יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1932703607

פרשנות לחוד ושינוי לחוד

3 דק' קריאה

שיתוף:

מה ההבדל בין "פרשנות" של החלטות אסיפה ובין "שינוי" שלהן?

שאלה: האם למזכירות או ועדה, יש סמכות לשנות, לתקן, לפרש, להוסיף, לגרוע סעיף כלשהו בתקנון שהוחלט עליו באסיפת החברים? במונח "תקנון" כוונתי באופן גורף להחלטות, נהלים ותקנונים בנושאים שונים שהתקבלו בשיחה או בקלפי (לדוגמה: נוהל בחירת ממלאי תפקידים והארכת קדנציות, תקנון שיחה, תקנון תקציבים). 

תשובה: יש להבחין בין הסמכות "לשנות או לתקן" לבין הסמכות "לפרש". יש גם לדייק בטרמינולוגיה בין תקנון הקיבוץ (שמהווה את "תקנות האגודה השיתופית", כמשמעותן בדיני האגודות השיתופיות) לבין כל אותן החלטות אסיפה בין אם הן קרויות "החלטות" ובין אם הן קיבלו כותרת של "תקנון" (בעיקר כאלה המסדירות מערכת של כללים ונהלים, כדוגמת "תקנון שיוך", "תקנון קליטה", "תקנון בניה", "תקנון סיעוד" ואחרים).  

פרשנות כמעשה יומיומי 

נפתח ב"סמכות לפרש". אם להיתלות באילנות גבוהים, נזכיר מדברי השופט אהרן ברק: "להבין משמעו לפרש. לשפוט משמעו לפרש. הטקסט המשפטי אינו מדבר 'כשלעצמו'. הוא ניצב לפני הקורא רק לאחר שפורש על-ידו במודע או שלא במודע". הפרשנות, היא הדרך לפיה הקורא מבין את הטקסט. "לפי כללי הפרשנות", המשיך השופט ברק: "נשלף המובן המשפטי של טקסט משפטי מתוך מגוון משמעויותיו הלשוניות". במילים פשוטות יותר: הפרשנות היא הדרך שבה הקורא מברר את המשמעות של הטקסט ומיישם אותו לשאלה המעשית העומדת בפניו. 

עו"ד ליעד סידר (נשיץ ברנדס אמיר ושות') אומר שהפרשנות היא פעולה יומיומית שמבצע ממלא תפקיד מוסמך באגודה בעצמו או מזכירות, הנהלה או ועדה, שמוסמכים לכך, שקוראים את הוראות התקנון או ההחלטה ונדרשים ליישם אותן בעניין מסוים. הם עושים זאת בדרך בה הם מבינים את משמעות הטקסט. הסמכות הנתונה להם היא לפרש וליישם. יכול שיידרשו לייעוץ משפטי או חשבונאי או אחר. יש להם את הסמכות לפרש אך לא לתקן. לפרש, אך לא לשנות, לא להוסיף ולא לגרוע.   

מדרג הרשויות 

הפרשנות של מזכירות או ועדה לגבי הוראה מסוימת נתונה לביקורת, מסביר עו"ד ליעד סידר. זו יכולה להיות ביקורת פנימית, בדרך של ערעור אל רשות פנימית שבמדרג הרשויות נמצאת במקום גבוה יותר. למשל, האסיפה ביחס לפרשנות של ועד הנהלה (מזכירות) או של ועד ההנהלה ביחס לוועדה או לממלא תפקיד שכפופים אליו. תיתכן גם ביקורת שיפוטית על פרשנות של הוראת תקנון במקרה שחבר, למשל, חולק על הפרשנות וטוען בבית המשפט שאינה נכונה או שלא מגשימה את כוונת ההוראה.   

ביקורת שיפוטית נועדה, בין השאר, לבחון אם מדובר בפרשנות לגיטימית שמבקשת לצקת את התוכן הנכון להוראה וליישם אותה לפי לשונה וכוונתה, ואף לעשות שימוש בשיטת הפרשנות התכליתית המקובלת בשיטת המשפט אצלנו, ממשיך עו"ד סידר, או שמא מדובר בשינוי ההוראה במסווה של פרשנות, שזו פרשנות שאינה לגיטימית.  

ומכאן לסמכות "לתקן": באגודה השיתופית קיים מדרג היררכי של רשויות. האסיפה מוסמכת לשנות את החלטותיה, בין אם ברוב רגיל ובין אם ברוב מיוחס (ככל שנקבע כזה בהחלטה המקורית שעומדת לשינוי). האסיפה גם מוסמכת בעת דיון על החלטת ועד הנהלה לקבל החלטה שמפרשת או מתקנת אותה. בוודאי שגם המזכירות עצמה יכולה לחזור ולתקן את החלטותיה. אך לא ניתן לעשות זאת בהיפוך הסדר. המזכירות אינה יכולה לתקן את החלטות האסיפה, לא את "תקנוני האסיפה" ובוודאי שלא את תקנון הקיבוץ.

תמונה ליעד מרץ 2021 1
עו"ד ליעד סידר. הפרשנות היא פעולה יומיומית שמבצע ממלא תפקיד מוסמך. צילום: מהאלבום הפרטי

פרשת "שדות ים" 

אשר לדרך תיקון התקנון, מסביר עו"ד סידר ש"התקנון" הוא מסמך הייסוד של האגודה והנורמה הפנימית העליונה בו. כל תיקון בתקנון נעשה במתכונת ברורה ומוגדרת שקבועה בתקנות האגודות השיתופיות, שתחילתה באישור האסיפה את שינוי התקנון ברוב המיוחס לפי תקנון הקיבוץ. תוקף השינוי הוא מעת שניתן לגביו אישור רשם האגודות השיתופיות. עו"ד סידר מדגיש כי גם אם קִיֵּים הקיבוץ את כל "הפרוצדורה", עדיין נדרש אישור רשם האגודות, וללא אישורו אין תוקף לתיקון התקנות. הוא מדגים מפרשת "שדות ים" (שנסקרה לאחרונה בטור זה), בה ניתן צו מניעה ליישום החלטה של האסיפה לגבי מהלך שינוי אורחות החיים, לנוכח היותו סותר את תקנון הקיבוץ השיתופי (שטרם שונה קודם להחלטה האמורה). בית המשפט הבהיר, מציין עו"ד סידר, כי גם אם הכול נעשה בכוונה טובה ומשיקולים ראויים, אין להכשיר שינויים עתידיים שמצריכים תיקון תקנון מבלי שבוצע תיקון שכזה. כדי שתצליח "המסגרת הקהילתית", אמר שם בית המשפט, נדרש אמון ארוך טווח של החברים באופן קבלת ההחלטות ובכך שתתקיים הפרוצדורה הנדרשת לשינוי הוראה בתקנון.  

פינת המעקב: בוטל צו המניעה 

ב"פינת המעקב", בשולי הרשימה, נספר כי חברי שדות ים מיהרו לאחר הפסיקה האמורה אל המועדון לחבר ומשם אל הקלפי וברוב של כ-77 אחוזים מבין בעלי זכות ההצבעה (93 אחוזים מבין החברים הצביעו) אישרו בקלפי את תיקון תקנון הקיבוץ, והכשירו, לשיטתם, את הפעלת מהלך שינוי אורחות החיים. צו המניעה בוטל והמהלך יצא לדרך. הצלחה לכולם.   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן