יבול שיא
הרפת והחלב
תדי כץ

צדק לתדי כ"ץ, באיחור של 22 שנה

4 דק' קריאה

שיתוף:

עבודת ה-MA של תדי כ"ץ מקיבוץ מגל, שעסקה בטבח בכפר טנטורה ב-1948, אושרה ב-1998 על ידי אוניברסיטת חיפה, אבל נפסלה רטרואקטיבית בעקבות תביעה שהגישו נגד כ"ץ חיילי חטיבת אלכסנדרוני. סרט חדש של אלון שוורץ מוכיח שכ"ץ צדק 

צדק לתדי כ"ץ

"טנטורה", סרט הדוקו החדש של הבמאי אלון שוורץ, שהוקרן בשבוע שעבר בערב הפתיחה של פסטיבל סאנדרס בארה"ב, עוסק בטבח שביצעו חיילי חטיבת אלכסנדרוני במאי 1948 בתושבי הכפר טנטורה.

מספר חיילים שהשתתפו בכיבוש הכפר, היום בני 90, מעידים בסרט שטבח כזה אכן התרחש. אישור ניתן גם לטענה, שכ-200 מתושבי טנטורה שנהרגו באותו אירוע, קבורים בקבר אחים בשטח המשמש מגרש חניה של חוף הרחצה "דור".  

הבסיס לסרט של שוורץ היא עבודת MA של תדי כ"ץ, חבר קיבוץ מגל, שהוגשה ב-1998 לאוניברסיטת חיפה, עסקה בטבח בטנטורה, והתבססה על ראיונות שערך כ"ץ עם לוחמים שהשתתפו בקרב ובאירועים שאחריו.

העבודה זכתה בציון גבוה וכ"ץ קיבל תואר מוסמך בהצטיינות מטעם האוניברסיטה. אלא שכשנתיים לאחר מכן, פורסמו ב"מעריב" ממצאי התחקיר של כ"ץ ועוררו סערה.

חיילים מחטיבת אלכסנדרוני הכחישו את עניין הטבח והגישו תביעת לשון הרע נגד כ"ץ. המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובשלב מסוים הסכים כ"ץ להצעת פשרה של בית המשפט וחזר בו מהטענה שהיה טבח.

לאחר מכן ביקש לחזור בו מהסכם הפשרה אך השופטת דרורה פלפל דחתה את בקשתו והסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין. אוניברסיטת חיפה הקימה ועדה שבדקה את עבודת ה-MA של כ"ץ ולאחר שמצאה בה אי דיוקים, פסלה האוניברסיטה רטרואקטיבית את העבודה ושללה מכ"ץ את התואר. 

 הסרט "טנטורה" של אלון שוורץ בוחן מחדש את עבודת המחקר של כ"ץ. שוורץ סיפר כי תוך כדי עיסוק בתולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא נתקל בסיפור של תדי כ"ץ והבין שברשותו של כ"ץ קלטות שבהן מתועדות העדויות של הלוחמים שנטלו חלק בכיבוש טנטורה. הוא יצר קשר עם כ"ץ, נפגש עמו בקיבוץ מגל, ובסיום שיחתם קיבל ממנו את הקלטות.

"כשהתחלתי להאזין לקלטות, מה שנחשף בפני היה בלתי נתפס. פשוט לא ייאמן. ואז הבנתי שנפל בידי אוצר, ממש זכיתי בפיס", אמר שוורץ בריאיון ל-Ynet. התוספת העיקרית בסרט היא עדותם הישירה של לוחמים שהשתתפו בכיבוש הכפר. "אני הייתי רוצח. לא לקחתי שבויים", אומר עמיצור כהן. משה דיאמנט מספר, שתושבים בכפר נורו בתום הקרב בידי "פרא אדם".

לוחם אחר, חיים כהן, טוען שראה חייל שניגש לקבוצה בת 15-20 שבויים "והרג את כולם". השופטת דרורה פלפל שישבה בדין, כך שוורץ, לא טרחה לשמוע את ההקלטות שהיו בידי כ"ץ, ועשתה זאת רק במהלך צילומי הסרט.  

בעקבות הסרט והתייחסות כלי תקשורת אליו, קיבל תדי (78), פניות רבות להתראיין, הוא דחה בשלב זה את כולן, אבל הסכים לדבר עם "זמן קיבוץ". ההסבר: "כל העניין מתחיל ונגמר עם הבמאי אלון שוורץ. כל עוד הוא לא נמצא בארץ לרכז את העניינים, אני מעדיף להמתין".  

הסרט עושה עמך צדק באיחור של למעלה מ-20 שנה. הוא מאשר למעשה את עבודת המחקר שלך. זו גם התחושה שלך? 

"הסרט הזה באמת מאשר מה שגם הפלסטינים סיפרו לגבי מה שקרה בטנטורה, וגם מה שאני ראיתי במו עיני תוך כדי כתיבת עבודת ה-MA שלי. זה כמו עם המשיח, שבמקרה הזה כן בא. אחרי 22 שנה". 

לא ציפית לטוויסט כזה בעלילה 

"יש בזה משהו. אבל מצד שני גם לא התייאשתי, ואם תבוא לבקר אתה תראה אצלנו חדר, החדר של טנטורה".  

הסרט מתחיל מהקלטות שמסרת לשוורץ. הוא הלך איתן הלאה  

"כן. אחרי שהוא האזין לקלטות הוא דיבר עם מי שהיו שם וחלקם אישרו שאכן היה טבח". 

באיזשהו שלב בפגישה ביניכם, הזהרת את שוורץ: "ירדפו אותך כמו שרדפו אותי". בריאיון אתו הוא טוען שהיית קורבן של השתקה 

"כן. אצלנו לא אוהבים את מי שמציג עוולות שאנחנו עשינו ועושים לפלסטינים. זה מערער את הנחת הייסוד שאנחנו תמיד בצד של הטובים והם תמיד בצד של הרעים". 

אחרי שהתואר נשלל ממך, חזרת ללימודי MA? 

"חזרתי ללימודי MA ויש לי תואר, אבל לא תואר מחקרי. יתכן שעם הזמן, אמנם באיחור צנוע, יגיע גם התואר המחקרי".  

אתה מצפה מאוניברסיטת חיפה להשיב את התואר? להתנצלות 

"אני אכן מצפה. יש סערה די גדולה באוניברסיטה ויש כאלה שהתחילו להתארגן בעניין הזה. מה בדיוק יקרה ואיך, זה מה שנקרא חזון למועד". 

מה עשית ב-22 השנים שעברו מאז הפרשה? 

"קודם כל חייתי. עבדתי ולמדתי וגידלתי ילדים ונכדים. השתדלתי להיות פעיל בנושאים פוליטיים הקרובים ללבי. היום אני קצת פחות פעיל בגלל שאני קצת נכה, גם הודות לטנטורה, ששם זה התחיל, אבל אין תלונות, זה מה שיש".  

מה אתה אומר על סיפור הנכבה, שהיה ועדיין נשאר טאבו מבחינת העיסוק בו? 

"זה הדבר העיקרי שצריך לעסוק בו. מה שקרה בטנטורה קרה גם בהרבה מקומות אחרים. אני לא יכול להגיד בדיוק באילו מקומות וכמה אנשים נהרגו, כי מרגע שהתחיל מבחינתי הסיפור של טנטורה, התרכזתי רק בו. אני מזכיר לך את העדות של נתיבה בן יהודה על הטבח בעין זיתון. יש הרבה דוגמאות נוספות. עם כל האירועים המוחיים שלי, אני עוד זוכר כמה שמות". 

משהו אופטימי לסיום 

"אני מאוד מאוד מקווה, שהפתח הזה שנפתח עם הסרט של שוורץ, שהוא עדיין פתח קטן אבל הוא יגדל ויוביל לפתיחה של פתחים נוספים, ובכל מני מקומות, כולל בפיקודים הקדושים של צה"ל והממשלה, יבינו שמה שקרה ב-1948 לא היה סיפור קטן, וצריך לגמור את העניין הזה. אני מקווה שלא יעצרו אותי עכשיו אם אני אגיד, שצריך להגיע סוף סוף לרגע שבו יושג שלום. סליחה על המילה הלא מקובלת הזו. הגיע הזמן בשביל הילדים והנכדים לנו, שיהיה להם קצת יותר נחמד מאשר לנו".  

סמל אמירה כ"ץ ז"ל 

סמל אמירה כ"ץ, בתם הבכורה של תדי ושושו, שירתה כמורה חיילת בבסיס חיל חימוש בבית ליד. באוקטובר 1989, יומיים לאחר שחגגה את יום הולדתה ה-20 וכחודשיים לפני מועד שחרורה, נפגעה אמירה באופן אנוש ממשאית שנסעה לאחור בבסיס שבו שירתה. שבוע לאחר מכן נפטרה מפצעיה. היא נטמנה בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ מגל.  

 מפקדה כתב למשפחה: "אמירה שימשה ביחידתנו כמורה ומחנכת של בני נוער טרם גיוסם, ובתפקידה זה הייתה מופת ביחידה בחריצותה, בכישוריה, במסירותה ובאופן שבו ביצעה את תפקידה. אמירה תרמה רבות ליחידה והשקיעה את כל-כולה בחינוכם ובלימודם של בני נוער, על-מנת להופכם לאזרחים נאמנים למדינת ישראל… בהתמדתה ובשקדנותה הביאה אמירה לכך, שהכיתה שבה לימדה הפכה מחדר רגיל לכיתת-לימוד מפוארת, מעוטרת ומקושטת – כיתה שתענוג ללמוד בה. זכרה של אמירה יהיה עמנו לעד". הקיבוץ הוציא ספר לזכרה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
בשני טקסים מרגשים, הוקירה המכללה הטכנולוגית באר שבע, המציינת בימים אלה את שנת ה-70 להקמתה, את 140 הסטודנטים והסטודנטיות המצטיינים שלה לשנת הלימודים התשפ"ג. כ-36 אחוז ממקבלי תעודות ההצטיינות במכללה (51) היו סטודנטיות, המהוות
2 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
ציורים המוקדשים לזוגיות בין הוריה, אם בת קיבוץ ואב נוצרי שערק מהצבא הגרמני, וציוריהם של ציירי הקיבוצים שהעלו על נס את עבודת האדמה, עמל הכפיים והווי החיים הקולקטיבי משולבים ביצירותיה של זהר טל ענבר,
3 דק' קריאה
הדי בן עמר, כמו אשת לוט, חייב לעשות מה שאסור. איך זה קשור לתחתי החבית ולבורסה? למחבר "אבא עשיר, אבא עני" הפתרונים  כשראיתי את נפתלי מנדלוביץ' מחייך בפעם הראשונה, ידעתי שלפני אדם מצליח.  העניין
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן