רוח קיימות בערבי הנחל

גשר הזיו, יחיעם, סער, כברי וכפר מסריק נרתמו לפרויקט ראשון מסוגו בישראל לשיקום שטחי שוליים הצמודים למטעים במטרה להשיב את התפקוד האקולוגי למרחב

בחברת מילואות שמטרתה העיקרית היא לעבד ולשווק את התוצרת החקלאית של קיבוצי הגליל המערבי, כבר מזמן לא מסתפקים בעיסוק הכלכלי בלבד. בשנים האחרונות סייעה החברה גם במיזמים חברתיים, והיא גם יוזמת ופעלת בתחום האקולוגי ובהקפדה על איכות הסביבה. במסגרת זו התקיים לאחרונה באולם מילואות כנס השקת פרויקט שיקום מסדרון אקולוגי כזיב געתון. הפרויקט הינו יוזמה משותפת של תאגיד מילופרי, איגוד ערים גליל מערבי, רשות ניקוז גליל מערבי ובהובלה של מכון דש"א שבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ובמימונה של  הקרן לשטחים פתוחים. הפרויקט יצא לדרך בדצמבר 2019 והחל עם שילובה של האקולוגית אביב אבישר (מכון דש"א) בחברה. מה שהפך את מילופרי לתאגיד החקלאי הראשון בישראל השם את נושא המגוון הביולוגי בראש סדר העדיפויות. במסגרת הפרויקט ישוקמו כ-35 שטחי שוליים לא מעובדים הצמודים למטעי האבוקדו ונקראים "משארי שדה", במרחב שבין הנחלים כזיב וגעתון. מטרת השיקום הינה להשיב את התפקוד האקולוגי למרחב המעובד באינטנסיביות, לסייע בניקוז מיטבי של החלקות בגשמי החורף ולתמוך בגידול החקלאי באמצעות יצירת מקורות מזון ואכסניה בטוחה למגוון דבורי בר וזבובים המאביקים את פרחי האבוקדו ולאויבים טבעיים הטורפים מזיקים במטע. "הפרויקט הנוכחי הינו ראשון מסוגו בארץ ואנו מקווים מאוד שהוא יסלול את הדרך לשיקום משארי שדה במרחבים חקלאיים-אינטנסיביים נוספים בישראל" אומרת אביב אבישר, אקולוגית מלווה מטעם מכון דש"א, מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל אביב. "רוח התקופה והמשברים הסביבתיים להם אנו עדים, דורשים מאיתנו לנהוג באחריות כלפי הלקוחות שלנו, הקהילה שלנו והדורות הבאים, ולדאוג שעתידם יובטח רק בסביבה בה המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בו הן תומכות, ימשיכו לתפקד".

מעבר בטוח לצבים וקיפודים 

המטרות החשובות הללו יושגו באמצעות פינוי פסולת, טיפול בצמחיה פולשת, הפסקת ריסוסים ושתילה של כ-10,000 צמחי בר מקומיים שימשכו חרקים וציפורים ויעודדו אותם לחצות את המרחב המעובד. במטרה להקל את המעבר גם על חולייתנים קטנים כמו צב וקיפוד יפערו בגדרות גם פתחים ייעודיים שיאפשרו להם מעבר בטוח. לשיקום נרתמו חמישה משקי אבוקדו של גשר הזיו, יחיעם, סער, כברי וכפר מסריק. על מנת לייצר רצף של שטחים טבעיים במרחב שבין הנחלים ישוקמו במסגרת הפרויקט גם שטחים של רשות ניקוז גליל מערבי ושולי מאגרי הקורן וסער.  

השטחים הפתוחים בישראל המצטופפת הולכים ונבנים, והשטחים החקלאיים מהווים מרחב פתוח אחרון למעבר בעלי חיים בין שטחים טבעיים. עם זאת, פעמים רבות, העיבוד האינטנסיבי בו חלקה חקלאית אחת נושקת לרעותה אינו משאיר מקום לטבע והופך את המרחב המעובד לעוין למינים רבים שחוששים לעבור בו. באמצעות שיקום של משארי שדה, דוגמת שולי דרכים, גדרות ותעלות חקלאיות ניתן לייצר בתי גידול יצבים שיאפשרו מעבר גם במרחב המעובד. פרויקט זה הינו ראשון מסוגו בישראל.  

במילואות מציינים כי מדובר בבשורה חשובה לחקלאות בישראל, אשר ממשיכה את המגמה של החברה בקידום פעילות חקלאית בת קיימא והטמעת נהלים לעיבוד חקלאי התומך במגוון הביולוגי הקיים בשטחי המטעים המעובדים תחת החברה. זאת תוך המשך פעילות הנשענת על עמידה בתקנים המחייבים, הרחבת הייצוא ומיצובה של מילופרי כחברה מובילה בתחומה. 

מסדרון אקולוגי 

בכנס הציג מנכ"ל מילופרי אורי כובס את הפרויקט לשותפים ולמגדלים, את לוח הזמנים לביצוע הפרויקט, סקר את ההנחיות לכל חלקה אשר אוגדו לאחר המיפוי לחוברת הנחיות למגדלים. בסיום דבריו, קיבלו המגדלים את ההנחיות לחתימה לשם תחילת עבודה. "כנציגת מילואות עבור מגדלי הפרי מילופרי גאה להוביל שינוי מחשבה אזורי שיחול על כלל שרשרת הערך ויציב את המגדלים בעמדה משופרת מול משברי אקלים וסביבה" אמר כובס. "הצעדים הראשונים שלנו נועדו בין היתר לשקם מסדרון אקולוגי שיביא להפחתת טביעת רגל פחמנית, להרחיב מגוון ביולוגי ומרעה צופני (מרעה של צמחי צוף המסייע לדבורים בהאבקה, נ.ג), לצמצום שימוש בחומרי הדברה והגדלת יבול, ניהול מושכל של משאבי מים וקרקע באמצעות צמחי כיסוי והכל תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים של הלקוחות הגלובליים. בשם הסביבה, הקהילה בה אנו חיים, והדורות הבאים אני מבקש להודות לשותפינו למיזם, רשויות וחקלאים כאחד, ותודה מיוחדת לקודמי בתפקיד תמיר פורת. בלעדיכם כל זה לא היה קורה". 

אורלי גבישי סוטו, מנכ״לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי הוסיפה: "הרשות שמחה לקחת חלק בפרויקט חשוב זה, אשר יביא לקידום שיקום מסדרון אקולוגי בגליל המערבי ‎על ידי שיקום השטחים במרחב שבין הנחלים. קיימת חשיבות גבוהה לקיום וקידום פרויקטים סביבתיים באזור".

עכבישים וחרגולים מטפלים בכנימות רעות                                                                          

לקיבוץ כפר מסריק יש מטע אבוקדו נטוע בשטח של 800 דונם עם כוונה לגדול ל-1,000 דונם. למרות שהמטע אינו אורגני, לדברי יואב גירש, מנהל המטע, הנושא האקולוגי נמצא בדרגת חשיבות גבוהה. "זה מעסיק אותנו החל משלב הכשרת הקרקע שבו אנחנו חושבים על ניקוזים ושימור הקרקע, עבור בגידולים ובריסוסים, ועד הפרויקט לשיקום המסדרון האקולוגי. חשוב לי להדגיש שהפעילות האקולוגית צריכה לתמוך במטרה של רווח כלכלי, כי ברגע שיש סתירה ביניהן אנחנו בדילמה. אם יש פעילות אקולוגית שנותנת תועלת כלכלית שווה לזו של פעילות לא-אקולוגית, ודאי שנעדיף את הפן האקולוגי".  

לדברי גירש כבר נעשו מספר פיילוטים של פרויקט השיקום בקנה מידה קטן כולל בכפר מסריק. "לפני כמה שנים במסגרת משימות שנת בר מצווה, אספנו עם המשפחות זרעים של צמחי בר והפצנו אותם במשארי השדה ליד המטע", הוא מספר, "עוד פרויקט שעשינו במטע בליווי מילופרי ומכון דש"א, היה שתילת גינה של זני צמחים בסכנת הכחדה. עכשיו הולכים לעשות את הפעולות האלו בקנה מידה גדול. מילופרי ומכון דש"א מביאים משאבים, ואנחנו החקלאים מחויבים לפרויקט לא רק כלכלית אלא גם ערכית. התוצאות אמורות להגיע בעתיד הרחוק יותר, אבל אנחנו מתייחסים לפרויקט עם אורך רוח. מי שמטפל כמונו בעצים, יודע שעוברות כמה שנים עד שהוא מתחיל לקטוף את הפרי".       

אביאל זר-אביב, מגדל מטעים סובטרופיים בגשר הזיו, מציין ששטח המטע של קיבוצו הוא 1,377 דונם, רובם המוחלט אבוקדו וקצת ליצ'י.  

עד כמה אתה מתייחס להיבט האקולוגי במהלך הטיפול במטע? 

"מה שמאפיין את מגדלי האבוקדו והליצ'י בגליל המערבי זה איזונים ביולוגיים שיש בהם בהחלט היבט אקולוגי. למשל, עשבים הם דבר נכון במטע כל עוד אינם פוגעים ביבול, ולכן לא נעקור אותם ולא נרסס אותם. הם מאפשרים לחרקים לחיות לאורך כל השנה במטע, כי הם מספקים להם מקום להסתתר בו. החרקים האלו מטפלים בחרקים אחרים שמזיקים לנו, ואנחנו לא מתערבים בזה. ב-95% מחלקות האבוקדו והליצ'י אין ריסוסים נגד מזיקים".  

זר-אביב מוסיף שבניגוד לחשיבה הרווחת, גידול אורגני גם יכול להיות רע לאדם. "אנחנו פשוט לא מדבירים כנימות", הוא מציין, "אנחנו נותנים לחרגולים קטנים ולעכבישים קטנים לעשות את העבודה. זה לא מדביר מאה אחוז אלא רק 90 אחוז, אבל מבחינה מסחרית זה הרבה יותר משתלם".  

איך ישפיע עליכם הפרויקט לשיקום המסדרון האקולוגי? 

"זה יעזור לנו לשמר את המגוון הביולוגי. בזכות המגוון הביולוגי השליטה בחרקים שעלולים להזיק, נעשית באמצעות חרקים אחרים. עכבישים וחרגולים מטפלים בכנימות רעות. עופות דורסים כמו בזים, עיטים ותנשמות מתמקמים על עצים מסביב למטעים, וטורפים את הנברנים שנמצאים במטע. ריבוי של עשבים, צמחים ועצים סביב שטחי האבוקדו, יכול להועיל גם לדבורים ולדבוראים לייצור דבש בכל עונות השנה ולא רק בעונת האביב שבה מאביקים את עצי האבוקדו. הפרויקט גם משמר צמחייה בסכנת הכחדה".