יבול שיא
הרפת והחלב
פרא מונית 1

עפים על החיים

6 דק' קריאה

שיתוף:

כלי רכב זעירים שנבנו מגרוטאות עבור ילדים בעלי מוגבלויות מילאו את הדשאים והמדרכות של רמת יוחנן באירוע הפאראגרוטראלי השביעי

הרבה ילדים ובני נוער עם נכויות ומגבלות פיזיות קשות, נראו מחייכים באושר גדול ביום שישי שעבר בקיבוץ רמת יוחנן. מה שהסב להם ולבני משפחתם עונג רב, היו כלי הרכב הזעירים שנבנו במיוחד עבורם והותאמו למגבלותיהם. הילדים נהגו לאורך מסלול בן 500 מטר שהקיף את חדר האוכל, ולאחר מכן נהנו משלל אטרקציות נוספות ומכיבוד נדיב. רוב הילדים שהשתתפו באירוע נמנים עם עמותת פאראגרוטראלי, והם התארחו ברמת יוחנן ביוזמת הקיבוץ. 

עמותת גרוטראלי נוסדה ב-2015 על ידי אופיר אמיר מקיבוץ מזרע וינאי יחיאל מקיבוץ שריד, על פי קונספט שקיים בעולם של מסעות ראלי עם גרוטאות. הרעיון היה לצאת למסעות ברחבי הארץ, עם מכוניות ששווין אינו עולה על 3,500 שקל. הרעיון זכה להצלחה ורבים הצטרפו למסעות שהם ארגנו, כשהערך המוסף הוא חברתי, המכנה המשותף הוא התעסקות טכנית עם הרכב, והעיקר במסע הוא עזרה הדדית.   

"תבקש מכונית מרוץ" 

זיו לב מקיבוץ גת, אחד מחברי עמותת גרוטראלי, היה ב-2018 מורה בבית ספר תיכון בקריית מלאכי, שתלמידיו החליטו שהם רוצים לבנות איתו מכשירים עבור ילדים מוגבלים. כשזיו פגש בקריית מלאכי אם לילד עם בעיות התפתחות, הוא החליט לבקר אותם עם בנו ולברר איזה מכשיר נחוץ לבן הנכה. בנו של זיו לחש לילד הנכה: "תבקש מכונית מרוץ", וכך נולדה המכונית הראשונה המותאמת לבעל מוגבלויות. זיו ותלמידיו בנו את המכונית על מרכב מתאים, וכשהוא היה צריך לפתור בעיות טכניות הוא נעזר בחבריו מהגרוטראלי. לאחר שהצליח לסיים את הדגם הראשון, החליט זיו להפוך את הרעיון למיזם ארצי, וכבר באותה שנה עמלו צוותים ברחבי הארץ על בניית מכוניות לילידים מוגבלים. לכל צוות הוצמד ילד, וכל ילד ביקש את מכונית חלומותיו: כבאית, פרארי, מטוס ועוד. בדצמבר 2018 נערך הפאראגרוטראלי הראשון במסלול הקארטינג בבית ברל, ולאחר מכן הוחלט להקים את העמותה ולקיים אירועים דומים פעמיים בשנה. לאירוע הראשון הם קראו פורמולה 1. האירוע ברמת יוחנן היה השביעי של העמותה ונקרא פורמולה 7. 

את האירוע ברמת יוחנן יזמה אסנת סוסן, חברת הקיבוץ, שהתוודעה לעמותה ולזיו לב ונכחה באירוע קודם שהתקיים בקיבוץ גת לפני מספר חודשים. היא הציעה את הרעיון לרכז התרבות שפנה למזכירות, והם קיבלו את ברכת הדרך לצאת לאירוע וסכום צנוע של כסף . "הקמתי צוות של חברים טובים", מתארת אסנת, "שהם מוכשרים ורציניים ואנשי מקצוע, למשל: מעצבת גראפית, מעצבת מוצר, אנשי הפקה ומזון, אנשי בטיחות וביטחון. היינו צוות הפקה של 11 אנשים, ומתוכם שלושה זוגות אחים. אחר כך נבנו צוותי משנה: הפקה (תוכן + מזון), צוות מסלול, צוות לוגיסטיקה ובטיחות, צוות קשר, צוות עוגות. פרסמנו את האירוע בקיבוץ וגייסנו מעל 90 מתנדבים, ובנוסף אליהם 60 בני נוער. בסך הכל, השתתפו באירוע כאלף איש כולל אנשי הקיבוץ". 

בכסף מהקיבוץ שילמו אנשי ההפקה עבור הפנינג של שבע תחנות מתנפחים והופעה של להקה. כמעט כל התחנות היו מוטוריות וכללו את מועדון הרכיבה על אופני טנדם (אופניים זוגיים), "גלגל ענק" רמת יוחנן, שהפעילו תחנת סיבובי אופניים לאורחים, פינת קפה ובועות סבון. עמותת פאראגרוטראלי הביאה כסאות גלגלים ל"פאראכדורגל" שהתקיים במגרש טניס בקרבת האירוע, והביאו מכוניות מתנגשות, במגרש סמוך. מכוניות "גרוטראלי" עשו סיבובים למשתתפים, ובנוסף הגיעו אוטו גלידה, מכונות אספרסו ופינת קפה של שטראוס. רובוטים הסתובבו על הדשא ועניינו את הקהל. תרומות של אוכל הגיעו בהתנדבות מטעם העמותה.

פרא שלד 3
פרא שלד 3

פתחו את הדלת ובעיקר את הלב 

אסנת: "הוספנו כספי תרומות שגייסנו מהמועצה האזורית זבולון וממפעל פלרם שלנו, וגייסנו תרומות של לחמניות, ירקות ופירות, כוסות וכדומה מעסקים באזורנו, כך שכמעט כל האירוע הוא תרומה של אנשים טובים שמאוד השתדלו גם לשנע את התרומות. זה היה מבצע לוגיסטי לא פשוט. על מנת להנגיש המקום לציבור המשפחות של ילדי העמותה פינינו שמונה מגרשי חניה ברחבי הקיבוץ. בבוקר האירוע הגיעו כ- 45 עגלות נגררות שפרקו את מכוניות ה'פאראגרוטראלי'. כל צוות מאחסן את המכוניות שבנה, ומביא אותן פעמיים בשנה לאירוע. הרבה מכוניות הגיעו מבעוד מועד לקיבוץ, בעזרת משאיות פלרם, כדי להקל על הלוגיסטיקה. נערי הקיבוץ זכו לנהוג בהן לכיוון דשא האירוע ומאוד נהנו מהחוויה". 

במסגרת ההכנות הקהילתיות לאירוע הגיע לרמת יוחנן זיו לב, מייסד העמותה, והרצה לחברים ולנערים על פעילות העמותה. חברי הקיבוץ ונעריו הכינו 105 שלטים עם שמות הילדים ומספרי המכוניות שהשתתפו בפאראגרוטראלי, וכרוזים שעמדו בקו הזינוק הקריאו כמה שורות על כל ילד, כשהמידע על הילדים נאסף מראש על ידי צוות קשר שמנה עשר חברות קיבוץ. "נשות הצוות התקשרו לכל 95 משפחות העמותה שבוע לפני האירוע", מספרת אסנת, "כדי להזמינם ולשאול אם יש בקשות מיוחדות שנוכל לארגן להם, היו שביקשו ליווי של הנערים שלנו, היו שביקשו לישון בקיבוץ לילה לפני. למשפחה אחת ארגנתי דירת אירוח, ומשפחה נוספת התארחה בבית של משפחה מהקיבוץ שפתחה להם את הדלת ובעיקר את הלב. שני ילדים חגגו יומולדת, והכרוזים ציינו זאת עם ברכה וכל אחד מהם קיבל עוגת יומולדת אישית שנאפו על ידי חברת קיבוץ. אירחנו ילדה מטבעון במסלול הראלי, שעלתה להופיע בנגינה עם אמה ואחיה. היא מנגנת על כלי נגינה מיוחד וחדש, המונגש לבעלי מוגבלויות – שמו ארקנה. הם 'חיממו' את ההופעה של האירוע. גולת הכותרת הייתה נערי הקיבוץ שעזרו לקראת האירוע, נכחו בזמן האירוע ותפעלו אותו ממש כמו המבוגרים ואפילו יותר. הם הגאווה שלנו". 

"יותר מכל מה שדמיינתי" 

טל שני, בת ותושבת יסעור, אם יחידנית לתאומים בני שבע, אורי ויהלי, הצטרפה לאחרונה לעמותה והשתתפה באירוע ברמת יוחנן, עם בנה אורי הלוקה בשיתוק מוחין ובלקות שמיעה עמוקה, מושתל בשתלים באוזניו, סיעודי לחלוטין, תלמיד בית ספר ניצנים לחינוך מיוחד בעכו. יחד עימם הגיעה גם אמה של טל, דבורה. בנה יהלי העדיף שלא להצטרף.  

טל התוודעה לעמותה לפני מספר חודשים כשהייתה עם אורי בביקורת בבית החולים רמב"ם בחיפה, וקיבלה מאישה שנכחה במקום את הטלפון של זיו לב והמלצה חמה להצטרף לפאראגרוטראלי. זיו חיבר אותה ללירון עומר מעין המפרץ מהצוות המקומי לבניית מכוניות, והיא גם צורפה לקבוצת הורים בוואטסאפ שהתארגנה לאירוע ברמת יוחנן. את לירון טל הכירה מהלימודים במוסד החינוכי נעמן, וכשהוא הגיע לביקור אצלה הוא צירף אליו חבר צוות נוסף, דותן ויינשטיין, מיסעור. 

"הם באו אליי הביתה להכיר את אורי", מספרת טל, "ולדבר קצת על מה אפשר לבנות שיתאים ליכולות ולמגבלות שלו. החלטנו על בניית ג'ט ממטוסי העל, ושלושה שבועות אחרי זה לירון שלח אליי תמונה של קלנועית שהיא השלד, ואחר כך תמונה של הקלנועית עם חבית שממנה יעוצב המטוס. אחר כך הם הזמינו אותי לעין המפרץ לרכיבת מבחן על הקלנועית. סמכתי עליהם שהם עובדים על זה, ולא הרגשתי שום צורך לנדנד ולשאול. היה לי ברור שהם נורא בעניין, והם עושים את זה מאהבה ומתחושת שליחות מאד גדולה".  

בשלב מסוים צפריר פלג, חבר נוסף מהצוות בעין המפרץ, סיפר לטל שהם מעבירים את הקלנועית עם החבית לדניאל וטל, רכזי מגמת עיצוב המוצר בבית הספר התיכון האזורי אופק, והם הזמינו את טל שני כדי לשמוע ממנה מה חשוב מבחינת אורי כשהם הופכים את החבית למטוס על. "שבועיים לפני האירוע שאלתי את צפריר איך המטוס מתקדם", אומרת טל, "והוא אמר לי שזה לא כל כך מתקדם. יומיים אחרי זה הוא שלח לי תמונה של המטוס המוגמר, והייתי בהלם מהתוצאה. זה נראה מדהים. יותר מכל מה שדמיינתי".

פרא רכבת 4
לירון עומר עומד ליד ג'יפ שנבנה בעין המפרץ. צילום: אלבום פרטי לירון עומר

איך התרשמת מהאירוע? 

"כשנסענו לאירוע מאד התרגשתי. אוריקי לא כל כך הבין מה אני רוצה ממנו. הגענו לשם והיינו פשוט בהיי. זו הייתה חוויה של התעלות חושים. היה שם משהו כל כך נקי וטהור, מלא באהבה ובקבלה, בנתינה ובנורמליות. אנשים חייכו ורצו לעזור לא ממקום פטרוני, אלא ממקום של אהבה ונתינה מאד גדולה. הרבה תחנות והופעות הופעלו שם בהתנדבות, והקיבוץ היה מעל ומעבר. צריך באמת קיבוץ עם חוזק חברתי כדי להרים משהו כזה. כל הקיבוץ נרתם לזה בהתנדבות, וזה מאד ריגש אותנו וגם המפגש עם שאר המשפחות". 

אורי גם הרגיש את זה? 

"אני חושבת שהוא הרגיש שהוא נמצא במקום מיוחד. בהתחלה הוא לא כל כך הבין לאן אני לוקחת אותו, אבל אחר כך הוא מאד נהנה להסתובב עם המטוס ולראות את כל האנשים שהיו סביבו".  

צוות מטוסי העל 

לירון עומר, מעין המפרץ, חבר הצוות המקומי שעליו נמנים כמה חברים מהקיבוץ ומהסביבה, מספר שהצוות בנה מכונית לילד עם מגבלות פיזיות כבר באירוע הראשון ב-2018, ומאז הם מתמידים בכך וגם מתקנים ומתחזקים את כלי הרכב שיצרו. לאירוע ברמת יוחנן הם בנו את המטוס לאורי שני, ומלבד זאת שני כלי רכב נוספים. תהליך הבנייה מתחיל במפגש עם ההורים, שבו נציגי הצוות לומדים להכיר את הילד ואת מסוגלותו. לילדים עם יכולות פיזיות בונים רכב שהם נוהגים בו בעצמם, ולאחרים, כמו אורי, בונים רכב שהם יושבים בו ונעזרים בנהג. במפגש הם גם מספרים על העמותה, ומציגים אותה בפני הילד, ההורים והאחים.           

"אנחנו מציעים הרבה פעמים להורים לשתף את האחים במשימה", מציין לירון, "במקרה של טל ואורי, יהלי, האח התאום, לא התחבר לתהליך ולא הגיע לאירוע וזה בסדר. הבנו שטל או מישהו מאיתנו יצטרך להפעיל את הרכב באירוע. כדי שטל תבחר את הרכב שהיא רוצה שלחנו לה סרטונים מאירועים קודמים, והיא בחרה מטוס מהסדרה של מטוסי על. התחלנו לחשוב איך לבצע את זה, ואז עלה רעיון לקחת קלנועית ולהפוך אותה למטוס כשמאחור יושב הנהג ואורי יושב מקדימה והוא למעשה הטייס. גם כשהילדים לא נוהגים בעצמם, יש חשיבות לתת להם את ההרגשה שהם המובילים ובדרך כלל יש להם הגה או כידון. התחלנו לעבוד. טל הגיע פעמיים לתיאומים, ונתנו לה לעשות סיבוב עם הקלנועית כדי לראות שהיא משתלטת על זה. השלדה היא קלנועית של אפיקים שלמעשה נוסעת ברוורס, כדי שהצד של הארגז ועליו חבית הפלסטיק, שהפכה למטוס על ידי רכזי מגמת עיצוב המוצר של בית ספר אופק, תהיה מלפנים. מנהל המגמה ואחת המורות קיבלו מאיתנו תמונה של המטוס מהסדרה, והם צבעו את גוף המטוס ועיצבו את הכנפיים, ואנחנו סיימנו על ידי חיזוק החיבורים. יצא רכב מאד פשוט ופרקטי". 

הצוות מעין המפרץ, כמו שאר הצוותים, לא הסתפק בבניית המכונית. חברי הצוות דאגו להוביל את מטוס העל, ואת המכוניות הנוספות שבנו, לפרוק אותם ברמת יוחנן, ולקבל את בני המשפחה. הם עזרו לטל שני ולאמה דבורה להכניס את אורי למטוס, בדקו שהוא קשור כמו שצריך, וגם ליוו את טל בהתחלה כדי לראות שהיא מסתדרת בנהיגה.  

מה התחושה שלך כשאתה רואה את הילד באירוע? 

לירון: "תחושה מדהימה. תחושה של להעניק רגעי אושר לאלו שקצת יותר קשה להם, וגם לתת הזדמנות לקהילה המארחת להכיר קהילות אחרות. הבת שלי פחדה להגיע לאירוע הראשון של פאראגרוטראלי כי היא חששה לראות את הילדים המיוחדים, והיום, באירוע השביעי, היא הגיעה חופשי וזה היה לגמרי טבעי לה. זו גם תרומה חשובה של אירועי העמותה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול
7 דק' קריאה
התמקדות של מדינת ישראל בגנטיקה, באיסוף נתונים ובהפחתת חום, הובילה לתנובת החלב הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לפרה  מישל אקרמן – HOARD'S DAURYMAN 4.2022 המחברת היא כתבת בענף החלב והחקלאות שבסיסה בקולומבוס, אוהיו. ההולשטיין הישראלי
10 דק' קריאה
מפעל למיחזור חומרי לוואי מורכבים הצטערנו לשמוע שחברת פינוי פסולות וייצור חומרי לוואי לרפת סוגרת את הפעילות המרכזית של מפעלה בקיבוץ מרחביה. תלונות על מטרדי ריח לתושבים בסביבה הביאו את הרשויות להציק שוב ושוב
10 דק' קריאה
נתן כספי שהוציא לאור ספר על הגיל השלישי ("שבעים, שמונים, תשעים" בהוצאת "ספרי ניב"), עקב אחר חייהם של יותר מ-30 נשים וגברים בגילים שבעים עד יותר מתשעים שפורחים בערוב ימיהם * המסקנה שלו: גיל
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן