יבול שיא
הרפת והחלב
פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון

פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית

5 דק' קריאה

שיתוף:

פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי

פסטיבל קול המוזיקה בגליל

החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות שמחר קמים לעוד יום עבודה – אולם בית העם בכפר בלום הומה מפה לפה. בפסטיבל קול המוזיקה בגליל

חובבי תיאטרון ומוזיקה מהצפון ומעבר לו, התקבצו ובאו ל"איש'ל ורומנצקה", האירוע הראשון בפסטיבל "קול המוזיקה", 2021. במחוזותינו, נהוג לערוך את הפסטיבל בעונת הקיץ החמימה, אך השנה, בגלל חוסר ודאות קורונית ובשל חילופים בניהול האומנותי, הועבר הפסטיבל לעונת החורף.

קול המוזיקה גליל עליון
קול המוזיקה גליל עליון

ד"ר עפרה יצחקי, המנהלת האומנותית החדשה, בחרה לפסטיבל את הכותרת "אגדת חורף", מתוך כוונה להעניק למשתתפים רגעי שלווה ורוגע, התבוננות בטבע, בחילופי העונות ובקצב החיים, ולשזור בכל אלו קטעי מוזיקה מתאימים.

מסתבר שיש שפע יצירות שהולמות את הנושא, חלקן מתייחסות לרוח, סערה וגשם, וחלקן משדרות מלנכוליה חורפית או מנגד, חמימות וקרבה אל מול האח הבוערת.

יצירות כמו "חורף" לויואלדי, "כישוף הגשם" לטקמיצו, "הסערה" של בטהובן ו"שר היער" של שוברט, הן רק דוגמאות מעטות משפע ההצעות שהוגשו לקהל המאזינים.

מוזיקה קלאסית עם מנת פלאפל

נחזור לבית העם בכפר בלום, ולנגנים העולים לבמה בתלבושתם המעומלנת, כשפרח אדום נעוץ בדש בגדם. האורות מתעמעמים, והתרגשות עוברת בקהל כשהמלחין והיוצר יוסי בן נון, השחקן דרור קרן, וזמרת הסופרן גוני כנעני, מצטרפים לתזמורת החגיגית.

קרן פורש בפני הקהל סיפור חנוך לוויני אופייני, המפרט על אודות פגישתם הראשונה והיחידה של גבר ואישה ברחובות תל אביב.

המוזיקה שחיבר בן נון, מלווה את הזוג בציפיותיהם ובאכזבותיהם – לעיתים היא קצבית, הומוריסטית, מזכירה מעט ריקוד יידישאי, ולעיתים, מושכים כלי הנשיפה צליל ארוך המקבל תגבורת מכלי ההקשה ואלו מעידים על מפחי הנפש של גיבורי הסיפור.

הטקסט של לוין לא עושה הנחות וממחיש עבורנו בתיאורים פלסטיים ובלתי מתפשרים את מזג האוויר, ריחות הגוף והרהורי הלב של הזוג המדובר.

הקהל עוקב בעניין אחר המתרחש – מביע סלידתו בעת הצורך ממשפטיו של לוין, צוחק במקומות הנכונים, ומשתאה לשמע המוזיקה המרהיבה שחיבר בן נון, בכדי ללוות את איש'ל ורומנצ'קה אוכלים פלאפל בשוק בצלאל.

אין ספק שזו המוזיקה הראויה להביע נגיסות קצובות ומהירות במנת פלאפל, ולסמן בעזרת התווים המושמעים את הטחינה הזולגת והחור שנפער בתחתית המנה.

קרן מעמיד בפני הקהל עולם ומלואו, ומגיש אותו כסיפור מתח, קומדיה וטרגדיה כאחד. זמרת הסופרן, גוני כנעני, לבושה בשמלה מלכותית אדומה, מוסיפה בשירתה הדרמטית להבנת האווירה בסיפור.

הקהל המרותק להתרחשות הבימתית מרוצה מהשילוב בין השירה, הנגינה והטקסט המומחז. ההנאה והפרגון רבים כל כך, עד שגם למרות תקלה בחשמל המאלצת את קרן לדקלם את הקטע האחרון ללא אמצעי הגברה, נשמעות מחיאות כפיים סוערות והאנשים ממאנים לקום ממושבם.

חורף קלאסי במיטבו

המופע התיאטרלי הזה היה רק הקדימון לפסטיבל כולו. הפתיחה הרשמית לאירועים המוזיקליים נערכה למחרת, באירוע שכותרתו "קונצרט חורף".

מזג האוויר כאילו התארגן לכבוד הפסטיבל. סימני הגשם שירד במשך היום ניכרו היטב על מעילי הקהל, שהסתופף באולם, מקווה להתחמם לאורם של תווים שנשזרו יחדיו. על הבמה המוארת הונח צ'מבלו מרשים, וסביבו המתינו כסאות וכני תווים לנגנים שיתחלפו במהלך הערב.

הפעם האולם אינו מלא, אלא נראה כאילו התכנס בו חוג ידענים, מביני עניין, המתאפיין בעיקר במאזינים בעלי שנות ותק ועטורי שיבה. כולם מתיישבים דרוכים ומלאי סבלנות.

אין צורך לבקש להשתיק ניידים, הרי זהו דבר המובן מאליו לבאים לקונצרט זה. גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, נושא דברים, וזמרת הסופרן, יעלה אביטל, מנעימה בקולה ומברכת על נרות החנוכייה.

ד"ר עפרה יצחקי מכבדת את הנוכחים בנאום פתיחה קצר, ומספרת שבחרה לפתוח את הפסטיבל בשיר של הנרי פרסל, המהלל את כוחה של המוזיקה ומוסר את מטרת הפסטיבל: "מוסיקה, מוסיקה לזמן מה, מי ייתן וכל דאגותיכם תתפוגגנה".

יצחקי נותנת תודתה לכל מי שסייע בהפקת הפסטיבל – המועצה האזורית הגליל העליון, רותם מנור וכל מחלקת התרבות של המועצה, המפיקה נטע פניני, וכמובן, המשתתפים המבצעים את היצירות.

המנהלת האמנותית של הפסטיגל
המנהלת האמנותית של הפסטיגל


לאחר הקטע הרשמי, שקט משתרר באולם, ונגינת צ'לו מובילה את המנגינה. יעלה מצטרפת בקולה הקסום, ומשרה על הנוכחים אווירה אגדית ומרגיעה.

לרגע נדמה שאנחנו אכן נמצאים באירופה הקרה, שוכבים אל מול האח המחממת, מניחים ראשנו על כרית רכה, ומקשיבים לשיר ערש מהפנט מפי אם אוהבת.

בקטע הבא מצטרפים שלושה נגני כלי נשיפה לאסף זומר שעל הצ'מבלו: גד לדרמן על הבסון, גי אשד על החליל ודודו כרמל באבוב. הרביעיה מתחילה בנגינת קונצ'רטו של ויואלדי,  ותוך דקות ספורות ניתן לדמיין את החליל והאבוב רודפים זה אחר זה בשדות ירוקים.

המוזיקה כתובה כדו שיח פעיל ומתגלגל, כך שגם הנגנים עצמם אינם עומדים במקומם, אלא משלבים את כל גופם במלאכת הנשיפה, ומבצעים ריקוד של ממש, כאילו תכף ויתפסו זה את זה בפועל.


הבסון מתווה קצב תת קרקעי למתרחש, ולעיתים הוא נשמע כקריין המפרש לצופים את מהלך העניינים במגרש הספורט.

לכבוד ביצוע פרק ה"חורף" מאת ויואלדי, עולה על הבמה הרכב מורחב של נגני כלי קשת. המוזיקה הסוחפת מביאה איתה רוחות עזות המתדפקות על החלונות, וכל משיכת קשת מרעידה את האוזן ואת הלב.

הסולן רועי שילוח עומד במרכז ההרכב ובפניו ניכרת המיומנות הדרושה על מנת להגיע לרמת וירטואוזיות שכזו בנגינה.

באופן טבעי עולים ההרהורים על הכושר שזקוקים לו המבצעים, זריזות הידיים, הסדר הנשימה, וכמובן, הגאונות בה ניחן קומפוזיטור, שיודע להעביר תופעות טבע באופן מיטבי, בעזרת מיתרי הצ'מבלו, הויולה, הכינור והצ'לו.

לאחר הפסקה קלה, ממשיך קונצרט החורף ומענג את אוזני הקהל ביצירות מגוונות, מזמנים שונים, וחותם בעיבוד מיוחד לשיר "דצמבר" מאת משה וילנסקי ונתן אלתרמן. הלילה החורפי מקבל את פני היוצאים מהאולם, מלאי עונג, סיפוק ותרבות, ממהרים אל בתיהם החמים.

היקינטון שר אופרה

שמעתם פעם את השיר "מטרייה בשניים" בשירה אופראית? האזנתם מימיכם ל"שיר מולדת" בעיבוד בארוקי? ובכן, יכולתם לזכות בהזדמנות שכזו, לו הייתם מגיעים ל"פזמון ליקינטון", אירוע מוזיקלי בו הושמעו שירים מוכרים בעיבודים חדשים.

חלק ניכר מהעיבודים הוזמנו במיוחד לפסטיבל, וחוברו על ידי סטודנטים ובוגרים של המחלקה לקומפוזיציה בביה"ס למוזיקה באוניברסיטת תל אביב.

הנבל, הפסנתר וכלי ההקשה, שבמרכזם מרימבה מפוארת, שזרו טיפות של גשם אל היצירות, והעניקו להן עדינות וייחודיות. כשיעלה אביטל שרה את "על הדרך עץ עומד", העביר העיבוד המוזיקלי את געגועי האם ודאגתה, ואימת השואה בהחלט הורגשה, גם באמצע חג החנוכה.

גם שירה של לאה גולדברג "את תלכי בשדה", זכה לעיבוד קלאסי, שהמחיש לשומעים את הדרך הנמשכת, כשטפיפות ההליכה בשדה מעולם לא נשמעו דוקרות כל כך.

האירוע, שנערך בשעות אחר הצהריים המוקדמות, אולי נועד לזמן לאולם קהל מעט צעיר יותר, אך למעשה, מעבר לשלושה ילדים מתחת לגיל 8 היו רב המאזינים בגילאים המתאימים לסבא ולסבתא שלהם. בכל מקרה, נהנו כולם מהמופע המרשים.

מי הכריח אותך לבוא לכאן?

מקומם של הילדים והילדות לא נפקד מכוונותיהם של מפיקי הפסטיבל: בבוקר שבת הגיעו למרכז "קלור" בכפר בלום עשרות ילדים וילדות מלאי אנרגיות חיוביות, מלווים בהוריהם או בסבא וסבתא.

מיכאל אבס, סופר ילדים, תכנן לנגן עבורם מוזיקה של באך, לצד סיפורי אגדות וחידות מתקופת ילדותו של המלחין.

לאור פציעה בכף ידו, התמקד אבס סיפורים עצמם, ושזר לאוזני הילדים תעלומות, חידות ומעשיות. בסקר מהיר שנערך לפני תחילת האירוע, שאלנו את הילדים "למה עזבתם את מסכי המחשב והטלוויזיה, את מגרשי הספורט או את שבילי הגליל ובאתם לאירוע רציני ותרבותי?".

קרני משניר, בת 8 וחצי, הגיעה עם סבא, סבתא ואחותה הצעירה. היא מנגנת במנדולינה ומתעניינת במוזיקה. עופרי מירושלים, בת 11, מנגנת על פסנתר כבר שלוש שנים ובאה לאירוע עם אמה ואחותה.

גם גוני הירש, בן ה-9, הגיע עם ידע קודם במוזיקה וקילומטראז' מרשים בקריאת ספריו של אבס. "נו, יש עוד תקווה גם לדור הצעיר", אמרנו בליבנו, וחיכינו לשמוע את תגובות החבורה הצעירה בתום המפגש.

אבס אירגן סביבו את הקהל בעיגול, כמו מספר סיפורים לפני מאות בשנים. הקטנטנים יותר ישבו על מחצלות, והמלווים המבוגרים זקפו אוזניהם מהכסאות שמסביב. אבס מתגבר על אתגרי הקשב והריכוז שמזמנים לו המאזינים הצעירים, ומפליא בחידותיו וסיפוריו.

הילדים הנרגשים מתמלאים במתח, צוחקים ברגע הנכון ומגיבים בצעקת בהלה כשהוא מגביר את קולו. לבסוף, ניכרת ירידה בסבלנותם, והמפגש מסתיים במחיאות כפיים.

קרני, עופרי וגוני, שמחים לספר על שביעות רצונם מהמפגש המהנה והאינטלקטואלי.
הם מדווחים כי למרות האכזבה מחסרונה של הנגינה ומהעדר הליווי המוזיקלי, עדיין הצליחו לצחוק, להתמודד עם החידות, להיות מתוחים, מופתעים ומלאי עניין. ניכר כי צדקו ההורים, הסבים והסבתות, כשקבעו עבור צאצאיהם בילוי ייחודי כל כך לבוקר שבת.

פסטיבל קול המוזיקה בגליל

בין הקונצרטים הרשמיים אפשר היה להשתתף גם בשעות החזרות, שהעניקו למאזינים חוויה ייחודית ובלתי פורמלית: הנגנים, לבושים בבגדי יומיום, ניגנו תחילה את כל היצירה במלואה ואחר כך חזרו והעמיקו בה, על מנת לשפר את ביצועיהם.

במהלך החזרה שוחחו הנגנים בינם לבין עצמם, ענו על שאלות מהקהל, ונתנו הצצה מרתקת למלאכת הנגינה וההכנה לקונצרט.

והיום, אם תקשיבו היטב היטב, תוכלו לשמוע את ציפורי הגליל מזמרות ברהמס, ולראות על חבלי הכביסה תו אחד או שניים, שהחליטו להישאר כאן עוד קצת, אולי עד בוא האביב.

פסטיבל קול המוזיקה בגליל | צילום: עופר מושקוביץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר סיכלו בסוף השבוע ניסיון הברחת 13 טון דגים ופירות ים מעזה. הדגים הועברו להשמדה ונפתחו הליכים משפטיים כנגד המעורבים בניסיון ההברחה. תחילתו של האירוע 
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן