יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 2

פשיעה חקלאית: "זה לא מעניין את המשטרה. אף אחד לא מתעסק בזה"

7 דק' קריאה

שיתוף:

"יש במדינת ישראל פשיעה שהולכת ומתגברת בכל הרבדים ובכל התחומים. החקלאות היא חלק מזה. המדינה לא מתמודדת עם זה, לדעתי מתוך בחירה" אומר עופר ברנע מקיבוץ חולתה, מנכ"ל החברה החקלאית של המועצה האזורית הגליל העליון ועובד גד"ש בעברו. השר המיועד איתמר בן גביר יצליח למגר את התופעה כפי הבטיח? ימים יגידו  

"אתה תופס אותי ממש באמצע פעילות שנועדה למנוע חלק מהנזקים שנגרמים לנו", אומר לי יניב בלושטיין (63) ממשמר הנגב, האחראי על העיבודים והפלחה בגד"ש שיקמה המשותף לבית קמה ומשמר הנגב. הוא עובד כבר עשרות שנים בגד"ש שלאחר האיחוד עם בית קמה משתרע על פני 30 אלף דונם, שבהם גדלים תפוחי אדמה, בצל, פפריקה, רוזמרין, חיטה, שעורה, קטניות, כותנה, מטעים ועוד. אני תופס אותו בטלפון בשעות אחר הצוהריים באחד הימים בשבוע שעבר ומבקש לשמוע ממנו על הפשיעה החקלאית, והוא מספר לי שהוא ממש ברגע זה עוסק בהכוונת אחד העובדים עם טרקטור ומחרשה שחופר מעין תעלה סביב שטחי הגד"ש בתקווה למנוע מהשכנים מרהט ומיישובים קטנים של הפזורה הבדואית לחצות בנסיעה את השדות הזרועים.      

"יש פה תרבות של לחצות את השדות", אומר בלושטיין, "לנסוע בתוך השטחים החקלאיים, על החיטה שזרועה בהם ועוד לא נבטה. נוסעים בתוך השדות כאילו שזה דרכים. לכן אני עושה עכשיו את התעלות סביב החלקות, כדי שלא יוכלו להיכנס אליהן". 

תמונה 1
יניב בלושטיין, משמר הנגב. "נוסעים בתוך השדות כאילו שזה דרכים". צילום: מהאלבום הפרטי 

אילו אירועים של פשיעה חקלאית עברו עליכם? 

"יש פה גניבות של ברזים מתוך השדות, יש גניבות של צינורות אלומיניום שחותכים אותם ומעמיסים על משאית. זה לוקח בדיוק חצי שעה להוציא קטע גדול של צינורות מהשדה, לחתוך אותו, להעמיס אותו ולהיעלם. יש פה גם אירועים של חבלה לשמה. תולשים קווי השקיה מפלסטיק, מחברים אותם לוו גרירה של הרכב, וגוררים אותם סתם לכיוון הבית שלהם בפזורה הבדואית".  

מה אתם עושים במקרים האלו? 

"מתקנים את הנזקים. אין מה לעשות מעבר לזה. במקרה הטוב מגישים תלונה במשטרה, במקרה הפחות טוב מודיעים למשמר הגבול שעובד פה באזור, אבל בזה זה נגמר. אין מה לעשות. אנחנו מתקנים וממשיכים הלאה מאירוע לאירוע". 

אוכלוסייה עם בעיות מורכבות 

לדברי בלושטיין מעולם לא נעצרו על ידי המשטרה או משמר הגבול גנבי הברזים והצינורות, וגם לא כאלו שחיבלו בקווי השקיה מפלסטיק וגררו אותם מחוץ לשדות. "אי אפשר לתפוס אותם", הוא אומר, "יש לנו שני שומרים שמסתובבים פה כמעט 24 שעות ביממה, אבל הכול קורה מהר מאוד. הגנבים מתצפתים על השומר, וכשהם רואים שהוא נוסע הם יודעים שהוא יחזור אחרי שעה-שעתיים, וזה מספיק זמן בשבילם לבצע את הגניבה. לפעמים לא מדובר בגניבות. יש כאלו שעושים פיקניק בתוך השדות שלנו, ומשאירים לנו את בקבוקי הוודקה והבירה שלהם. יש כאלו שזורקים פסולת מכל הסוגים: בניין, פסדים, פגרים של כבשים שנשחטו בחגים או מתו בעדר. זו תופעה קבועה שמתרחשת כל הזמן".  

גונבים לכם גם תוצרת חקלאית? 

"זה גם קורה, אבל זה מינורי. יש כאלו שמוציאים תפוחי אדמה או גזר מהערוגות, אבל זה נקודתי ולא מדובר בכמויות גדולות". 

מה התחושה שלך כשאתה מגיע בבוקר ורואה שאין ברזים ואין צינורות טפטוף? 

"תחושה נוראה. זה מתסכל. זה לא אירוע בודד, זה רצף של אירועים כל השנה".  

אתה מרגיש שבשנים האחרונות הפשיעה מתגברת בכמות ובחומרה שלה? 

"לצערי התרבות של הבדואים השתנתה לרעה. מדובר בחבר'ה צעירים שעושים מה שהם רוצים. מבחינתם הכול אפשרי, הכול פתוח. כפי שהם נוהגים בכבישים, ככה הם מתייחסים לשדות. זו אותה תרבות בדיוק". 

כשאני שואל את בלושטיין איך הוא מתייחס לדיווחי המשטרה על הצלחה בפענוח ובמעצר פושעים חקלאיים, הוא משיב שהוא לא מרגיש את זה בשדות של גד"ש שיקמה. "בגדול, מבחינת המשטרה מה שקורה אצלנו זה אירועים קטנים", הוא מציין, "המשטרה לא כל כך סופרת אותם. אז גנבו לנו כמה ברזים וכמה צינורות, וזרקו לנו פסולת בשדות. זה לא כל כך מעניין את המשטרה. אף אחד לא מתעסק בזה". 

המתנדבים של השומר החדש עוזרים לכם? 

"יש פה באזור מתנדבים של השומר החדש, אבל לא אצלי. אני מחזיק שני שומרים בשכר. לדעתי הפתרון של השומר החדש הוא לא מושלם. גם אם הם יצליחו לתפוס מישהו ולהגיע אליו הביתה, האנשים שהם תפסו נשארים פה והם יעשו את הנזקים שלהם אחרי כמה חודשים. יש לחברי השומר החדש מוטיבציה וזה יפה. להגיד שאם הם מגיעים לפה הכול מסתדר? בכלל לא. הם עומדים מול עבריינים שבאים מתרבות אחרת. זו לא התרבות שלך ושלי, וגם לא של חברי השומר החדש". 

מה אתה חושב על איתמר בן גביר שזכה בהרבה מנדטים כי הוא אמר שהוא יילחם בפשיעה כולל החקלאית ויחזיר את המשילות לנגב כשיהיה השר לביטחון לאומי? 

"בינתיים זו רק כותרת. יהיה לו קשה. זה לא שהוא יבוא בכוח ויסדר את הדברים. יש פה אוכלוסייה עם בעיות מורכבות שצריך לטפל בה בצורה חיובית, לדאוג לחינוך ולתעסוקה ולמגר את התרבות שהשתרשה פה. אני לא אומר שהם צריכים לקבל הכול בחינם. הם מקבלים הרבה דברים חינם וזה לא טוב. מצד שני, אין להם הרבה דברים שיש לתושבי המדינה, כך שאין להם הרבה מה להפסיד כשהם עוסקים בפשיעה. את זה צריך לשנות, יחד עם מיגור הפשיעה".  

לא מדווחים למשטרה 

נושא הפשיעה החקלאית הוא אחד הנושאים שיעלו לדיון בכנס החקלאות הקיבוצית הראשון שיתקיים בעוד כחודש במלון לאונרדו קלאב בים המלח. על פי דוח הפשיעה החקלאית לשנת 2021 של ארגון השומר החדש עליו דווח בעיתון קו למושב, מגמת הפשיעה החקלאית נמצאה בעלייה. מהדוח עולה כי בשנת 2021 אירעו 2,719 אירועי פשיעה חקלאית, בהשוואה ל-2,172 אירועים שהתרחשו בשנת 2020, כלומר, עלייה של 20 אחוז במספר האירועים השנתיים. משק חקלאי סבל בממוצע מ-6.6 אירועי פשיעה חקלאית במהלך השנה. הנזק השנתי הממוצע למשק חקלאי: 74,016 ש"ח. הענף הניזוק ביותר בשנת 2021 היה ענף הבקר והצאן עם כ-30 אירועי פשיעה בממוצע בשנה לחקלאי. מגדלי הבקר במרעה סבלו יותר מהצתות (38 אחוז) ופשיעה לאומנית (26 אחוז).   

94 אחוז מהחקלאים סיפרו שהם מרגישים פגיעה בתחושת הביטחון האישי שלהם לעומת 68 אחוז בשנת 2020. 39 אחוז מהחקלאים לא דיווחו למשטרה לעומת 35 אחוז ב-2020. החקלאים שבחרו לדווח ציינו כי הם עשו זאת בשביל הביטוח בלבד. רוב החקלאים שהגישו תלונה במשטרה לא זכו לטיפול אפקטיבי בתלונתם, מיעוטם בשל חוסר ראיות וברוב המקרים התיק נסגר. רק ב-11 אחוז מהמקרים היה טיפול שהתקדם לתפיסת חשודים ובמקרים בודדים גם להגשת כתבי אישום. כתוצאה מכך, כ-95 אחוז מהחקלאים העידו כי הם מרגישים שהם לבד בחזית המאבק נגד פשיעה חקלאית. על פי הדוח, חקלאים שקיבלו סיוע מהשומר החדש, העידו על ירידה של 50 אחוז בהיקף הפשיעה החקלאית במשקם. 

לעומת זאת, בדוח שהוצג לכנסת ב-2021 והתייחס לנתוני הפשיעה החקלאית במהלך חמש השנים שקדמו להצגתו, עולה על פי נתוני המשטרה כי רק 756 חקלאים נפגעו בשנת 2021 מעבירות של פשיעה חקלאית, 622 חקלאים מתוכם הם יהודים ו-134 חקלאים הם ערבים. במחוז צפון היחס בין היקף המקרים להיקף כתבי האישום שהוגשו ב־2021 עמד על כתב אישום אחד לכשלושה תיקים, ובמחוז יהודה ושומרון הוגש כתב אישום אחד על כל 20 תיקים שנפתחו ב־2021. מספרם של החשודים היהודים עמד על 96, ומספרם של החשודים שאינם יהודים בתיקי פשיעה חקלאית בשנת 2021 היה 275. כמו כן, במהלך 2021 חקרה המשטרה 55 חשודים תושבי הרשות הפלשתינית. במשטרה טענו כי בעשור האחרון הייתה ירידה של 50 אחוז בפשיעה, עלייה של 50 אחוז במספר כתבי האישום שהוגשו נגד מחוללי פשיעה חקלאית ועלייה של 62 אחוז במספר המעצרים.   

דמי חסות 

בצפון הפרוע מתבטאת הפשיעה החקלאית לא רק בגניבות יבולים ובחבלות, אלא גם בניסיונות לסחיטת דמי חסות והצתת כלים חקלאיים וסככות מיון בשווי של מילוני שקלים לאלו שמסרבים. אירועים כאלו אירעו בשנים האחרונות בגליל העליון, לחברות בבעלות קיבוצים ומושבים העוסקות בחקלאות. על ההשלכות החמורות של התופעה יכולה להעיד העובדה ששני מנהלי גד"ש, האחד של חברה פרטית והשני של שותפות של קיבוצים, סירבו להתראיין לכתבה בנושא הפשיעה החקלאית וביקשו ששמם לא יוזכר בה. 

"אני בהחלט יכול להבין אותם", אומר עופר ברנע (59), מקיבוץ חולתה, מנכ"ל החברה החקלאית של המועצה האזורית הגליל העליון ועובד גד"ש בעברו. "אם המדינה הייתה מחליטה לטפל באירועים חמורים כאלה של פשיעה חקלאית, היא הייתה יודעת ומצליחה לעשות את זה. זה לא מונח לפתחו של משרד ממשלתי זה או אחר, אלא לפתחם של כמה משרדים שאפשר לתכלל אותם ביחד ולפתור את הבעיה הקשה הזאת. אין למשטרת ישראל בעיה לתפוס את הפושעים. אם היא תחליט לעשות את זה, היא תצליח לתפוס אותם. זה יכול לקחת ימים, חודשים או שנה, ובסוף יתפסו אותם. אבל אם משרד המשפטים לא יירתם לזה, ולא ייתן עונשים כבדים שייצרו הרתעה, אז לא פתרנו כלום. לכן בעיית הפשיעה החקלאית לא נפתרת. אפשר לעשות משהו תקשורתי ולספר על מבצע שהמשטרה או משמר הגבול עשו. זה נחמד אבל לא פתרתם כלום. רק הגברתם את חומרת העבירות, כי לא הרתעתם אף אחד, ולא מנעתם מאף אחד לעשות משהו בעתיד. בחרתם לא להגן על האזרח, ולא חשוב מה תחום עיסוקו. ככה המדינה מתנהגת לאורך זמן, והלוואי שזה ישתנה". 

Screenshot 2022 12 14 133755
עופר ברנע, חולתה. "במבחן התוצאה כיום אין הרתעה". צילום: פושקו

התחושה שלך היא שהפשיעה החקלאית מחמירה עם השנים? 

"הפשיעה מתגברת, בין אם זו פשיעה חקלאית או פשיעה בכלל. יש במדינת ישראל פשיעה שהולכת ומתגברת בכל הרבדים ובכל התחומים. החקלאות היא חלק מזה. המדינה לא מתמודדת עם זה, לדעתי מתוך בחירה. היא יכולה בתכלול רב מערכתי להקטין וכמעט למגר את התופעה הזו. היא בוחרת לא לעשות את זה מסיבותיה היא, ולא חשוב איזו ממשלה נבחרת. העובדה היא שבעיית הפשיעה לא נפתרת, ואפשר לפתור אותה".  

בדיון בכנסת ב-2021 המשטרה טענה שהפשיעה החקלאית יורדת ושיש עלייה בפיענוחים.  

"אתה שוב יורד לרזולוציה שהיא לא נכונה. לא שם נמצאת הבעיה". 

אתה חושב שהחקלאים הפסיקו לדווח למשטרה על אירועים ולכן הנתונים לא משקפים את המציאות? 

"יכול להיות שהחקלאים הפסיקו לדווח. אני מאמין שאלו הנתונים שנמצאים בידי המשטרה ואני מעריך שהרבה חקלאים התייאשו והפסיקו לדווח לה על אירועים. אבל המשטרה היא רק כלי אחד, כשצריך לפתור את הבעיה הכללית. המשטרה לא יכולה להתמודד ולפתור את הבעיה הזו לבד. אם מישהו מצפה שהיא תצליח לעשות את זה לבדה, יש פה עניין של אי תיאום ציפיות. היא תילחם בזה כפי יכולתה, אבל היא לא יכולה להיות לבד במערכה. המדינה צריכה להחליט שזה על סדר יומה, אבל היא בוחרת שלא להחליט".  

בתי המשפט מקלים בענישה על פשיעה חקלאית? 

"אני לא בקיא במה בית המשפט עושה או לא עושה. אם בית המשפט היה מעניש בחומרה, אני מניח שמישהו היה מורתע מזה. במבחן התוצאה כיום אין הרתעה, והפשיעה הולכת וגוברת. אנחנו קוראים על זה יומיום בעיתונים, וזה לא משנה אם זו פשיעה חקלאית, פלילית, על הכבישים או בתחומים אחרים. אנחנו רואים שהתופעה לא נגמרת, והגרף הולך ועולה כל הזמן כי הנושא לא מטופל".         

על ארגון השומר החדש אומר ברנע, שהוא עוד כלי במערכת למאבק בפשיעה החקלאית, שאם הוא יכול לסייע מה טוב, אבל הוא לא יכול למגר ולפתור את התופעה. ומה הוא חושב על הצהרת החזרת המשילות ומיגור הפשיעה של השר המיועד איתמר בן גביר? "אני לא יודע איך להתייחס לזה", הוא אומר, "ימים יגידו. אם וכאשר הוא יקבל את התפקיד, חובת ההוכחה תהיה עליו. הלוואי ויצליח. אם לא, אז אנחנו נשארים עם אותה בעיה".  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
בשני טקסים מרגשים, הוקירה המכללה הטכנולוגית באר שבע, המציינת בימים אלה את שנת ה-70 להקמתה, את 140 הסטודנטים והסטודנטיות המצטיינים שלה לשנת הלימודים התשפ"ג. כ-36 אחוז ממקבלי תעודות ההצטיינות במכללה (51) היו סטודנטיות, המהוות
2 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
ציורים המוקדשים לזוגיות בין הוריה, אם בת קיבוץ ואב נוצרי שערק מהצבא הגרמני, וציוריהם של ציירי הקיבוצים שהעלו על נס את עבודת האדמה, עמל הכפיים והווי החיים הקולקטיבי משולבים ביצירותיה של זהר טל ענבר,
3 דק' קריאה
הדי בן עמר, כמו אשת לוט, חייב לעשות מה שאסור. איך זה קשור לתחתי החבית ולבורסה? למחבר "אבא עשיר, אבא עני" הפתרונים  כשראיתי את נפתלי מנדלוביץ' מחייך בפעם הראשונה, ידעתי שלפני אדם מצליח.  העניין
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן