גבע: לא ניתן לחייב את חברי הקיבוץ להצביע בניגוד לצו מצפונם בנושא הטורבינות

בית המשפט לא יתערב בקבלת ההחלטות באסיפת החברים למנוע את הקמת הטורבינות

קיבוץ גבע טורבינות

52 מיליון שקלים תבעו שתי חברות לאנרגיה מתחדשת ("חוות טורבינות גבע"), מאת קבוצת גבע כשסיכל הקיבוץ, לשיטתם, פרויקט להקמת טורבינות רוח בשטחי גבע.

באמצעות עו"ד אורי שורק (אגמון רוזנברג הכהן ושות') טענו התובעות כי בשנת 2015 הקיבוץ הסכים לשתף עימן פעולה בהקמת טורבינות ליצור אנרגיית חשמל, כחלק מפרויקט להקמת טורבינות רוח בישובים באזור. הוסכם שהתובעות תקדמנה את הפרויקט על חשבונן, ובהתאם נחתם הסכם עקרונות והסכם שכירות לשטח עליו יוקמו הטורבינות.

התובעות סיפרו שפעלו לקדם את הפרויקט בשקיפות מלאה מול הקיבוץ. לפי ההסכמים עם הקיבוץ, היה עליו לאפשר שימוש במקרקעין שלו ולשתף פעולה בהשגת אישורים שיידרשו. לטענתן, משך שנים כך פעל הקיבוץ וראה עצמו מחויב להסכם העקרונות. לאחר שתוכנית הקמת הפרויקט אושרה וניתן היה להיערך להוצאת היתרי בנייה לפרויקט, נדרש הקיבוץ, כך הן טענו, לפי הנהלים הפנימיים של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), לאשר באסיפת החברים את הקצאת הקרקע למטרת הפרויקט.  

ביולי 2017 התכנסה אסיפת החברים של גבע כדי לאשר את הקצאת השטחים לפרויקט, אך בסופו של ערב החליטה האסיפה שלא לאשר את ההקצאה. לטענת התובעות בכך הפר הקיבוץ את ההסכמים עימן, והן תבעו "סעד של אכיפה" (לחייב את הקיבוץ לאשר את הקצאת הקרקע). לחלופין, הם תבעו סעד כספי של פיצויים כאמור. 

אישיות משפטית נפרדת

באמצעות עו"ד אביתר קנולר (קנולר, ישינובסקי, קינן ושות') טען הקיבוץ כי תנאי מוקדם לקבלת אישור רמ"י להקצאת הקרקע הוא אישור אסיפת הקיבוץ. הקיבוץ הוא "אישיות משפטית נפרדת" מחברי הקיבוץ, והוא פועל באמצעות האוֹרְגָּנִים שלו (גופים הפועלים בשם האגודה, שפעולתם נחשבת כפעולת האגודה), שהם: ועד ההנהלה והאסיפה הכללית. האסיפה היא הריבון, הרשות העליונה של הקיבוץ והיא מתווה את מדיניותה לפי תקנון הקיבוץ. האסיפה עצמאית בהחלטותיה המתקבלות לפי עיקרון הכרעת הרוב. כל אחד מחברי האסיפה הוא אדם פרטי החופשי לפעול כראות עיניו, להצביע לפי עמדותיו, בחירתו האישית וצו מצפונו. לא ניתן, אמר הקיבוץ, לכפות על חברי האסיפה הכללית להצביע בניגוד לדעתם החופשית.  

הקיבוץ ככזה לא סרב לפנות לרמ"י לקבל את אישורה, אך הוא נדרש להציג את אישור האסיפה (שלא ניתן). משכך, טען הקיבוץ, לא ניתן עוד ליישם את הסכם העקרונות, ולכן יש "לסלק את התביעה על הסף" (לדחות אותה עוד קודם לדיון בה), ולחלופין "למחוק את סעד האכיפה", שכן לטענתו, משמעות האכיפה היא לחייב את החברים, שאינם נתבעים אישית בהליך הזה, להצביע אחרת.

התערבות בהחלטת הקיבוץ

השופט יונתן אברהם, מבית המשפט המחוזי בנצרת, אמר שהאסיפה הכללית סרבה לאשר את ההסכמות שנחתמו בין התובעות לבין מורשי החתימה של הקיבוץ. טרם חתימת ההסכמים, באמצעות מורשי החתימה, לא התקיימה אסיפה כללית שהסמיכה אותם להתקשר בהסכמים. כדי שבית המשפט ייעתר לסעד האכיפה, הסביר השופט, כלומר יתערב בהחלטות האסיפה של הקיבוץ, צריך בית המשפט להשתכנע כי מתקיימת "עילת התערבות בהחלטת האסיפה הכללית". עילה כזו תיתכן, במישור המהותי (כשנמצאה סטייה מהוראת חוק או כאשר קיימת פעולה בחוסר סמכות) או במישור הפרוצדורלי (פגם בהליך כינוס האסיפה ובהליך קבלת ההחלטה) או במישור הנורמטיבי (פגיעה בשוויון, אפליה, פגיעה בזכות הטיעון או בזכויות יסוד). "עילת התערבות" שכזו, קבע השופט, לא מתקיימת, לפי הנטען בכתב התביעה.

עוד הסביר השופט כי התביעה הוגשה כנגד הקיבוץ כאגודה שיתופית. סעד האכיפה שמבקשות התובעות הוא כנגד החלטת חברי האסיפה, שהם חברי הקיבוץ (בעלי זכות ההצבעה). הם לא צורפו כנתבעים, ובכך נפגעת זכותם, מכוח "עיקרי הצדק הטבעי", להשמיע טיעוניהם בבית המשפט. די בכך, אמר השופט, כדי לדחות את סעד האכיפה כנגדם.

משכך, התקבלה בקשת הקיבוץ "למחוק את סעד האכיפה" כנגדו. אשר לסעד הכספי, אמר השופט, כי מבלי לחוות דעתו לגופו של עניין, על פניו הקיבוץ חתם על חוזים שלא קויימו ולכן "לכאורה, עומדת לתובעות הזכות לפיצויים" וזכותן של התובעות לסעד זה תתברר בהמשך הדיון בתביעה.  

עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא

220 מחברי גבע השתתפו בהצבעה בקלפי שהתקיימה בשבוע החולף, וזאת על שום מה? עו"ד אביתר קנולר אומר ש"הקיבוץ הגיש תביעה מסוג 'הודעה לצד שלישי' כנגד משרד עורכי הדין שלמה כהן ושות' בטענה של ייעוץ משפטי רשלני לקיבוץ בקשר עם ההתקשרות עם היזם ('התובעות'). הגשת התביעה אושרה בקלפי של קיבוץ גבע כדי לאשר את ההוצאה הכספית הכרוכה בכך, ככל שתהיה כזו". 

הסבר קצר

"הודעה לצד שלישי", היא סוג של תביעה שרשאי להגיש נתבע (גבע, במקרה זה), במקרה בו הוא סבור כי אם הוא יימצא חייב (בפיצויים) בתביעה שהוגשה נגדו, כי אז הוא, לטענתו, יהיה זכאי מ"הצד השלישי" (משרד עוה"ד, במקרה כאן), לשיפוי או להשתתפות בסכום (הפיצוי) בו יהיה חייב, אם ועד כמה. זו למעשה תביעה על-תנאי. שכן אם לא יזכה התובע בתביעתו כנגד הנתבע והתביעה תידחה, ממילא יצא פטור הצד השלישי מכל חבות.

עו"ד עומר כהן, השותף המנהל במשרד שלמה כהן, מסר שהתביעה טרם התקבלה במשרדו. "אנו מְכַבְּדִים את החלטת הקיבוץ אך מְצֵרִים עליה, ומקווים כי נמסר לחברים מלוא המידע הנוגע לעניין. התביעה גופה, לעת תתקבל, תזכה, מן הסתם, לתגובה מתאימה בבית המשפט. איני מתלהב מזה שעורכי דין תובעים את עורך הדין שקדם להם, אך הם סבורים כנראה שאין להם ברירה אחרת". "למיטב הבנתנו", הוסיף עומר כהן, "קיבוץ גבע קיבל ומקבל ממשרדנו ייעוץ משפטי ברמה הגבוהה ביותר וכך כמובן נטען בבית המשפט".

קיבוץ גבע טורבינות | צילום: עמית רגב