התפקיד שלי:
מנכ"ל גד"ש העמק, שהיא שותפות של הקיבוצים שריד, גבת ורמת דוד לעיבוד כ- 20,000 דונם גידולי שדה ומטעים במערב עמק יזרעאל.
אומרים שלהיות גד"שניק זה לתמיד. זה נכון?
יש הזה הרבה. "הרומן" עם החקלאות החל כשהייתי בן 15, מיד עם קבלת הרישיון לטרקטור. זה התחיל מהרצון לנהוג ולהפעיל את הציוד החקלאי, התפתח עם השנים לאהבה, ולאחר הטיול הגדול הבנתי שזה התחום בו אני רוצה לעסוק. יצאתי ללימודי תואר ראשון בפקולטה לחקלאות מטעם הגד"ש, וכשסיימתי את לימודי התמניתי כמנהל תפעול הגד"ש ובנוסף הייתי אחראי על מספר גידולים כמו גזר בצל ועוד. לפני כשלוש שנים סיים רועי ברקן את תפקידו כמנכ"ל גד"ש העמק, והחל חיפוש למועמד מתאים שיחליף אותו. ממש לא העליתי בדעתי שיפנו אליי, ושארצה לעבור מהעבודה בשטח לעבודה יותר ניהולית, משרדית. אחרי התלבטויות ביני לביני, החלטתי לנסות, הרי אין מקום נח יותר לנסות דברים חדשים מאשר בבית…
מה אתה אוהב בתפקיד?
אני מאוד אוהב בעבודה שלי את השילוב בין העבודה בשדה הפתוח בחוץ עם עבודת ניהול מאתגרת, לקום לפני השמש לראות את הזריחות המדהימות ואת השדות המוריקים. זאת הדרך להתחיל יום חדש.
זה באמת נשמע מרגש. יש גם סיפוק בחקלאות?
ההתמודדות עם האתגרים בחקלאות הם הדברים המספקים. למשל התמודדות עם תנאי מזג אויר שאין לנו שום השפעה עליהם, וסביבה משתנה של תנאי השוק והחלטות פוליטיות המייצרים לנו סביבת עבודה מאתגרת ודינמית, שמצריכה חשיבה וגמישות, וזה בתחום שגמישות ושינויים הם לא הצד החזק שלו…
מה המטרות שהצבת לשנים הקרובות?
יש מטרות מקצועיות, אבל בגדול – לצלוח את האתגרים שהעתיד צופן לנו.
תסכים לשתף אותנו באנקדוטה נחמדה מעבודתך?
אשתף אתכם בדילמה מהימים האחרונים. החורף השנה מאכזב והמאגרים לא מתמלאים, מה שמעמיד בפנינו דילמה האם להשקות עכשיו את החיטה או לשמור את המים לגידולי
הקיץ, האם ירד עוד גשם או לא. אי הוודאות היא הגורם המעניין והמאתגר ביותר בחקלאות. יש האומרים שלהיות חקלאי זה יותר מרגש מלשחק בקזינו…
