יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה לאתר

פיצויים בגין אי אספקת בציר ענבים

3 דק' קריאה

שיתוף:

פיצויים בגין אי אספקת בציר ענבים: קיבוץ כרמים התחייב בהסכם עם יקב, לספק ליקב את כל בציר הענבים שהקיבוץ מגדל לתקופה של 21 שנים. ברם עוד קודם לכן התחייב הקיבוץ בהתחייבות שאינה מוגבלת בזמן,  לספק את גידולי הענבים שלו לכרמל מזרחי. זה נגמר במשפט, ערעור של הקיבוץ, וסכום פיצויים לא מבוטל

פיצויים בגין אי אספקת בציר ענבים: "ויקו לעשות ענבים ויעש באושים", בפסוק זה, הלקוח מספר ישעיהו (ה, ב), נפתח פסק דין שניתן לאחרונה (25.6.19) בבית המשפט העליון* ומצאתי לנכון לסקור בפניכם. בנבואת חורבן זו משתמש הנביא באותו כרם כפוי טובה, שלמרות השקעת בעליו מניב פירות באושים, כמשל לקב"ה שהשקיע בעמו וציפה שיהפוך לחברת מופת, ואלו עשו בדיוק להפך.

להבדיל, באותו עניין, התקשר קיבוץ בהסכם עם יקב, בחודש מאי 2007 (להלן: הסכם 2007) לפיו יספק ליקב את כל בציר הענבים שהקיבוץ מגדל לתקופה של 21 שנים. ברם, הקיבוץ – בהיותו חבר בכרמל מזרחי – התחייב עוד קודם לכן בהתחייבות שאינה מוגבלת בזמן,  לספק את גידולי הענבים שלו לכרמל מזרחי. מכאן, שההתקשרות בין הקיבוץ ליקב הייתה בגדר הפרת חוזה בין הקיבוץ לבין כרמל מזרחי, וגרם הפרת חוזה מבחינת היקב. עם זאת יצוין כי הדבר לא נעלם מעיני הקיבוץ והיקב, ובהסכם 2007 נכתב במפורש כי הצדדים ערים לסיכון הכרוך בכך.

ואכן, הסיכון התממש. משנתחוור לכרמל מזרחי כי הקיבוץ עומד להפר את התחייבותו לספק את בציר הענבים של שנת 2007, פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה. בעקבות מהלך זה הגיעו הקיבוץ וכרמל מזרחי להסכם לפיו יספק הקיבוץ לכרמל מזרחי את ענבי בציר 2007 בתנאים עליהם הוסכם ביניהם.

בסופו של יום עלה בידי הקיבוץ במהלך שנת 2010 להשתחרר מכבלי ההתחייבות כלפי כרמל מזרחי, לאחר שפדה את מניותיו באגודה השיתופית והתחייב כלפי כרמל מזרחי להמשיך לספק את בציר הענבים לתקופה נוספת של חמש שנים. היקב מצדו התקשר ביום 31.5.2010 עם כורם אחר שהתחייב לספק ליקב את בציר הענבים שלו למשך 25 שנים.

לאור פרשה זו הגיש היקב נגד הקיבוץ תביעה כספית בסך 5,139,617 ₪ בגין פיצויי הסתמכות (אובדן השקעות) ופיצויי קיום (אובדן רווח) כתוצאה מאי אספקת יבול הענבים מבציר 2009 ו-2010.

בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי נקבע כי הקיבוץ נהג בחוסר תום לב כלפי היקב בכך שלא גילה ליקב  אודות צו המניעה שביקשה כרמל מזרחי כנגד הקיבוץ, ומאחר שהקיבוץ "זרה חול" בעיני היקב לגבי יכולתו לספק ליקב ענבים בשנים שלאחר מכן. בכך הפר הקיבוץ את התחייבותו לספק ליקב את ענבי בציר שנת 2009 ושנת 2010 (השנים שנתבעו).לעניין הנזק שנגרם ליקב, בית השפט קבע כי על הקיבוץ לשלם פיצויי קיום בסך של 850,000 ₪, פיצויי הסתמכות בסך של 325,000 ₪, ועוד סך של 50,000 ₪ בגין שתילים שנרכשו על ידי היקב.

על פסק דין זה הגיש הקיבוץ ערעור לבית המשפט העליון.

בפסק דינו מדגיש בית המשפט כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות. לכן, נקודת המוצא היא כי, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, יש לראות את הקיבוץ כמי שפעל בחוסר תום לב וכמי שהפר התחייבותו על פי הסכם 2007. למרות זאת, קובע העליון, התוצאה של פסק הדין אינה יכולה לעמוד, שכן לא ניתן לפסוק פיצויי הסתמכות ופיצויי קיום ביחד.

נסביר כי פיצויי ההסתמכות נפסקו לזכות היקב לאור טענתו, כי נערך לקלוט את בציר הענבים של הקיבוץ לתקופה של 21 שנים, ופיצויי הקיום משקפים את הרווח שהיה אמור לצמוח ליקב בגין אותה השקעה. כלומר, לא ניתן לפסוק את שני סוגי הפיצוי יחדיו, מאחר שהם מושתתים על אינטרסים סותרים. בית המשפט מסביר כי באופן דומה, מי שהשקיע בשיפוץ נכס על מנת להשכירו, אינו יכול לתבוע הן החזר של סכום השיפוץ והן את הרווח שהיה נצמח לו אילולא הפר השוכר את התחייבותו לשלם דמי שכירות. שכן אם נעמיד את המשכיר-הנפגע במצב בו היה אילולא ההפרה, הרי שבכל מקרה היה משקיע את דמי השיפוץ כנגד דמי השכירות שהיה אמור לקבל מהשוכר-המפר. כך גם בענייננו. אם נעמיד את היקב במצב בו היה נמצא אילולא הפר הקיבוץ את התחייבותו לספק ענבים בשנים 2010-2009, הרי שבכל מקרה היה היקב נדרש להשקיע בציוד ובמיכלים על מנת לקלוט את בציר הענבים.

בית המשפט ממשיך וקובע כי בהינתן שהיקב התקשר בשנת 2010 בהסכם החלופי עם כורם אחר שהתחייב לספק ליקב ענבים למשך 25 שנים, הרי שההשקעה של היקב לקראת קליטת ענבי הקיבוץ לא ירדה לטמיון, ולכן לדעתו אין לפסוק כלל פיצויי הסתמכות. כמו כן, מאחר שהיקב התקשר עם כורם חלופי שסיפק לו החל משנת 2010 ענבים בכמות אף גדולה יותר מזו שלהספקתה התחייב הקיבוץ, הרי שלכאורה לא נגרם ליקב נזק של אובדן רווחים (פיצויי קיום). למרות זאת, בית המשפט העליון קובע כי הוא נכון לצאת מנקודת הנחה המיטיבה עם היקב, ולפיה, מאחר שבשנת 2009 הקיבוץ לא סיפק ליקב ענבים, נגרם ליקב אובדן רווח אותו מעמיד בית המשפט על סך של 315,000 ₪. בסיכומו של דבר, ביחד עם סך השבת השתילים, מפחית את סכום הפיצויים שעל הקיבוץ לשלם לסך של 365,000 בלבד. כמו כן מפחית בית המשפט את סכום שכ"ט עו"ד שהועמד בבית המשפט המחוזי על 75,000 ₪, לסך של 15,000 ₪ בלבד.

 

* ע"א 3805/17 קיבוץ כרמים – אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אנטיפוד השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 25.06.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נרשם אחרת.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה יוצאים לפעילות נוספת של איסוף ופינוי פסולת חומרי ההדברה ותכשירים וטרינריים מחקלאים. עד כה נאספו כ-90 טונות של חומרי הדברה ותכשירים חקלאיים ישנים או פגי תוקף אורן לביא, מנכ"ל
בעקבות קמפיין משרד החקלאות ולרגל הכניסה לתוקף של חוק סימון ארץ מקור גם במכירה מקוונת: 85% מהציבור מעדיף לרכוש תוצרת חקלאית מקומית. תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות
במסגרת התוכנית, נבחרו בהליך תחרותי 9 זכיינים המשלבים תאגידים ישראלים וזרים, משקיעים, אשכולות אזוריים ועמותות בכל רחבי הפריפריה ויפעילו את מרכזי החדשנות, במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארטאפים חדשים עם חיבוריות אזורית חזקה ולקדם
3 דק' קריאה
על פי נתוני ארגון הגפן והיין הבינלאומי -OIV (International Organization of Vine and Wine)  שפורסמו בנובמבר האחרון, היקף ייצור היין העולמי בשנת 2023 צפוי להיות הנמוך ביותר ב-60 השנים האחרונות. זאת בשל פגיעה שנגרמה
2 דק' קריאה
המלחמה בעזה והעימות הצבאי בצפון, יצרו בקרב משקים חקלאיים ועסקים קטנים נוספים אתגרים וקשיים כלכליים – תזרימיים. השומר החדש ו- SparkIL יוצאים במיזם חדש שיספק להם אפשרות לקבלת הלוואת חירום של עד 100,000 ₪
2 דק' קריאה
מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בנתב"ג תפסו בתוך 48 שעות אלפי חלזונות במשקל של כ-5 ק"ג. החלזונות משמשים, ככל הנראה, למאכל במזרח, והם נתפסו תוך 48 שעות אצל שתי עובדות זרות שחזרו
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן