחלת
3 דק' קריאה
עברה שנה וחצי מאז האדומות הגיעו מטקסס *תמונה ראשית: פרה שנרצעה פסולה מלכתחילה – תמונות מאתר כיפה לא להאמין, אבל בהודעת החמאס על הסיבות לפתיחת המלחמה עלה הטיעון, שבמיקום סודי ביהודה ושומרון, נמצאת קבוצה
7 דק' קריאה
חדשות מן העבר, חלק א גזע בקר לייצור חלב בחוברת של יוסף קריגר, אחד ממייסדי רמתיים, בשם "מזכרונותיו של ציוני", מופיעים פרטים מעניינים על יבוא בקר מהולנד, בראשית שנות ה-20 של המאה שעברה. יוסף
5 דק' קריאה
מדוע מחירי הבשר בעלייה ומחיר פרה ועגלה עלה מאוד? איך משפיעה המלחמה על הקורה בענף הבשר ועוד נושאים, שצוות בני בקר במפעלי העמק, מתמודד איתם בכל יום ביקור במכרז הבקר השבועי… מה תפקיד הארגון
5 דק' קריאה
עם קמינסקי בהובלת חלב בגולן מחלבת הגולן התחילה לעבוד מחדש בחודש מאי 23 תחת חברת זן לכול.  תחילה קיבלה חלב מתנובה ובתחילת השנה, יצאה לדרך עצמאית וקיימה מכרז לקליטת חלב ישירה והובלה למחלבה. במכרז
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן