יבול שיא
הרפת והחלב
גלי הוכמן ברשאי קרדיט אסף רונן 1

צעירים וצעירות משפיעים בקיבוצים – גלי הוכמן ברשאי, בת 36, מקיבוץ פלך 

2 דק' קריאה

שיתוף:

התפקיד שלי 

מנהלת מחלקת חברה וקהילה באשכול רשויות בית הכרם הגלילי. 'האשכול' הינו איגוד רשויות מוניציפליות המפתח ומספק שירותים אזוריים עבור כרמיאל, משגב, מג'ד אל כרום, דיר אל אסד, בענה, נחף, ראמה וסאג'ור.  

איך הגעת לאשכול לתפקיד 

לאחר שנים רבות בעשייה חברתית בעיקר בתחום החינוך, רציתי להרחיב את העשייה ולהשפיע על המרחב הגלילי בו אני חיה. התחום המוניציפלי משך אותי כשדה בעל השפעה אדירה. הצטרפתי ל'אשכול' בתפקיד מנהלת שותפויות, אך עם כניסתי לעניינים היה ברור שאני מפתחת תחום חדש באשכול. בתפקידי אני עוסקת בפיתוח שירותים, תהליכים ושותפויות אזוריות בתחומי רווחה, חינוך, קידום בריאות, קהילה וקידום מעמד האישה.  

מה את אוהבת בעבודתך? 

אני לומדת להכיר את החברה הישראלית כפי שמעולם לא הכרתי, ומצליחה לפתח שירותים ומענים המשפיעים על חיים של אלפי אנשים. אני עובדת עם מגוון תחומים ואנשים: פקידי ממשלה בכירים ויזמים קהילתיים כאחד, ומרגישה שאני מוצאת הרבה שותפים בדרך לבנייה של חברה שוויונית והוגנת יותר.  

מה מרגש אותך בעבודה זו? 

הכול! מכתיבת מכרז להפעלת שירותי רווחה ועד הנחיית 'שולחן עגול' עם נציגים ממשרדים וארגונים שונים. יש הרבה סיפוק בעשייה ולשמחתי רואים תוצאות בשטח: הקמתי שירותים חברתיים ביניהם שירותים לאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית, שירותים לגיל השלישי, הנגשת שירותי בריאות, הקמה של שותפות חינוכית אזורית ועוד.    

מה השאיפות שלך בתפקיד? 

להמשיך בעשייה, לקדם צמצום פערים חברתיים, הנגשת שירותים חברתיים לכלל, בניית תשתיות חברתיות במרחב הגלילי, בניית גשרים בין תחומים, אנשים ומגזרים.   

מוכנה לשתף אותנו באנקדוטה נחמדה מעבודתך?   

האדם הקרוב ביותר אלי בצוות האשכול היא אישה מוסלמית דתית. יתכן ובכל סיטואציה אחרת בה היינו מדברות ומחליפות דעות על העולם היינו נקלעות לוויכוח בכל נושא כמעט. אבל היא חברת אמת. היא לא הערבייה הראשונה שהכרתי, וגם לא החברה הראשונה, אולם בעזרתה נחשפתי בצורה הקרובה ביותר לעולמה, וזאת על אף שאנחנו גרות בשכנות יחסית, אך במרחק עצום מבחינה תרבותית. על אף כל המפריד ומבדיל בינינו, המשותף מתעלה. אנחנו שותפות לתקוות ולשאיפות דומות, לתסכולים והצלחות. חומות גבוהות של חשדנות ודעות קדומות נמסות כשבאמת מצליחים להכיר, לעבוד ולחיות יחד. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אני אוהבת לרוץ בין החממות של המושב. השעון המעורר מזמזם בשקט כדי לא להעיר הכלבים והחתולים שרובצים סביב מיטתי כמו חומה בצורה. הכל עוד חשוך. אני קמה בשקט, מדלגת מעל הגופים הישנים, לוקחת מפתח
3 דק' קריאה
הבטתי על ההתרחשות שבמסך מולי, ורק רציתי לחבק את ההמונים ואת חוכמתם * מ"האח הגדול" ועד ל"יורשים" יש לנו הכול! זו אמירה שבעיניי משקפת את ישראל ובין היתר מתייחסת לאוצרות הטלוויזיוניים שמשודרים אצלנו בפריים־טיים,
4 דק' קריאה
נעמי כהן, חברת מושב כוכב מיכאל, זכתה בתואר "המורה של המדינה" מבין אלפי מועמדים * כהן מלמדת באותו בי"ס יסודי בו היא עצמה למדה: בית ספר "ניצן" בקיבוץ ניצנים * בריאיון לעדינה בר-אל היא
9 דק' קריאה
לילות אהבה בכנרת. צמח. טו באב. חג האהבה. קונצרטים של מוסיקת רוק. צעירים וצעירות, הופעות חיות, בירות, אלכוהול נשפך כמים, ג'וינטים, החום של הכנרת, זיעה והורמונים. פעם הייתה פה רכבת. פעם הייתה פה עיירה
ההיגיון הצבאי של הסמ"פ והשמאלנות המתפרצת של הדי בן עמר בהתנגשות בלתי נמנעת. השאלה היא רק אם זה יגמר בבכי או בצחוק  בעת שאני כותב את הדברים שכאן מתחולל ברצועת עזה מה שנקרא אצלנו
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן