יבול שיא
הרפת והחלב
גרעיני חמניה עפולה

סיפורו של דניאל יצחקי מקיבוץ שער העמקים שפיתח את גרעין החמנית מתוך אהבה לחקלאות ולאישה

2 דק' קריאה

שיתוף:

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 עבד חבר שער העמקים דניאל יצחקי ז"ל (1913 -1998), כחבר בצוות ענף גידולי השדה.

כאיש סקרן ואוטודידקט הוא החל להתמקד בטיפוח צמח החמנית להפקת גרעינים לפיצוח, כך שיהווה חלק בלתי נפרד מסל גידולי הקיץ של חקלאי ישראל. יצחקי הציב לעצמו שלוש מטרות ליבול שיתקבל מהזרעים שטיפח:

  • יצירת צמח קומפקטי, נמוך (160-90 ס"מ) שיביא לחיסכון במים, יקדים להבשיל והטיפול האגרוטכני בו יהיה נוח יותר, ובמיוחד הקציר על ידי הקומביינים של אותה תקופה. 
  • הגדלת קוטר הקרקפת, להעלאת היבול. 
  • גרעין ארוך, רחב וכבד שיעלה את היבול וישפר את איכותו. 

תכונות אלה, כולל עמידות למחלות, למזיקים ולצמחים טפילים, מהוות את הבסיס לטיפוח זנים חדשים גם היום בעשור השני של המאה ה-21.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת יצאו לשוק הזרעים, זן החמנית הראשון מתוצרת שער העמקים, ד"י 1 (ד"י- דניאל יצחקי), בעקבותיו באו  ד"י 2 ואחר כך ד"י 3 שיצא לשוק באמצע שנות ה-70 ונרשם בספר רישום הזנים בשם "דניאל".

בשם האהבה

עד כאן סיפור חקלאי די סטנדרטי, כמותו אפשר למצוא כמעט בכל ארכיון קיבוצי. אלא שלסיפור הזה יש היבט נוסף, רומנטי, שהוא לא פחות חשוב ומענין, כפי שמספר הנכד של דניאל, זיו יצחקי בשפתו הפיוטית: "הם היו שניים.

בתחילה עלם ועלמה ועם הזמן גבר ואשה. זוג. שותפים לחיים. שותפים לדרך. צוות. הוא היה גבוה ורזה. עמוד טלגרף. כמעט שני מטר. היא, היא הייתה קטנטנה עגלגלה ומתוקה, בקושי מטר וחצי.

הוא היה חקלאי, איכר, איש אדמה, חוקר אוטודידקט איש חזון והגשמה, איש עיקש וישר כתלם ערוגה. היא הייתה העזר שמנגד. הם הגיעו לקיבוץ שער העמקים כחלק מגרעין השומר הצעיר. לימים הפך דניאל לחקלאי בשדות החמניות של הקיבוץ. הכי הם אהבו לטייל יחד בשדות הקיבוץ, אבל הטיולים בחמניות העציבו את דניאל.

הן היו אז כל כך גבוהות, שרק הוא יכול לראות את יופיין בעוד אלָה הסתפקה ביער של גבעולים (ומטר של קליפות גרעינים). דניאל חיפש פתרון יצירתי, ובשם האהבה פיתח זן חמנייה ננסי בגובה מטר וקצת.

ועל הדרך, שינה את פני החמניות בעולם". על תמימותו של סבו בקטע המסחרי תעיד העובדה שעל הזן הננסי שטיפח במלוא מרצו ואונו, ד"י 3, לא נרשם פטנט.

יתרה מכך, הוא סיפק זרעים לכל דורש מבלי לדרוש תמורה. "כל הקטע, מעבר לרומנטיקה עם סבתא שלי, היה להגיע לקציר עם קומביין (במקום סכינים ארוכות) ולשם כך צריך היה להנמיך את גובה החמנייה, ומפני שזה היה הזן היחיד שניתן היה לקצור בקומביין, כל החמניות שאתה רואה בארץ הם מזן ד"י 3 או חיקויים שלו".

מעצמה גרעינית

הגרעינים של דניאל, כמו של מגדלים אחרים בקיבוצי העמק שייחודם היה בגודלם, הובלו אחר כבוד למנפטה בעפולה (שקיימת עד היום), שם מוינו ונמכרו לחנויות.

מי שגילה ענין מיוחד בזן ד"י 3 היו בני הזוג חווה ומנחם מגדן, עפולאים ניצולי שואה, שהגיעו לעיר ופתחו בשנת 1947 חנות  קטנה לפיצוחים (בעיקר חמניות) סמוך לבניין המשטרה, שתוצרתה הפכה למבוקשת מאוד.

במהלך השנים דבק בה הכינוי "מעצמה גרעינית'", בזכות הגרעין הגדול (4 ס"מ אורכו) והקלייה המיוחדת, ולא רחק היום שהשם "גרעיני עפולה" עם סמל החמנייה התנוסס בפתח כל חנות גרעינים שהחשיבה את עצמה, למרות שהקשר בין "קליית מגדן" לבין החיקויים, רחוק כמו מזרח ממערב.

לפני כשנה וחצי מכרה בתם של המגדנים את המותג בסכום נאה של כארבעה מיליון שקלים וחצי, אבל למפצחים נותרה תקווה כי בית העסק ממשיך לפעול באותו מקום, תחת אותו שם מיתולוגי "מגדן".

קרוב לשמש

עד היום הזן ד"י 3 תוצרת שער העמקים הוא זן ה"דגל" מבחינת גודל המזרע בארץ והוא ממותג כזן הגנרי בחמניות לפיצוח.

עם השנים טיפוח, יצור ומכירת הזרעים, הפך לענף עצמאי במסגרת תאגיד "חקלאות שער העמקים" ועובדיו המשיכו לשפר את ביצועיו של הזן ד"י 3 והיבולים מזן זה מגיעים ל- 300 ק"ג לדונם ואף יותר. גודלם של הגרעינים המתקבלים מהזרעים מזן זה ארוכים מבעבר וכבדים יותר.

בשנת 2010, לאחר ניתוח של שוק זרעי החמנית בארץ ובחו"ל, התקבלה החלטה אסטרטגית בשער העמקים לעבור ולייצר זני מכלוא (זרע שמיוצר באופן מבוקר על ידי טיפוח נפרד של קו זכרי וקו נקבי, במטרה ליצור און כלאיים משופר ואמין) ומאוחר יותר הוקם תאגיד עצמאי.

בכוונת החברה להמשיך ולטפח זני מכלוא שונים, לשמר ולשפר את הזנים הפתוחים תוך שימת דגש על צרכי השוק בשיתוף פעולה עם החקלאים וכל שרשרת הערך של המוצר.

ומסכם בשם סבו וסבתו הנכד זיו יצחקי: החמניות הפכו לזן ועוד כמה. קראו להם ד"י 1, ד"י 2, ד"י 3, חמנית דניאל, זן אלָה. היו חיקויים והיו שטויות, אך לחמניה ולזוג בשמים זה לא חשוב, זה קציצות, הם הרי עכשיו כבר גבוה מאד… " 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
40 שנה ארך מסעם של בני ישראל ממצרים לארץ כנען, כולל חציית ים סוף. עשרה ימים ו-730 ק"מ, ארך מסעם של קבוצת רוכבי האופניים עברון-ברמד במסע חוצה ישראל ממנו חזרו השבוע. ניכר עליהם שבינתיים
4 דק' קריאה
סבה של אוריין צ'פלין מצא בשלוש לפנות בוקר את כל ארון המשקאות פרוש על השולחן במטבח, ואת אשתו בת ה-87 עם קופסת בונבוניירות, חוגגת את חתונת בנה. רומן חדש שעוסק בדמנציה, בלבול ואהבה  בלה
4 דק' קריאה
איפה נחשבה הרפת לענף של נשים ולמה לרוב הנשים בקיבוץ לא היה רישיון נהיגה? ד"ר אסתר כרמל-חכים מרמת השופט חקרה את מעמד הנשים בקיבוצים ויש לה מסקנות מעניינות   לפני כשנה, לקראת יום האישה הבינלאומי
8 דק' קריאה
למרות שאין עדויות ארכיאולוגיות ליציאת מצריים, הזקן מבאקה אל גרבייה לא מרשה לאכול לחם בפסח. הדי בן עמר שופך חמתו   מתישהו באמצע שנות ה-80, ואני אז חבר קיבוץ צעיר יחסית לגילי היום, חבר צעיר
4 דק' קריאה
ההנהגה היוצאת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בראשות עודד פורר ונעמה קאופמן-פס, נמנעה תקופה ארוכה מלקיים סדרה של מכרזים לאיוש תפקידים שונים במשרד הממשלתי. עם כניסתם למשרד החקלאות של השר אבי דיכטר ומנכ"ל המשרד
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן