יבול שיא
הרפת והחלב
Capture 4

צולל לעומק 

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

איזו שונית אלמוגים תשרוד במקרה של אפוקליפסה?  כמה עליית מפלס הים קשורה להתנהגות האנושית? ממה מתפרנס ביולוג ימי? אלמוג בן נתן, בן קיבוץ כיסופים, ביולוג ימי, מדריך צלילה בעמותת "אתגרים" ומחבר הספר "לו הייתי דרור", עונה על כמה שאלות טורדות מנוחה

אחד הפרקים הבלתי נשכחים בסיינפלד ג'ורג' קוסטנזה מעמיד פנים שהוא ביולוג ימי כדי להרשים בחורה. לרוע מזלו הם נקלעים לחוף, אליו נסחף לוויתן. כשמישהו בחוף שואל אם יש בקהל ביולוג ימי נדרך ג'ורג' בין אמת לשקר, בין טוב לרע. לאלמוג בן נתן, סטודנט לביולוגיה ימית באוניברסיטת בן גוריון באילת (שנה שלישית) ומדריך צלילה בעמותת אתגרים (ספורט אקסטרים לנכים) זוהי המציאות. זאת אולי הסיבה שהוא אפילו לא צפה בפרק הזה. 

כשהוא נשאל מה משך אותו לים ולביולוגיה ימית הוא משיב ש"מדע עניין אותי תמיד וכיוון ששמי אלמוג אפשר להגיד שהחיבור שלי לים היה בלתי נמנע". 

אלמוג בן נתן (29) נולד בכיסופים ובהמשך עבר עם משפחתו למושב תלמי יוסף שבעוטף עזה. לפני שלוש שנים החל ללמוד ביולוגיה ימית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ובשנה האחרונה עבר ללמוד באילת. 

יש עבודה כביולוג ימי בארץ? 

"לא פשוט לעבוד כביולוג ימי. רוב המחקרים חיים מגיוסי כספים, אבל אני גם מדריך צלילה במועדון 'סנובה', כך שאני מתפרנס לא רע". 

מה אתה חושב על התחממות כדור הארץ? היא באמת פוגעת באלמוגים ובמפלס הים? 

"אין ספק שהאלמוגים נפגעים מהתחממות כדור הארץ כי בחום הם רגישים מאוד לשינויים. השונית הגדולה באוסטרליה, לדוגמה, עוברת תהליך של הלבנה – אלמוג שמת ומשאיר אחריו שלד לבן". 

ואיך זה משפיע עלינו? 

"קודם כל הדבר משפיע על הדגים. הם זקוקים לאלמוגים לשם מחסה וגם כמזון. כשאין אלמוגים אין דגים. כשאין דגים כל שרשרת המזון נפגעת, כל הדרך אלינו". 

מה עושים? אפשר לקרר את המים? 

"לצערי זה כמעט בלתי אפשרי. מנסים לעשות כל מיני דברים כדי לעקוף את הבעיה הזאת, אבל לא מצאו עדיין דרכים יעילות לשקם אזורים שנפגעו. נקודת האור שאני רואה, לפחות בישראל, היא שבאילת ההפרש בין החורף לקיץ הוא הכי קטן לעומת מקורות מים אחרים בעולם. זוהי הסיבה שכל המומחים מעריכים שבמקרה של אפוקליפסה – השונית האחרונה שתשרוד היא השונית באילת". 

בעניין זה חשוב להזכיר את המחלוקת שפרצה בין המומחים ביחס לכלובי הדגים. "יש שאומרים שהפסולת שיצאה מכלובי הדגים הרסה את האלמוגים ויש שאומרים שאין קשר והם מתו ממשהו אחר", אומר בן נתן. "אני לא יודע להכריע בין שתי העמדות כי אין לי מספיק נתונים". 

נזק אקולוגי נוסף שדובר בו רבות בשנה האחרונה הוא זליגת הנפט הגולמי, שהגיע ממכלית של אונייה פיראטית בבעלות לובית שיצאה מאיראן, לחופי ישראל. 

"זה היה פיגוע נוראי שחיסל הרבה בעלי חיים ואלמוגים", הוא מספר. "מאוד רציתי לעזור בניקוי החופים, אבל הייתי בעיצומה של עבודה בעסק המשפחתי". 

תמונה 3 אלמוג בן נתן צילום יאיר בן נתן
אלמוג בן נתן במעמקים. "מי שחזק שורד, מי שחלש נכחד. בדיוק כמו בים" צילום יאיר בן נתן 

מה הסיכוי שמפלס הים יעלה ויציף ערים גדולות לאורך החוף? וכמה זה קשור לגורם האנושי? 

"יש סיכוי גדול שזה יקרה עם או בלי התערבות הגורם האנושי. לדוגמה, על פי כל ההערכות כל האיים המלדיביים יהיו מתחת למים בעוד 50 שנה. אם לא נשמור על איכות הסביבה ונפחית גזי פליטה וזיהום אוויר, אנחנו נאיץ את התהליך הזה, אבל הוא כנראה בלתי נמנע. השאלה היא האם זה יקרה בעוד מאות שנים, או שזה יקרה בימינו אנו". 

אם כך, למה לדעתך לא עוצרים את זיהום האוויר? 

"מסיבות פוליטיות וכלכליות. 40 אחוז מגזי הפליטה מגיעים מהודו ומסין. ארצות הברית יצאה מההסכמים וכדומה. ללכת היום נגד מדינות גדולות כאלה, שהמערב מעביר אליהן את כל המפעלים המזהמים, זה בעייתי. אז למרות שכולם מבינים מה נכון לעשות בסופו של יום כל אחד עושה מה שמשרת את האינטרס שלו. מי שחזק שורד, מי שחלש נכחד. בדיוק כמו בים, יש דגים ויש כרישים". 

כרישים וחיות אחרות 

לא במקרה מדבר בן נתן על כרישים כדוגמה לחוק הטבע. החיה הזאת כיכבה בספרו הראשון "עולם הכרישים", אותו כתב בגיל 13. "אולי המילה 'ספר' גדולה מדי על מה שכתבתי. רוב החומר הועתק מהאינטרנט ולחלקו נתתי עיבוד או פרשנות משלי". 

אז מה למדת על עולם הכרישים? 

"למדתי על המשפחות השונות של הכרישים, על מבנה הגוף שלהם. הרבה דגים יכולים לעצור במקום, יש כרישים שלא כי הם נושמים רק כשיש זרימה בגוף שלהם". 

מה אתה חושב על הדמוניזציה שעשו לכרישים אחרי הסרט "מלתעות"? 

"מוגזמת לחלוטין. בני אדם באופן כללי לא אוהבים להיות בתחושת נחיתות וכשאנחנו נכנסים למים מיד אנו בעמדת נחיתות מול כל יצורי המים.  

"אגב, גם דולפינים, שמשום מה נדבק להם שם של חיות מחמד, יכולים לתקוף כשמגיע מולם גורם מאיים. ההבדל בין כרישים לדולפינים הוא שאי אפשר להתבלבל לגבי הכוונה שלהם. כריש הוא חיה שרוצה לאכול, ולנו אין הרבה מה לעשות נגד זה. בני אדם הם בעלי הבית על היבשה, אבל ברגע שהם מכניסים את הרגל למים הם כבר לא בעלי הבית. הם בבית של הכרישים, להם יש יתרון עלינו בכל פרמטר, וזה עלול להיות מפחיד". 

יש כאלה שיגידו שהרבה כרישים מתו בגלל הפחד שלנו מכרישים. 

"אני לא יודע עד כמה זה נכון. הייתה תקופה ששמו הרבה רשתות לכרישים, אבל הדבר היה נכון לכל חיה שנלכדה ברשתות האלה. רוב הכרישים שמתים היום מתים לטובת תעשיית המזון – הורגים אותם בשביל הסנפירים שלהם". 

כמה מסכנת הפסולת התעשייתית את החיות בים? 

"מסכנת מאוד. יש מדינות שלוקחות את הזבל של מדינות אחרות בעבור כסף, והוא מוצא את דרכו לים. יש מחקר שמוכיח שבגלל שהים ביפן מזוהם בשר הדולפינים רעיל כי הוא מלא בכספית. לא רק שהורגים את החיות היפות האלה בצורה אכזרית, הן גם לא בריאות למאכל לבני אדם. בדרך הזאת לא רחוק היום שאנשים ילכו לסופר ויראו שחיות רבות שהם היו אוכלים לא נמכרות יותר כמו הטונה למשל  כי הן פשוט נכחדו ויישארו רק בסיפורים". 

תמונה 2 לו הייתי דרור מאת אלמוג בן נתן
לו הייתי דרור" מאת אלמוג בן נתן. שאלות קיומיות על מקומה של הרוח בעולם הטכנולוגי 

מחיר החופש 

סיפורים הם העולם העיקרי בו חי ופועל אלמוג בן נתן, חובב מדע בדיוני, פנטזיה וקומדיה. לאחרונה ראה אור ספרו "לו הייתי דרור" בהוצאת אוריון. זהו יומן מסע עתידני שעוקב אחר המאבק לחירות ובדרך מציף שאלות קיומיות על מקומה של הרוח בעולם הטכנולוגי, על מחיר החופש ועל תפקידו של הכותב בעולם בו האנושות הולכת ומאבדת את יכולת הבחירה החופשית. 

"שם הספר הוא דו משמעי", הוא מסביר. "גם לו הייתי ציפור דרור וגם לו הייתי חופשי. רציתי לכתוב משהו על הטבע ועל חופש – שני מוטיבים מרכזיים בחיי".  

הספר נפתח בבוקר לא שגרתי במעונות הסטודנטים שהופך למציאות כאוטית, כשנעמי, צעירה מופנמת שחולמת להיות סופרת, נאלצת לנטוש את חייה השלווים ולנוס על נפשה ועל חירותה אל מעמקי היער. שם, הרחק מעיניהם הבוחנות של נציגי הקואליציה הבין-גלקטית, היא נאלצת לפתח כישורי הישרדות ולהתמודד עם רעב, קור ובדידות. זאת בתוך כדי מנוסה מתמדת וניסיון להבין את המציאות אליה נקלעה האנושות כולה. במסעה הנואש נאחזת נעמי בפריט אחד, יקר לה מכול: מחברת ירוקה בה היא כותבת לחברה היחיד, הקורא היקר שלה.  

דרך תיאור אישי ואינטימי של מעלליה משתפת נעמי את הקורא בפחדיה ובתהיותיה לגבי רצונותיה של הקואליציה שהופכים את בני האדם שסובבים את נעמי לדמויות נייר מחוסרות רגש או מחשבה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.  נעמי חולמת להיות לסופרת. אהבתה לחיבור שנוצר בין זרים דרך המילה הכתובה משמש לה כוח מניע – חיים ללא רגש או מחשבה אינם חיים כלל והיא משתפת את הקורא בקשיי הסתגלות לחיים ביער. מסעה של נעמי לחירות מציף שאלות קיומיות על מקומה של הרוח בעולם הטכנולוגי, על מחיר החופש ועל תפקידו של הכותב – מספֵּר הסיפורים, בעולם בו האנושות הולכת ומאבדת את זכות הבחירה החופשית. 

נשמע כמו עלילה מעניינת מאוד. מנין לקחת את הרעיון? 

"אני ממציא כל הזמן עלילות דמיוניות בראש שלי. זוהי דרך נחמדה מאוד להעביר את הזמן הפנוי שלי – כשאני נוהג, כשאני מבשל או כשאני נמצא בהרצאה לא מעניינת. אם הזמן נוצר לי בראש רצף של סיפורים שעוקבים אחרי אותם מוטיבים כך שמה שהיה חסר הוא חוט מקשר שיחבר הכול יחדיו. באחד הימים עלתה בראשי דמות בשם נעמי, בחורה צעירה בעלת כישרון וללא חברים שגדלה והתפתחה להיות החוט המקשר שהייתי צריך. ככל שפיתחתי את הדמות היא התחילה להפתיע את הגיבורים האחרים והאמת שגם אותי היא הפתיעה לחלוטין". 

זאת מישהי שהכרת? 

"יש לה נגיעות מהרבה אנשים שאני מכיר, אבל מרגע שהיה לי את הסיפור בראש ועד שהתיישבתי לכתוב אותו, שזה בערך חצי שנה, היו הרבה שינויים, גם בעלילה וגם בקווים המאפיינים של הדמות הראשית. כך שהיא כבר לא הייתה דומה לאנשים אחרים, אלא דמות בפני עצמה". 

כמה מרכיבים מנעמי יש באישיות שלך? 

"אני חושב שיש בנעמי דברים שהייתי רוצה שיהיו בי כמו ביטחון עצמי גבוה. יש לה חוסר רצון לפגוע במישהו גם כשהיא יכולה, דבר שדומה לי מאוד כי יש לי יכולת להבין מהו כאב".  

אלמוג בן נתן מבין את הכאב. בשנת 2007 הוא איבד את אחיו הבכור רשף בתאונת דרכים. לדבריו, הדבר הזה בא לידי ביטוי בספר בקטע שבו אחת הדמויות אומרת לנעמי שהיא לא יודעת מהו כאב אמיתי. האמירה הזאת מערערת את הביטחון הגדול של נעמי. "כשכתבתי את זה נזכרתי בכאב שחשתי בתאונה של אחי", הוא אומר. 

לאבד אח 

כדי להבין עד כמה עצום הכאב על אובדן האח יש להכיר לעומק את משפחת בן נתן, שהיא משפחה מגובשת בה כולם עובדים יחד ומבלים יחד בארץ ובחו"ל. גם האח הבכור היה חלק דומיננטי בעסק. "ברגע שהוא נהרג היה עליי למלא גם את התפקיד שלו וכולנו תמכנו האחד בשני", הוא מסביר. "למרות שהשכול גיבש אותנו מאוד זה עדיין כואב. הזמן לא מרפה את הכאב, להיפך. כל יום זה כואב עוד קצת". 

בגלל זה ברחת לעולם של מדע בדיוני? לשחרר קצת את הכאב? 

"לא. מאז שהייתי ילד קטן אהבתי מאוד את הסיפורים בז'אנר של המדע הבדיוני. רציתי שמי שיקרא את הספר ייהנה. זאת המטרה הכי חשובה לי ובגלל שאני אוהב מאוד את הז'אנר הזה זוהי הייתה הדרך הכי טובה שאני מכיר כדי להעביר את המסרים". 

לדבריו, "לו הייתי דרור" קיבל השראה מ"המשחק של אנדר", ספר מדע בדיוני מאת אורסון סקוט קארד, שיצא לאור ב-20 במאי 1985.  

"אני מאוד אוהב מדע בדיוני", אומר אלמוג. "זה ז'אנר שנותן דרור לדמיון ואפשר באמצעותו להסביר ריאליזם בעזרת סיטואציות לא ריאליות ודמיוניות. לאחרונה קראתי את 'שר הטבעות' ומה שאהבתי בו מאוד הוא לא הקטע של הקוסמים והשדים, אלא התפתחות החברות בין הגיבורים. חברים רבים ועוזרים האחד לשני, רק בסיטואציות דמיוניות. זה גם מה שניסיתי לעשות בספר שלי". 

גיבורת הספר נעמי חולמת להיות סופרת. גם אתה? 

"אני אדם שאוהב ליצור. אני אוהב להעביר את הזמן שלי בלימודים עם סיפורים מעניינים. אני לא יודע אם אפשר להגיד שאני סופר, זה תלוי במבחן הקוראים, אבל אני יודע שאני מאוד מחובר לכתיבה". 

למי מיועד הספר ומה המסר שלו? 

"לבני נוער ומעלה. הדמות צעירה והבעיות שלה מטרידות צעירים, אבל גם מבוגרים יכולים להזדהות. לגבי המסר, חשוב לי שיבינו שאנחנו חייבים אמנות ולגוון את העושר המחשבתי שלנו". 

מה הוא לדעתך מקומה של הרוח בעולם הטכנולוגי ומה תפקידו של הכותב מספֵּר הסיפורים? 

אמן, וסופר כאחד מנציגיו הבכירים, משמש כראי עבור העולם הסובב אותו. הוא נותן ביטוי אישי, מנקודת מבטו, של אלמנטים בחיים הנוגעים בכולנו. ללא אותו ביטוי, ללא אותה רוח יוצרת, אנחנו מסתכנים ביצירת חיים נטולי טעם וקלים לשליטה. בחיים היום יומיים שלנו אנחנו מוותרים על החופש והפרטיות שלנו לטובת קדמה שהיא פרקטית ורווחית, ועל הדרך אנחנו מזניחים את הרוח, הנפש. אסור שזה יקרה, אסור לסתום פיות, ואסור להניח את העט. כמו במקרה של נעמי, יהיה אשר יהיה המחיר". 

בין שלל העיסוקים של אלמוג בן נתן הוא מוצא זמן גם להתנדב כמדריך צלילה בעמותת "אתגרים". במסגרת הזאת הוא עוזר לעיוורים לצלול. כשהוא נשאל מה מושך עיוורים לצלול לעומק בלי שהם יכולים להתפעל מיופי האלמוגים והדגים, הוא משיב ש"זוהי תחושה של חופש שהיא לא פחות חזקה לאנשים שלא רואים. הם חווים את הצלילה כמו שאף אחד לא יכול לחוות אותה. הם כל כך רגילים להיות תלויים באנשים אחרים שפתאום הם עושים משהו שאנשים אחרים מפחדים לעשות והם עושים אותו כמו גדולים. בעיניי זה מעורר השראה, ואולי יום אחד גם יהפוך לספר בפני עצמו". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

למרגו מויאל ממושב תלמי-יחיאל יש  שליחות חברתית חשובה ביותר – היא מסייעת לאנשים ברגעים הקשים ביותר בחייהם * מויאל חברת הנהלה ב"מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן" – ומנהלת את תכנית הסיוע של משרד
8 דק' קריאה
אורי פטקין  דור שלישי לחקלאים עבד 8 שנים בתעשייה והחליט עם אשתו גלית לחזור לשורשים שלו ולמשק החקלאי במושב ישע ולגדל פרחים במשק ההורים* כיום מגדל במשק תותים במצע מנותק לשיווק ולשוק המקומי ומפעיל
8 דק' קריאה
פרופסור אסף מידני מגבעת ברנר מונה לחבר המועצה להשכלה גבוהה. מה הוא מתכוון להעלות על סדר היום? האם תהיה אוניברסיטה קיבוצית? ואיך כל זה מתחבר לכישלון שיטת בחירת המזכ"ל? שיחה מלומדת בגובה העיניים  גם
6 דק' קריאה
היקף הנזקים בחורף האחרון מוערך בכ-140 מיליון ש"ח, עלייה של כ-8 אחוזים לעומת החורף הקודם. הרוחות הערות שנשבו בסוף השבוע פגעו במטעי הנשירים השלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים ממשיכים לפגוע בחקלאים ובחקלאות. מסיכום נתוני
2 דק' קריאה
מועצת מנהל מקרקעי ישראל מציעה לחברי הקיבוצים מסלול עסקת שיוך ללא תשלום אך הדבר לא מיושם  בגיליון ערב יום העצמאות של העיתון דה מרקר הופיעה כתבה על השיוך בקיבוצים שהמסר שלה "רק מי שיש
4 דק' קריאה
הקיבוץ מתכונן להנפקה של מפעל "חוליות" בבורסה בת"א לפי שווי של 900-800 מיליון שקל  קיבוץ נוסף בדרכו להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. קיבוץ שדה נחמיה שבאצבע הגליל, והשותפה קרן טנא, מתכננים אקזיט של
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן