יבול שיא
הרפת והחלב
ברושים

קיצץ בנטיעות

3 דק' קריאה

שיתוף:

מה העונש על כריתה ללא רישיון של 30 עצי ברוש?

*תמונה ראשית: שדרת ברושים. לפי פקודת היערות אין לכרות אילן מוגן או עץ בוגר ללא קבלת רישיון. צילום: אודי שטיינוול, אתר פיקיוויקי

כשהנסיך הקטן אמר: יְלָדִים הִיזָּהֲרוּ מֵעֲצֵי בָּאוֹבַּבּ! ברור שהוא או המחבר סנט-אכזופרי, לא התכוונו לעצי ברוש "בוגרים" בקיבוץ השוכן בגליל המערבי.
הסיפור המובא כאן מתאר את חובת הרישוי במקרה של כריתת עץ לצד "מודל הענישה" במקרים של כריתה אסורה, וגם מדגים עד כמה יכולה "להתהפך" פסיקה בין הערכאות השונות.

עצי ברוש נכרתו בקיבוץ, אי אז בשלהי 2018. כתב אישום הוגש כנגד שלושה נאשמים: הקיבוץ, מנכ"ל החקלאות בקיבוץ ומנהל מטע האבוקדו, בו יוחסו להם "30 עבירות של כריתת עץ בוגר ללא רישיון כריתה". אישום כנגד נושאי משרה הוא בוודאי שאינו נוח, מטריד, גוזל משאבי זמן, אך גם חושף את הנאשמים לסיכון המשפטי שיש בהרשעה. האישום הוגש גם כנגד מי שביצע את הכריתה בפועל (הנאשם הרביעי).

פרק ראשון: נדרש או לא נדרש רישיון כריתה?
לאחר הגשת כתב האישום בבית משפט השלום בחיפה הגיעו הקיבוץ וממלאי התפקידים להסדר טיעון עם המדינה: כתב האישום תוקן. מנכ"ל החקלאות בקיבוץ ומנהל מטע האבוקדו נמחקו ולא נאשמו עוד ברמה האישית. מנגד הקיבוץ הודה, הורשע ונדון לקנס בסך 84,375 שקלים, לצד התחייבות להימנע מעבירה דומה. הסדר הטיעון לא כלל את הנאשם הרביעי, הַכּוֹרֵת בפועל (נקרא לו מעתה: הנאשם).

כנגד הנאשם נטען שהוא כרת, בהוראת הקיבוץ, 30 עצי ברוש בוגרים, שעמדו בשורה בצמוד לאחד ממטעי האבוקדו של הקיבוץ בלא שהיה בידו רישיון כריתה. הנאשם טען להגנתו שלא נדרש היה רישיון כריתה, מהטעם שאלה לא היו עצים בוגרים. השופטת טל תדמור-זמיר אמרה כי השאלה היא אם אכן מדובר ב"עצים בוגרים", או שמא מדובר רק בגיזום שאינו מצריך רישיון.
השופטת הסבירה כי לפי ״פקודת היערות״ אין לכרות "אילן מוגן" או "עץ בוגר" ללא קבלת רישיון לכך מאת פקיד היערות. "אילן מוגן" הוא עץ זית, חרוב ועצים נוספים (המופיעים ברשימה שנקבעה בצו שהוצא מכוח החוק) בכל גודל. "עץ בוגר" לעומתם הוא "עץ שגובהו שני מטרים לפחות מעל פני הקרקע, וקוטר גזעו, הנמדד בגובה 130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא 10 סנטימטרים לפחות". ההגדרה אינה לפי גיל העץ, אלא לפי מידותיו המצטברות: גובהו וקוטר הגזע המרכזי שלו.
״כריתה" מוגדרת כ"חיתוך הגזע המרכזי של אילן מוגן או עץ בוגר בלא הותרת בדים, וכן כל פעולה הגורמת או העלולה לגרום למותו של אילן מוגן או עץ בוגר". המשמעות היא ש"כריתת עץ שאינו עץ בוגר, אינה מצריכה רישיון ואינה אסורה".
השופטת לא מצאה בחומר הראיות כי המדינה "הוכיחה מעבר לספק סביר כי עצי הברוש שהנאשם גזם או כרת הם עצים בוגרים", ומשכך היא זיכתה את הנאשם.

פרק שני: מסקנות חדשות
המדינה ערערה על ההחלטה המזכה לבית המשפט המחוזי בחיפה, שם ישבה בדין השופטת רונית בש שסברה אחרת מבית משפט השלום. מסקנותיה מעדות פקח הסיירת הירוקה שהובאה בפני בית משפט השלום היו אחרות מזו של השופטת שם. הפקח העיד שמדד את קוטרם של חלק מהעצים בתמונות שצילם, ניתן היה לראות כי בחלק מהעצים נותר גדם שגובהו יותר מ-1.30 מטרים. משכך, הסיקה השופטת שאם בגובה העולה על 1.30 מטרים היה קוטר העץ כדי 20 ס"מ, אזי בגובה של 1.30 מטרים היה קוטרו לפחות 10 ס"מ. לגבי עצים שנכרתו באופן כמעט מוחלט והגזם שלהם נלקח מהמקום, אמרה השופטת שניתן ללמוד על גודל העץ מתמונת הראיות הנסיבתיות. משכך, מצאה השופטת לבטל את זיכוי הנאשם ולהחזיר את התיק לבית משפט השלום כדי שזה ידון בו מחדש.

פרק שלישי: הרשעה וקנס כספי
התיק חזר אפוא מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום (שם, כך נראה, התייחסו ל-15 עצים בלבד). הנאשם הורשע ועונשו נגזר לקנס בסך 8,000 שקלים, וכן חתימה על כתב התחייבות כספית בסך 10,000 שקלים להימנע למשך שנתיים מביצוע העבירה בגינה הורשע.

פרק רביעי: המדינה ערערה על חומרת הענישה
המדינה עדיין לא הסתפקה בענישה האחרונה, וחזרה וערערה לבית המשפט המחוזי חיפה, הפעם על חומרת הענישה.
שופטי הערעור: רון שפירא, בטינה טאובר ועדי חן-ברק הסבירו שערכאת הערעור אינה מתערבת בדרך כלל בעונשים (אלא אם הם חריגים בצורה קיצונית). הם מצאו שהקנס שהוטל על הנאשם הוא אכן נמוך לשיטתם, אך הם לא החמירו בכך שכן הסבירו שלא ניתן להתעלם מכך שפעל לפי הוראות ממלאי התפקידים בקיבוץ (שעימם גובש הסדר טיעון) וגם לא מגובה הקנס ששילם הקיבוץ. לצורך "הענישה הראויה לעתיד לבוא", אמרו השופטים כי הקנס צריך להיות גבוה הרבה יותר והדגימו בכך שהגדילו פי שלושה את הסכום שיירשם בכתב ההתחייבות (להימנע מעבירה זהה), עליו יחתום הנאשם, באופן שאם יוסיף ויבצע עבירה שכזו – ישלם קנס של 30,000 שקלים.
אנטואן סנט-אכזופרי, לו היה חי בקיבוץ ולא בעיר פריז, היה אומר במקרה זה: מְנַהֲלִים, הִזָּהֲרוּ מִכְּרִיתַת עֵצִים לְלֹא רִישָּׁיוֹן, זֶה עוֹד יַעֲלֶה לָכֶם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן